הרבה זוגות מנסים לשוחח אחרי מריבה זוגית, אבל מוצאים את עצמם שוב ושוב על שרטון. מה הסיבה לריב זוגי? הסיבה היא שכל אחד מאתנו רואה רק חצי מצב, את החצי שבו אנחנו לא מרוצים מהיחס של בן זוגנו אלינו. ומה עם החצי השני? החצי שבו בן זוגנו לא מרוצה מהיחס שלנו אליו? את החצי הזה אנחנו לא רואים, בדיוק כמו שהוא לא רואה את היחס שלו אלינו.

שנינו שוכחים שלריב יש תמיד שני צדדים. אנחנו רואים רק צד אחד של הריב. ואז מובן שלאף אחד מאתנו אין סיבה להקשיב לכאב של השני, לאף אחד מאתנו אין סיבה לשנות משהו בעצמו, ובעיני כל אחד מאתנו טבעי לצפות שהשני ישנה את היחס שלו. כשהעיניים שלנו נפקחות לראות את התמונה השלמה, את שני החלקים של הריב הזוגי, קשה לנו להאמין שפעם ראינו רק את היחס השלילי שלו כלפינו.

בכל ריב זוגי קטן או גדול יש תמיד שני חלקים: החלק שלנו והחלק של בן זוגנו. וברגע שאנחנו רואים את הריב או הקונפילקט השלם על שני חלקיו, הפתרון צף ועולה מאליו. זה כבר לא ריב בעל פרספקטיבה אחת בלבד שכל אחד מנסה לכפות אותה על השני, אלא זו כבר מריבה בעלת שתי פרספקטיבות, אחת שלנו ואחת שלו: באחת אנחנו רואים את היחס השלילי שלו, ובאחת אנחנו רואים את היחס השלילי של עצמנו.

זאת תמיד חבילה אחת. וזה פותח בפנינו מרחב חדש של הבנה, כי עכשיו ברור שכדי להשיג את מה שאנחנו רוצים גם הוא צריך לרצות את זה, או להסכים לזה. ולהפך, כדי שהוא ישיג את מה שהוא רוצה גם אנחנו צריכים לרצות בזה, או להסכים לזה.

זה אומר שכל אחד מאתנו חייב לתת משהו לשני כדי שהשני יתן משהו לו. זה אומר שכדי שיהיה לנו צריך להיות גם לו. זה אומר שכדי שנהיה מרוצים גם הוא צריך להיות מרוצה. זה אומר שכדי שאנחנו נרוויח מהריב הזה גם בן הזוג צריך להרוויח. וזה כל הסוד של חיים מאושרים ושל תקשורת מקרבת.

אז כדי שתעברו לפתרון מריבות חכם ויעיל אתם חייבים, דבר ראשון, ללמוד לראות כל אחד את הפרספקטיבה של השני. מה רוצה הצד השני? מה מפריע לצד השני? במה הוא צודק? איך אתם הייתם מרגישים במקומו? דבר שני, האם יש משהו שאתם יכולים להציע לו כדי שהוא יסכים לוותר לכם? האם אתם מעריכים מספיק את שהוא עושה עבורכם?

עכשיו אתם מתחילים לראות תמיד שתי פרספקטיבות. זה יעיל יותר מאשר לנסות ליישר את השני על פי הפרספקטיבה של עצמנו, זה חכם יותר מאשר להתעלם מהפרספקטיבה של השני, זה מכבד יותר אנשים בעלי תרבות כמונו, וזה הרבה יותר נעים לחיות ביחד.