אין דבר הרסני יותר לזוגיות מכעס בין בני הזוג, ואין דבר חשוב יותר לשיפור התקשורת הזוגית מאשר ללמוד להשיג בדרך בוגרת וחכמה יותר את מה שאנחנו רוצים אחד מהשני. לכן התגברות על הכעס זאת לא אפשרות אלא חובה.
שתף
שלח לחבר
אימייל
כעס לא מאפשר לנו לתקשר ביעילות, למצוא פתרון הוגן, להקשיב זה לזה, להיות ברורים ומובנים, להיענות אחד לצרכים של השני. בשעת כעס אנחנו מסוגלים לומר את הדברים השפלים ביותר, ולעשות את הדברים ההרסניים ביותר. לכן הוא האויב הגדול ביותר שלנו.
אין דבר מגוחך יותר משני אנשים שצורחים זה על זה, וחושבים שככל שקולם יהיה חזק יותר, הם ישכנעו יותר או ישמעו אותם יותר. אין דבר פאתטי יותר מהשטות שבגללה מתחוללת המלחמה. ואין דבר עצוב יותר מהעובדה שבסופה של המלחמה משוכנע כל צד עוד יותר מקודם שיש לו בן זוג חסר התחשבות.
אין דבר מגוחך יותר משני אנשים שצורחים זה על זה, וחושבים שככל שקולם יהיה חזק יותר, הם ישכנעו יותר או ישמעו אותם יותר. אין דבר פאתטי יותר מהשטות שבגללה מתחוללת המלחמה. ואין דבר עצוב יותר מהעובדה שבסופה של המלחמה משוכנע כל צד עוד יותר מקודם שיש לו בן זוג חסר התחשבות.
האם יש גם אנשים שלא כועסים? אין חיות כאלה. כולם כועסים. אז מה מבדיל בין הכעסנים והמתגברים? רק הזמן הדרוש כדי לנוע מכעס לשחרור: כעסנים נשארים בכעס שעות וימים ושבועות כי קשה להם להיפרד ממנו. למתבגרים מספיקות שניות או דקות.
כדי שנעבור למחנה המתגברים אנחנו צריכים להתחייב שלא נרשה יותר לכעס לנהל אותנו, ונתחיל אנחנו לנהל את הכעס. אבל איך אפשר להתגבר על כעס שגורם לנו לאבד את שפיותנו?
בכך שנזכור לעצמנו שוב ושוב: כאשר כעס מפעיל אותנו זה אף פעם לא "בגללו", זה תמיד "בגללנו", כי גם לו וגם לנו יש תמיד חלק במה שקורה. זה יוריד את הלהבות.
ודבר שני, ללמוד להשתמש במעצורים הפנימיים. כעס אוהב קהל. הוא זקוק למישהו כדי להופיע בפניו עם זיקוקין די נור. כשאין קהל, הוא מתכווץ ומתקפל אל תוך המחילה שלו. הדרך להתגברות היא להימנע מלתת לו ביטוי חיצוני. יוצאים מהחדר, נרגעים קצת, ואז חוזרים לזירה חכמים יותר ושלווים יותר, עם כל מנגנוני חשיבה שקולים שיעזרו לנו להסדיר את העניינים ביעילות בטוח טובה.
ואם מישהו אחר כועס עלינו? זאת הזמנה שהוא שולח לנו לצאת מדעתנו. קרוב לוודאי שהוא עצמו נכנס למצב של חוסר שפיות זמני, והוא ירגיש הרבה יותר טוב אם גם אנחנו נהיה אתו בשיגעון. אף אחד לא אוהב להרגיש שהוא משוגע יחיד. אבל אנחנו לא חייבים להיענות לכל הזמנה.
בטיפול זוגי לומדים לזכור שאדם כועס הוא אדם מפוחד. הוא פוחד שלא מעריכים אותו, או פוחד שמנסים להשתלט עליו, או פוחד להיראות חלש וטיפש. וכשזוכרים את זה, מה יכול להפריע לנו להושיט לו יד לשלום?
אימון זוגי ואישי באינסטגרם
מאמרים אחרונים
אנשים נוספים קראו גם
חוסר הדדיות בזוגיות
אבל למה הם צריכים לקחת את זה אחד מהשני? כי אף אחד לא נותן לשני את הדברים האלה, ולכן אף אחד לא מקבל אותם מהשני. והרי אנחנו לוקחים רק כשלא נותנים לנו את מה שאנחנו צריכים.
בני זוג ביחסי לקיחה-לקיחה נמצאים כל הזמן באווירה של דרישות ותביעות, יחד עם התחשבנויות אינסופיות. זה רוצה יותר חיבה, והשני דורש עבור החיבה שלו יותר סקס. זה רוצה יותר השתתפות בתפקידי הבית, וזה דורש עבור העזרה שלו יותר חופש.
יחסים הם המרחב שבין נתינה ולקיחה
כמה טיפים לבניית יחסים שבהם אף אחד לא צריך להילחם כדי לקבל מענה לצרכים שלו, כי תמיד יש שם מישהו לצדו שידאג גם לו ולא רק לעצמו.
טיפול זוגי שהופך אתכם לצוות זוגי מנצח
מה לעשות כשרצון של אחד מבני הזוג מתנגש בצרכים של הזוגיות? האם תיכנסו למלחמת התחשבנות, או האם תוכיחו שאתם צוות של שני חברים?
ליצור מציאות זוגית חדשה וחיובית עם טיפול זוגי
כפי שתנהגו באדם אחר, כך הוא ינהג כלפיכם, ועל פי אפקט פיגמליון אתם בעצמכם מזמינים מבן זוגכם יחס טוב או יחס רע.
צרו קשר
אין דבר הרסני יותר לזוגיות מכעס בין בני הזוג, ואין דבר חשוב יותר לשיפור התקשורת הזוגית מאשר ללמוד להשיג בדרך בוגרת וחכמה יותר את מה שאנחנו רוצים אחד מהשני. לכן התגברות על הכעס זאת לא אפשרות אלא חובה.
כעס לא מאפשר לנו לתקשר ביעילות, למצוא פתרון הוגן, להקשיב זה לזה, להיות ברורים ומובנים, להיענות אחד לצרכים של השני. בשעת כעס אנחנו מסוגלים לומר את הדברים השפלים ביותר, ולעשות את הדברים ההרסניים ביותר. לכן הוא האויב הגדול ביותר שלנו.
אין דבר מגוחך יותר משני אנשים שצורחים זה על זה, וחושבים שככל שקולם יהיה חזק יותר, הם ישכנעו יותר או ישמעו אותם יותר. אין דבר פאתטי יותר מהשטות שבגללה מתחוללת המלחמה. ואין דבר עצוב יותר מהעובדה שבסופה של המלחמה משוכנע כל צד עוד יותר מקודם שיש לו בן זוג חסר התחשבות.
אין דבר מגוחך יותר משני אנשים שצורחים זה על זה, וחושבים שככל שקולם יהיה חזק יותר, הם ישכנעו יותר או ישמעו אותם יותר. אין דבר פאתטי יותר מהשטות שבגללה מתחוללת המלחמה. ואין דבר עצוב יותר מהעובדה שבסופה של המלחמה משוכנע כל צד עוד יותר מקודם שיש לו בן זוג חסר התחשבות.
האם יש גם אנשים שלא כועסים? אין חיות כאלה. כולם כועסים. אז מה מבדיל בין הכעסנים והמתגברים? רק הזמן הדרוש כדי לנוע מכעס לשחרור: כעסנים נשארים בכעס שעות וימים ושבועות כי קשה להם להיפרד ממנו. למתבגרים מספיקות שניות או דקות.
כדי שנעבור למחנה המתגברים אנחנו צריכים להתחייב שלא נרשה יותר לכעס לנהל אותנו, ונתחיל אנחנו לנהל את הכעס. אבל איך אפשר להתגבר על כעס שגורם לנו לאבד את שפיותנו?
בכך שנזכור לעצמנו שוב ושוב: כאשר כעס מפעיל אותנו זה אף פעם לא "בגללו", זה תמיד "בגללנו", כי גם לו וגם לנו יש תמיד חלק במה שקורה. זה יוריד את הלהבות.
ודבר שני, ללמוד להשתמש במעצורים הפנימיים. כעס אוהב קהל. הוא זקוק למישהו כדי להופיע בפניו עם זיקוקין די נור. כשאין קהל, הוא מתכווץ ומתקפל אל תוך המחילה שלו. הדרך להתגברות היא להימנע מלתת לו ביטוי חיצוני. יוצאים מהחדר, נרגעים קצת, ואז חוזרים לזירה חכמים יותר ושלווים יותר, עם כל מנגנוני חשיבה שקולים שיעזרו לנו להסדיר את העניינים ביעילות בטוח טובה.
ואם מישהו אחר כועס עלינו? זאת הזמנה שהוא שולח לנו לצאת מדעתנו. קרוב לוודאי שהוא עצמו נכנס למצב של חוסר שפיות זמני, והוא ירגיש הרבה יותר טוב אם גם אנחנו נהיה אתו בשיגעון. אף אחד לא אוהב להרגיש שהוא משוגע יחיד. אבל אנחנו לא חייבים להיענות לכל הזמנה.
בטיפול זוגי לומדים לזכור שאדם כועס הוא אדם מפוחד. הוא פוחד שלא מעריכים אותו, או פוחד שמנסים להשתלט עליו, או פוחד להיראות חלש וטיפש. וכשזוכרים את זה, מה יכול להפריע לנו להושיט לו יד לשלום?
אימון זוגי ואישי באינסטגרם
מאמרים אחרונים
אנשים נוספים קראו גם
צרות בצרורות
כשדבר רע מתחיל, תמיד יש לו חברים, ועוד דברים רעים מופיעים אתו. אבל יש גם בשורה טובה.
להפסיק להרוס את הביטחון העצמי של בן הזוג
אין נשק ששותפים ביחסי איבה לא מוכנים להשתמש כדי לפגוע בביטחון העצמי אחד של השני. הסיפור שונה לגמרי בין שותפים ביחסי אהבה, שלא מחמיצים לחזק אחד את ההרגשה של השני.
האם איבדתם את הכבוד ההדדי בזוגיות?
כולנו רוצים לחיות בכבוד הדדי, אבל איך יכול להיות כבוד בין בני זוג שכל כך אוהבים לבטל ולפסול ולשלול ולגנות אחד את השני?
מודעות מחברת את כל הזמנים
כולנו משוכנעים שיש לנו מודעות. הבשורה הרעה היא שרובנו טועים. הבשורה הטובה היא שאת הטעות הזאת אפשר לתקן.