אין דבר הרסני יותר לזוגיות מכעס בין בני הזוג, ואין דבר חשוב יותר לשיפור התקשורת הזוגית מאשר ללמוד להשיג בדרך בוגרת וחכמה יותר את מה שאנחנו רוצים אחד מהשני. לכן התגברות על הכעס זאת לא אפשרות אלא חובה.
שתף
שלח לחבר
אימייל
כעס לא מאפשר לנו לתקשר ביעילות, למצוא פתרון הוגן, להקשיב זה לזה, להיות ברורים ומובנים, להיענות אחד לצרכים של השני. בשעת כעס אנחנו מסוגלים לומר את הדברים השפלים ביותר, ולעשות את הדברים ההרסניים ביותר. לכן הוא האויב הגדול ביותר שלנו.
אין דבר מגוחך יותר משני אנשים שצורחים זה על זה, וחושבים שככל שקולם יהיה חזק יותר, הם ישכנעו יותר או ישמעו אותם יותר. אין דבר פאתטי יותר מהשטות שבגללה מתחוללת המלחמה. ואין דבר עצוב יותר מהעובדה שבסופה של המלחמה משוכנע כל צד עוד יותר מקודם שיש לו בן זוג חסר התחשבות.
אין דבר מגוחך יותר משני אנשים שצורחים זה על זה, וחושבים שככל שקולם יהיה חזק יותר, הם ישכנעו יותר או ישמעו אותם יותר. אין דבר פאתטי יותר מהשטות שבגללה מתחוללת המלחמה. ואין דבר עצוב יותר מהעובדה שבסופה של המלחמה משוכנע כל צד עוד יותר מקודם שיש לו בן זוג חסר התחשבות.
האם יש גם אנשים שלא כועסים? אין חיות כאלה. כולם כועסים. אז מה מבדיל בין הכעסנים והמתגברים? רק הזמן הדרוש כדי לנוע מכעס לשחרור: כעסנים נשארים בכעס שעות וימים ושבועות כי קשה להם להיפרד ממנו. למתבגרים מספיקות שניות או דקות.
כדי שנעבור למחנה המתגברים אנחנו צריכים להתחייב שלא נרשה יותר לכעס לנהל אותנו, ונתחיל אנחנו לנהל את הכעס. אבל איך אפשר להתגבר על כעס שגורם לנו לאבד את שפיותנו?
בכך שנזכור לעצמנו שוב ושוב: כאשר כעס מפעיל אותנו זה אף פעם לא "בגללו", זה תמיד "בגללנו", כי גם לו וגם לנו יש תמיד חלק במה שקורה. זה יוריד את הלהבות.
ודבר שני, ללמוד להשתמש במעצורים הפנימיים. כעס אוהב קהל. הוא זקוק למישהו כדי להופיע בפניו עם זיקוקין די נור. כשאין קהל, הוא מתכווץ ומתקפל אל תוך המחילה שלו. הדרך להתגברות היא להימנע מלתת לו ביטוי חיצוני. יוצאים מהחדר, נרגעים קצת, ואז חוזרים לזירה חכמים יותר ושלווים יותר, עם כל מנגנוני חשיבה שקולים שיעזרו לנו להסדיר את העניינים ביעילות בטוח טובה.
ואם מישהו אחר כועס עלינו? זאת הזמנה שהוא שולח לנו לצאת מדעתנו. קרוב לוודאי שהוא עצמו נכנס למצב של חוסר שפיות זמני, והוא ירגיש הרבה יותר טוב אם גם אנחנו נהיה אתו בשיגעון. אף אחד לא אוהב להרגיש שהוא משוגע יחיד. אבל אנחנו לא חייבים להיענות לכל הזמנה.
בטיפול זוגי לומדים לזכור שאדם כועס הוא אדם מפוחד. הוא פוחד שלא מעריכים אותו, או פוחד שמנסים להשתלט עליו, או פוחד להיראות חלש וטיפש. וכשזוכרים את זה, מה יכול להפריע לנו להושיט לו יד לשלום?
מאמרים אחרונים
אנשים נוספים קראו גם
איך נפטרים מכעס
הכעסים שאנחנו סוחבים אתנו שוקלים לא פחות מאבנים כבדות. אנחנו לא יכולים להרגיש שמחה כשאנחנו כועסים, אנחנו לא יכולים לראות תקווה כשאנחנו כועסים, ואנחנו לא יכולים להרגיש אהבה כשאנחנו כועסים.
המציאות שאנחנו לא רואים
איך להתחבר להבנה גבוהה ועמוקה יותר? זה הכל עניין של “איך לראות” את החיים.
הכוח הסודי שלנו
כל אחד מאתנו צריך להרגיש מוערך ורצוי ונחוץ, וכשאנחנו זוכרים את החוק הזה, יש בידינו מפתח לפתיחת יחסים הדדיים של קח-ותן עם כל אחד.
ללמוד שלום ולהזכיר אהבה
כעס לא חייב להצהיר על סיום האהבה, ומריבה לא חייבת לבשר על אובדן השלום.
צרו קשר
אין דבר הרסני יותר לזוגיות מכעס בין בני הזוג, ואין דבר חשוב יותר לשיפור התקשורת הזוגית מאשר ללמוד להשיג בדרך בוגרת וחכמה יותר את מה שאנחנו רוצים אחד מהשני. לכן התגברות על הכעס זאת לא אפשרות אלא חובה.
כעס לא מאפשר לנו לתקשר ביעילות, למצוא פתרון הוגן, להקשיב זה לזה, להיות ברורים ומובנים, להיענות אחד לצרכים של השני. בשעת כעס אנחנו מסוגלים לומר את הדברים השפלים ביותר, ולעשות את הדברים ההרסניים ביותר. לכן הוא האויב הגדול ביותר שלנו.
אין דבר מגוחך יותר משני אנשים שצורחים זה על זה, וחושבים שככל שקולם יהיה חזק יותר, הם ישכנעו יותר או ישמעו אותם יותר. אין דבר פאתטי יותר מהשטות שבגללה מתחוללת המלחמה. ואין דבר עצוב יותר מהעובדה שבסופה של המלחמה משוכנע כל צד עוד יותר מקודם שיש לו בן זוג חסר התחשבות.
אין דבר מגוחך יותר משני אנשים שצורחים זה על זה, וחושבים שככל שקולם יהיה חזק יותר, הם ישכנעו יותר או ישמעו אותם יותר. אין דבר פאתטי יותר מהשטות שבגללה מתחוללת המלחמה. ואין דבר עצוב יותר מהעובדה שבסופה של המלחמה משוכנע כל צד עוד יותר מקודם שיש לו בן זוג חסר התחשבות.
האם יש גם אנשים שלא כועסים? אין חיות כאלה. כולם כועסים. אז מה מבדיל בין הכעסנים והמתגברים? רק הזמן הדרוש כדי לנוע מכעס לשחרור: כעסנים נשארים בכעס שעות וימים ושבועות כי קשה להם להיפרד ממנו. למתבגרים מספיקות שניות או דקות.
כדי שנעבור למחנה המתגברים אנחנו צריכים להתחייב שלא נרשה יותר לכעס לנהל אותנו, ונתחיל אנחנו לנהל את הכעס. אבל איך אפשר להתגבר על כעס שגורם לנו לאבד את שפיותנו?
בכך שנזכור לעצמנו שוב ושוב: כאשר כעס מפעיל אותנו זה אף פעם לא "בגללו", זה תמיד "בגללנו", כי גם לו וגם לנו יש תמיד חלק במה שקורה. זה יוריד את הלהבות.
ודבר שני, ללמוד להשתמש במעצורים הפנימיים. כעס אוהב קהל. הוא זקוק למישהו כדי להופיע בפניו עם זיקוקין די נור. כשאין קהל, הוא מתכווץ ומתקפל אל תוך המחילה שלו. הדרך להתגברות היא להימנע מלתת לו ביטוי חיצוני. יוצאים מהחדר, נרגעים קצת, ואז חוזרים לזירה חכמים יותר ושלווים יותר, עם כל מנגנוני חשיבה שקולים שיעזרו לנו להסדיר את העניינים ביעילות בטוח טובה.
ואם מישהו אחר כועס עלינו? זאת הזמנה שהוא שולח לנו לצאת מדעתנו. קרוב לוודאי שהוא עצמו נכנס למצב של חוסר שפיות זמני, והוא ירגיש הרבה יותר טוב אם גם אנחנו נהיה אתו בשיגעון. אף אחד לא אוהב להרגיש שהוא משוגע יחיד. אבל אנחנו לא חייבים להיענות לכל הזמנה.
בטיפול זוגי לומדים לזכור שאדם כועס הוא אדם מפוחד. הוא פוחד שלא מעריכים אותו, או פוחד שמנסים להשתלט עליו, או פוחד להיראות חלש וטיפש. וכשזוכרים את זה, מה יכול להפריע לנו להושיט לו יד לשלום?
מאמרים אחרונים
אנשים נוספים קראו גם
שלוש אמונות שגויות נפוצות ביותר בזוגיות
“אל תנסה לשנות אותי כי אני לא צריך להשתנות בשבילך” – זה שקר. האמת היא שבן זוגנו לא נמצא אתנו כדי שנישאר לתמיד עם כל ההתנהגויות האגוצנטריות שלנו. הוא נמצא אתנו כדי לספק את הצורך החשוב ביותר שלנו: לשמש מראה עבורנו כדי שנזהה את הצדדים הילדותיים שלנו שצריכים להתבגר. כך הוא עוזר לנו להרחיב את חכמתנו ולהעמיק את הבנתנו.
לאהוב את בן זוגנו בלי לאבד את עצמנו
איך להמשיך להרגיש נפלא גם אחרי תקופת ההתאהבות, אבל בלי שאף אחד מכם יוותר על העצמי שלו? איך לתת לשני הרגשה טובה בלי לוותר על מי שאתם? תתפלאו, אבל זה בהחלט אפשרי.
פיוס וסליחה הדדית דרך טיפול זוגי
מדי פעם מישהו בינינו עושה משהו שפוגע בשני, ובדיוק לצורך הזה קיימת ההתנצלות. ואם לא תהיה התנצלות לא יהיה ריפוי. לכן התנצלות היא האהבה במיטבה.
לא חבל לאבד את הזוגיות בגלל שטויות?
אם אתם רבים בגלל כל שטות, אתם יכולים להניח בוודאות שחשבון החיסכון הרגשי שלכם הגיע לתחתית. ומכיוון ששטויות ימשיכו להטריד אתכם תמיד, הסיכוי הוא שגם משברים יהיו תמיד בני לוויה שלכם.