שתף
שלח לחבר
אימייל
בתוך כל אחד מאתנו יש גם קרבן וגם מנהיג, ואנחנו בוחרים איזה חלק להוציא מתוכנו. אבל כך אנחנו גורמים לשני להיות גם הוא קרבן או מנהיג.

כל אחד מאתנו מוצא את עצמו מדי פעם מסכן ומתבכיין. ככה זה בעולם שבו אנחנו מקבלים מעט מאוד ממה שאנחנו רוצים, והרבה מאוד ממה שאנחנו לא רוצים. אבל הדברים האלה מתייחסים לחוויית מסכנות כמעט קבועה, שהפכה לחוויית נפש של קרבן.

להיות קרבן או מנהיג

הקרבן חי עם מחשבה שאנשים אחרים לא הוגנים כלפיו, לא מעריכים אותו ולא מתחשבים בו. וגם אם זה נכון, מה שעושה אותנו לקרבן הוא התעלמות מוחלטת מהתרומה של עצמנו לכל דבר שקורה לנו.

אם אנחנו לא רואים שגם לנו יש אחריות בכל מצב, ואם אנחנו לא מבינים שהגישה שלנו היא מגנט ליחס שאנחנו מקבלים מהאחרים, ואם אנחנו בטוחים שאנחנו תמיד בסדר ורק האחרים אשמים, מובן מאליו שאנחנו חיים בחוויה של קרבן, שזאת התמצית שלה: "אני סובל ואני פגוע – בגללך".

סימן ההיכר של קרבן הוא לא החלק "אני סובל", אלא החלק "בגללך". וזה ההבדל בין קרבן ובין מנהיג: האצבע המאשימה. הקרבן תמיד יאשים את השני. ואילו המנהיג תמיד יחפש גם את החלק של עצמו.

אנחנו חיים בתרבות הקרבן. זאת הנורמה שחלה כמעט על כולנו, וזה רק עניין של המיקום שלנו על גבי ציר הקרבן, גבוה או נמוך. כשאנחנו שופטים, כשאנחנו מבקרים, כשאנחנו פוסלים, כשאנחנו פוגעים, כשאנחנו מגנים, כשאנחנו שוללים – אנחנו קרבן, כי את כל האשמה אנחנו נותנים לשני ואת כל הפטור אנחנו נותנים לעצמנו. כשאנחנו מכירים באחריות שלנו לפגיעה באדם אחר ומבינים שאנחנו חלק מכל מצב בינינו – אנחנו מנהיגים.

טיפול זוגי מלמד אותנו להפסיק לחשוב כמו קרבנות ולהתחיל לחשוב כמו מנהיגים:

    • "זה מי שהוא, טוב ורע בחבילה אחת, בדיוק כמוני".
    • "הוא לא יותר רע ממני ואני לא יותר טוב ממנו".
    • "כל אחד מאתנו עושה גם דברים שליליים וגם דברים חיוביים".
    • "הוא פוגע בי אבל גם אני פוגע בו".
    • "אני מתכוון להוציא ממנו תמיד את הטוב שבו, ואף פעם לא לעורר בו את הרע".

כך חושבים בני זוג שהם מנהיגים. אף אחד לא מרגיש מקופח או דפוק, כי כל אחד זוכר שהוא גם נפגע וגם פוגע. לכן אין ביניהם האשמות אלא בירורים ולמידה: במה כל אחד מאתנו טעה, מה שנינו יכולים לעשות בעניין, מה כל אחד מאתנו צריך לשנות בעצמו, על מה כל אחד מאתנו צריך לוותר.

בתוך כל אחד מאתנו יש גם קרבן וגם מנהיג. וזה תלוי רק בנו איזה חלק אנחנו מציעים לבן זוגנו. אבל הנה הדבר החשוב ביותר: אנחנו לא רק בוחרים איזה חלק שלנו להציע לו, אנחנו גם גורמים לו להציע לנו את אותו החלק.

כלומר, אם אנחנו פונים אליו מהקרבן שבנו אנחנו מוציאים ממנו את הקרבן שבו, ואם הוא מנהיג הוא יעורר גם את המנהיג שבנו. לכן אף פעם אין מצב של אחד קרבן ואחד מנהיג. זה תמיד שני קרבנות או שני מנהיגים. וזאת התוצאה הגבוהה ביותר של טיפול זוגי מהמודל החדש: או שנינו מוציאים את הטוב אחד מהשני, או שנינו מוציאים את הרע זה מזה.

להיות קרבן או מנהיג
דירוג 1.9 כוכבים (37.78%) 9 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

להחליף שפה פסימית בשפה אופטימית

אופטימיות ופסימיות הן גישות חיים שנוצרו אי שם בעברנו בלי שום התערבות מצדנו. הן גישות אוטומטיות לגמרי שלא הזמנו, לא יזמנו ואנחנו לא שולטים בהן, ובלי כל כוונה מצדנו הן הפכו לקו המוביל באישיותנו. אבל אופטימיות ופסימיות לא חייבות להישאר גישות אוטומטיות, כי אנחנו יכולים גם לבחור את הגישה הרצויה לנו.

השיעור החשוב ביותר בזוגיות שלך

כשאנחנו מרוכזים בנוחות של עצמנו אנחנו לא חושבים על הנוחות של השני. וכשאחד מאתנו רוצה שנצא ביחד לבילוי שהוא אוהב, הוא בוודאי לא חושב על ההנאה של השני. מה הפלא שכל כך הרבה אנשים לא משיגים אף פעם את מה שהם רוצים? ומה הפלא שכל כך הרבה אנשים מתוסכלים ומרירים?

המיתוס של אהבה ללא תנאי

אהבה לא מקבלים, אהבה מרוויחים. אהבה לא מתקבלת בחינם, אהבה ניתנת למי שראוי לה. ורק בפנטזיות הרומנטיות מגיעה לנו אהבה ללא תנאי בלי שאנחנו צריכים להצדיק אותה. כאילו אנחנו רק צריכים להיות “אנחנו”. כאילו מותר לנו להיות חמוצים, תוקפניים, שיפוטיים, עצלנים, אטומים, מסתירים, לא משתפים ולא משתתפים, והוא חייב לאהוב אותנו כמו שאנחנו כי זה מגיע לנו. פשוט אהבה ללא תנאי.

בתוך כל אחד מאתנו יש גם קרבן וגם מנהיג, ואנחנו בוחרים איזה חלק להוציא מתוכנו. אבל כך אנחנו גורמים לשני להיות גם הוא קרבן או מנהיג.

כל אחד מאתנו מוצא את עצמו מדי פעם מסכן ומתבכיין. ככה זה בעולם שבו אנחנו מקבלים מעט מאוד ממה שאנחנו רוצים, והרבה מאוד ממה שאנחנו לא רוצים. אבל הדברים האלה מתייחסים לחוויית מסכנות כמעט קבועה, שהפכה לחוויית נפש של קרבן.

להיות קרבן או מנהיג

הקרבן חי עם מחשבה שאנשים אחרים לא הוגנים כלפיו, לא מעריכים אותו ולא מתחשבים בו. וגם אם זה נכון, מה שעושה אותנו לקרבן הוא התעלמות מוחלטת מהתרומה של עצמנו לכל דבר שקורה לנו.

אם אנחנו לא רואים שגם לנו יש אחריות בכל מצב, ואם אנחנו לא מבינים שהגישה שלנו היא מגנט ליחס שאנחנו מקבלים מהאחרים, ואם אנחנו בטוחים שאנחנו תמיד בסדר ורק האחרים אשמים, מובן מאליו שאנחנו חיים בחוויה של קרבן, שזאת התמצית שלה: "אני סובל ואני פגוע – בגללך".

סימן ההיכר של קרבן הוא לא החלק "אני סובל", אלא החלק "בגללך". וזה ההבדל בין קרבן ובין מנהיג: האצבע המאשימה. הקרבן תמיד יאשים את השני. ואילו המנהיג תמיד יחפש גם את החלק של עצמו.

אנחנו חיים בתרבות הקרבן. זאת הנורמה שחלה כמעט על כולנו, וזה רק עניין של המיקום שלנו על גבי ציר הקרבן, גבוה או נמוך. כשאנחנו שופטים, כשאנחנו מבקרים, כשאנחנו פוסלים, כשאנחנו פוגעים, כשאנחנו מגנים, כשאנחנו שוללים – אנחנו קרבן, כי את כל האשמה אנחנו נותנים לשני ואת כל הפטור אנחנו נותנים לעצמנו. כשאנחנו מכירים באחריות שלנו לפגיעה באדם אחר ומבינים שאנחנו חלק מכל מצב בינינו – אנחנו מנהיגים.

טיפול זוגי מלמד אותנו להפסיק לחשוב כמו קרבנות ולהתחיל לחשוב כמו מנהיגים:

    • "זה מי שהוא, טוב ורע בחבילה אחת, בדיוק כמוני".
    • "הוא לא יותר רע ממני ואני לא יותר טוב ממנו".
    • "כל אחד מאתנו עושה גם דברים שליליים וגם דברים חיוביים".
    • "הוא פוגע בי אבל גם אני פוגע בו".
    • "אני מתכוון להוציא ממנו תמיד את הטוב שבו, ואף פעם לא לעורר בו את הרע".

כך חושבים בני זוג שהם מנהיגים. אף אחד לא מרגיש מקופח או דפוק, כי כל אחד זוכר שהוא גם נפגע וגם פוגע. לכן אין ביניהם האשמות אלא בירורים ולמידה: במה כל אחד מאתנו טעה, מה שנינו יכולים לעשות בעניין, מה כל אחד מאתנו צריך לשנות בעצמו, על מה כל אחד מאתנו צריך לוותר.

בתוך כל אחד מאתנו יש גם קרבן וגם מנהיג. וזה תלוי רק בנו איזה חלק אנחנו מציעים לבן זוגנו. אבל הנה הדבר החשוב ביותר: אנחנו לא רק בוחרים איזה חלק שלנו להציע לו, אנחנו גם גורמים לו להציע לנו את אותו החלק.

כלומר, אם אנחנו פונים אליו מהקרבן שבנו אנחנו מוציאים ממנו את הקרבן שבו, ואם הוא מנהיג הוא יעורר גם את המנהיג שבנו. לכן אף פעם אין מצב של אחד קרבן ואחד מנהיג. זה תמיד שני קרבנות או שני מנהיגים. וזאת התוצאה הגבוהה ביותר של טיפול זוגי מהמודל החדש: או שנינו מוציאים את הטוב אחד מהשני, או שנינו מוציאים את הרע זה מזה.

להיות קרבן או מנהיג
דירוג 1.9 כוכבים (37.78%) 9 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

להשכין שלום בין השכל ובין הרגש

מפגש בין בני זוג שאחד מהם בעיקר שכלתן והשני בעיקר רגשן מוליד תקשורת בשתי שפות שונות, ומבטיח חוסר הבנה תמידי אם לא תלמדו לדבר בשפה אחת.

דרכי ההתמודדות עם גירושין

 אחת החוויות הקשות שיכול לחוות אדם במשך חייו הוא גירושין. פסיכולוגים רבים טוענים שההתמודדות עם גירושין דומה להתמודדות עם מוות של אדם קרוב, במיוחד אם

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות