שתף
שלח לחבר
אימייל
נדמה לנו שאנחנו מקשיבים כי אנחנו שומעים טוב מאוד את המילים שאומרים לנו, אבל זה עדיין לא מבטיח הקשבה אמיתית. הקשבה אמיתית היא קליטת המסר שמתחת למילים שבא מהלב, ושמדבר אלינו בשפה שלא זקוקה למילים.

האם ניתן לשפר את ההקשבה ההדדית בין בני הזוג?

מהרגע שהתחלנו לתקשר עם הסביבה אנחנו מתאמצים לגרום לאחרים להבין אותנו, ומעולם לא חשבנו שאנחנו צריכים להשקיע אותו מאמץ כדי להבין אותם. והאמת? ברגע של קונפליקט בינינו לא באמת אכפת לנו מה האדם האחר מרגיש, חשוב לנו רק מה שאנחנו מרגישים, וחשוב לנו רק שהוא יבין סוף סוף מה כואב לנו.

גישה אגוצנטרית זאת יוצרת הקשבה אטומה. אנחנו לא מקשיבים עם כוונה להבין אותו. אנחנו מקשיבים עם כוונה למצוא תשובה ניצחת שתראה לו את הטעות שלו. אנחנו מנסים כל הזמן לאלץ אותו לראות את הדברים כמונו, ואם הוא מתעקש להמשיך לראות את הדברים בעיניים שלו, אנחנו יוצאים מדעתנו.

הקשבה היא לשמוע את הטקסט שלא נאמר מתחת למילים הגלויות. הקשבה היא לשמוע את האמת שמתחננת להישמע מתחת לתלונות, את האמת שמתייפחת מתחת להתפרצויות הזעם, את האמת שזועקת מתחת לשתיקות. הקשבה היא לשמוע את המצוקה מתחת להאשמות הגלויות, ולשמוע את הכאב מתחת ללהבות הכעס.

אנחנו לא יודעים להקשיב כי אנחנו מאומנים לשמוע רק את המילים. והמילים מכאיבות, פוגעות ומשפילות. לכן היא אומרת: "הכל יהיה בסדר אם הוא ידבר אלי יפה", ולכן הוא אומר: "היא רק צריכה להעיר אחרת". אבל את המילים הקשות האלה יוצרים ההרגשות שלנו, ואל הרגשות האלה אנחנו צריכים להקשיב אם אנחנו רוצים ליצור בינינו הבנה.

אז כן, אנחנו שומעים טוב מאוד את הדחייה, את חוסר ההערכה, את האיבה, את חוסר שביעות הרצון, אבל כשאנחנו ממוקדים בטונים ובסגנון אנחנו מחמיצים את העיקר, כי אנחנו לא שומעים את המסר הסמוי להחזיר אל חיינו את כל הטוב שהיה לנו פעם: את הכבוד שהיה פעם בינינו, את ההתחשבות שבה התייחסנו אחד אל השני, את החיבוק האוהב שתמיד הצענו זה לזה.

אז איך לשמוע את הקריאה לאהבה ולהתייחסות כשצועקים עלינו ופוגעים בנו?

בטיפול זוגי לומדים להקשיב לשני בדיוק באותו אופן שבו היינו רוצים שהוא יקשיב לנו. היינו רוצים שהוא ישמע רק את התלונות שלנו? רק את הנזיפות שלנו? רק את הבכי שלנו? רק את השקט הרועם שלנו? כמובן שלא. היינו רוצים שהוא ישמע את המצוקה שמתחת לדמעות, את הכאב שמתחת לשתיקות, את הזעקה לאהבה שמתחת להאשמות. היינו רוצים שהוא ישמע את המסר האמיתי שאנחנו מנסים להעביר.

וזה בדיוק גם מה שהוא רוצה שאנחנו נשמע כשאנחנו מקשיבים לו: את המצוקה שלו, את התסכול שלו ואת ההבטחה שאנחנו אוהבים אותו.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לחיות ביחד כמו בחופשה שנתית

איך לנהל משק בית משותף, לקבל החלטות משותפות, לנהל חשבון משותף ולגדל ילדים משותפים, כשכל אחד מאתנו מושך לכיוון אחר? האם אפשר לחיות ביחד ובכל זאת להרגיש כמו בחופשה שנתית?

מודעות כאן ועכשיו

אם אתה אימפולסיבי, אם אתה שולף מהבטן, אם אתה “אומר מה שאתה מרגיש”, כדאי שתבחן מחדש את רמת המודעות שלך. יש מקום לשיפורים.

אף אחד לא בא

אם את עדיין מצפה שמישהו יגאל אותך מפצעי העבר, ויפצה אותך על העוולות שצברת, כדאי שתדעי: אף אחד לא בה להציל אותך. זה הסיפור שלך.

נדמה לנו שאנחנו מקשיבים כי אנחנו שומעים טוב מאוד את המילים שאומרים לנו, אבל זה עדיין לא מבטיח הקשבה אמיתית. הקשבה אמיתית היא קליטת המסר שמתחת למילים שבא מהלב, ושמדבר אלינו בשפה שלא זקוקה למילים.

האם ניתן לשפר את ההקשבה ההדדית בין בני הזוג?

מהרגע שהתחלנו לתקשר עם הסביבה אנחנו מתאמצים לגרום לאחרים להבין אותנו, ומעולם לא חשבנו שאנחנו צריכים להשקיע אותו מאמץ כדי להבין אותם. והאמת? ברגע של קונפליקט בינינו לא באמת אכפת לנו מה האדם האחר מרגיש, חשוב לנו רק מה שאנחנו מרגישים, וחשוב לנו רק שהוא יבין סוף סוף מה כואב לנו.

גישה אגוצנטרית זאת יוצרת הקשבה אטומה. אנחנו לא מקשיבים עם כוונה להבין אותו. אנחנו מקשיבים עם כוונה למצוא תשובה ניצחת שתראה לו את הטעות שלו. אנחנו מנסים כל הזמן לאלץ אותו לראות את הדברים כמונו, ואם הוא מתעקש להמשיך לראות את הדברים בעיניים שלו, אנחנו יוצאים מדעתנו.

הקשבה היא לשמוע את הטקסט שלא נאמר מתחת למילים הגלויות. הקשבה היא לשמוע את האמת שמתחננת להישמע מתחת לתלונות, את האמת שמתייפחת מתחת להתפרצויות הזעם, את האמת שזועקת מתחת לשתיקות. הקשבה היא לשמוע את המצוקה מתחת להאשמות הגלויות, ולשמוע את הכאב מתחת ללהבות הכעס.

אנחנו לא יודעים להקשיב כי אנחנו מאומנים לשמוע רק את המילים. והמילים מכאיבות, פוגעות ומשפילות. לכן היא אומרת: "הכל יהיה בסדר אם הוא ידבר אלי יפה", ולכן הוא אומר: "היא רק צריכה להעיר אחרת". אבל את המילים הקשות האלה יוצרים ההרגשות שלנו, ואל הרגשות האלה אנחנו צריכים להקשיב אם אנחנו רוצים ליצור בינינו הבנה.

אז כן, אנחנו שומעים טוב מאוד את הדחייה, את חוסר ההערכה, את האיבה, את חוסר שביעות הרצון, אבל כשאנחנו ממוקדים בטונים ובסגנון אנחנו מחמיצים את העיקר, כי אנחנו לא שומעים את המסר הסמוי להחזיר אל חיינו את כל הטוב שהיה לנו פעם: את הכבוד שהיה פעם בינינו, את ההתחשבות שבה התייחסנו אחד אל השני, את החיבוק האוהב שתמיד הצענו זה לזה.

אז איך לשמוע את הקריאה לאהבה ולהתייחסות כשצועקים עלינו ופוגעים בנו?

בטיפול זוגי לומדים להקשיב לשני בדיוק באותו אופן שבו היינו רוצים שהוא יקשיב לנו. היינו רוצים שהוא ישמע רק את התלונות שלנו? רק את הנזיפות שלנו? רק את הבכי שלנו? רק את השקט הרועם שלנו? כמובן שלא. היינו רוצים שהוא ישמע את המצוקה שמתחת לדמעות, את הכאב שמתחת לשתיקות, את הזעקה לאהבה שמתחת להאשמות. היינו רוצים שהוא ישמע את המסר האמיתי שאנחנו מנסים להעביר.

וזה בדיוק גם מה שהוא רוצה שאנחנו נשמע כשאנחנו מקשיבים לו: את המצוקה שלו, את התסכול שלו ואת ההבטחה שאנחנו אוהבים אותו.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הריגוש וההתפכחות

מה קורה בהצטלבות המסוכנת שבה נפגש תסכול מהנישואין, עם הצעה מאדם אחר לספק את מה שהבית לא נותן? סבירות גדולה לבגידה. מה צריך לעשות כדי למנוע את זה? להבטיח שבן זוגנו ירגיש מסופק ומרוצה. איך? לעשות בדיוק מה שעשינו פעם, כשהלב שלנו עוד פעם בכוח מאהבה.

לפתור בעיות בלי להילחם ובלי להיכנע

למה כל כך הרבה אנשים חושבים שכעס הוא תגובה מוצדקת כשהם צודקים? למה כל כך הרבה אנשים חושבים שמוצדק לפגוע ולהרוס כשהם צודקים? הסיבה פשוטה: כי הם לא מכירים את הדרך השלישית לפתור בעיות, הדרך שהיא אמנות התקשורת הזוגית.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות