כיצד ניתן לשפר את התקשורת הזוגית?

המשפטים והמילים היוצאים מפינו נועדו להיות המקור להעברת מחשבותינו ורגשותינו, אבל בהרבה מהמשפטים והמילים הנאמרים מפינו ראוי שנתבייש. נדמה לנו שאנחנו בסך הכל מעלים את הטענות שלנו, מבהירים את העמדות שלנו ומסבירים מה אנחנו רוצים, אבל אילו זה היה כל הסיפור, לא היינו יוצאים כל כך פגועים מהדיאלוג הזוגי.

רבים בינינו משתמשים לעתים קרובות בתקשורת כדי לערער את הביטחון העצמי של בן זוגנו. וכדי שנוכל לפגוע בו בצורה הקשה ביותר, התאמנו כל חיינו בזיהוי הנקודות הרגישות ביותר שלו. אחר כך נאמר שיש לנו "קצר בתקשורת", אבל מה שיש לנו באמת הוא תקשורת אווילית.

מיותר להרחיב את הדיבור על תקשורת של צעקות וקללות, ועל הנזק שהיא גורמת לכולם. אבל מה עם התקשורת השקטה? מה עם זה שמתכנס בבונקר שלו ומתעטף בדומיה? מכיוון שהוא לא אומר דבר זה נראה כאילו הוא לא חלק מהמריבה, כאילו הוא הצד הטוב בסיפור הזה, כאילו הוא רודף השלום, וכאילו השלום מופר רק בגלל הצעקות של הצד השני. אז לא. השותק הוא חלק שווה בכל סכסוך ומריבה.

בכל מקרה, גם אם היא קולנית וגם אם היא דוממת, תקשורת יכולה להפוך את חיינו לגיהנום.
תקשורת היא הדרך העיקרית שבה אנחנו יכולים לבטא את אהבתנו ואת העניין שלנו אחד בשני. לכן תקשורת ויחסי אהבה הם בלתי נפרדים. אבל כדי שתתקיים בינינו תקשורת אוהבת אנחנו צריכים להתגבר על לא מעט ליקויים בתקשורת, שאורבים לדיאלוג של הרבה מאוד זוגות.

הנה כמה דוגמאות של תקשורת לקויה, שבוודאי תמצאו ביניהן גם את עצמכם:
כל אחד מסתכל על אותן עובדות מפרספקטיבה שונה. חוסר דיוק בתיאור הדברים. הבנה שונה של המצב. הצמדת פרשנויות סובייקטיביות לעובדות. הפרזת השליליות של הצד השני והפרזת החיוביות שלנו. מאמץ להוכיח את הטעות של הצד השני במקום מאמץ להבין את מניעיו. מאמץ להוכיח את צדקתנו במקום לבדוק את עמדותינו.

לוקחים כל דבר אישית. בטוחים שאנחנו לא עושים את מה שעושים לנו. התמקדות בהיבט שולי של הנושא. הטלת האחריות להרגשתנו על הצד השני. המצאת תיאוריות והסברים והפיכתם לעובדות. חיפוש האשם במקום לפתור את הבעיה. קושי להכיר בטעות אישית וקושי להכיר בצדקתו של הצד השני. קושי לראות בעצמנו את הטריגר. קושי לדבר בלי להאשים.

בטיפול זוגי לומדים לזהות את הליקויים שמפריעים לתקשורת, את הטריגרים ואת המניפולציות, כדי להפוך את השיח הזוגי לחוליה החזקה ביותר ביחסים הזוגיים.