שתף
שלח לחבר
אימייל
תירוצים הם נפלאים. הם נותנים לנו הוכחה שאנחנו בסדר גמור, ומאפשרים לנו להצדיק את המחדלים שלנו. אבל הם מפריעים לנו להתעצם.

האם אתם יוזמים או מחכים שמישהו אחר ייזום? האם אתם עושים את מה שצריך לעשות או אתם מסבירים למה אתם לא עושים? האם אתם מתקנים את הטעויות שלכם או אתם מסבירים למה טעיתם? בקיצור, האם אתם לוקחים אחריות או האם אתם חיים בתירוצים?

בסדר, כולנו היינו שם, ויותר מפעם אחת: פספסנו, טעינו, שכחנו, קלקלנו, הרסנו. זה בסדר. זה טבעי לכל מי שעושה דברים. וזה לא מראה עלינו דבר. זה לא מראה שאנחנו חכמים או טיפשים, חזקים או חלשים, אחראים או לא אחראים. זה מראה רק על טבע החיים.

אבל מה אחר כך? האם אנחנו קמים וממשיכים? האם אנחנו מתקנים? האם אנחנו לומדים? או האם אנחנו מחפשים הסברים והצדקות למה זה קרה: לא התכוונו, לא שמנו לב, לא הבינו אותנו, לא הסבירו לנו, לא ישנו טוב בלילה, לא התרכזנו כי הפריעו לנו?

לחיות בלי תירוצים

זה מה שמבדיל בין עושים ובין מתרצים: אלה מרוכזים בצורך למלא את התפקידים שלהם הכי טוב, ואלה מרוכזים בצורך לצאת מהעניין הכי טוב. אלה רוצים בעיקר לתקן, לשפר, ללמוד, לחדש ולעשות טוב יותר, ואלה רוצים בעיקר להשתחרר מאחריות אישית.

כן, תירוצים הם נפלאים, כי תירוצים מאפשרים לנו להרגיש מצוין, ולמנוע את המסקנה שאנחנו לא מספיק טובים. אם אנחנו רבים עם בן זוגנו, זה בגלל שהוא התחיל. אם אנחנו מרוחקים ממנו, זה בגלל שהוא מתרחק. אם אנחנו לא ביחסים טובים עם ההורים שלו, זה בגלל שהוא לא ביחסים טובים עם ההורים שלנו.

כשיש תירוץ טוב אז תמיד מישהו אחר אחראי, תמיד מישהו אחר אשם, תמיד מישהו אחר שם יותר מדי מלח במרק, העיקר שאנחנו נצא מהעניין בכבוד. ובשביל זה בדיוק כתבו את ספר התירוצים. כי אם לא היו לנו תירוצים היו חיינו גיהנום.

אם לא היו תירוצים היינו חייבים להכיר בזה שהאחראי העיקרי הוא אנחנו עצמנו: לא היה לנו אומץ לעשות שינוי או לקדם את עצמנו או לדרוש העלאה בשכר. כלומר, אילו לא היו לנו תירוצים, היינו חייבים להודות שרק אנחנו אחראים למחדלים שלנו.

טיפול זוגי אמור להציב בפנינו מראה כדי להראות לנו איזה תפקיד חשוב יש לתירוצים במאבק הבלתי נגמר שלנו להרגיש טוב עם עצמנו. תירוצים מחלצים אותנו מההכרה הכואבת שאנחנו בוחרים בדרך הקלה, שאין לנו מוטיבציה, שאנחנו מוכנים להפסיד דברים חשובים כי אנחנו מתעצלים, שאנחנו מסתפקים בחיים בינויים כי אנחנו מפחדים לעשות שינוי. וטיפול זוגי אמור להמריץ אותנו לקחת אחריות אישית על הצלחתנו ועל כישלונותינו.

תירוצים הם אם כן הדבר שמבדיל בין מי שמחפש מקורות להתעצמות ובין מי שמחפש הצדקות למחדליו. וכדאי שנבדוק מה יש במחסן שלנו: תירוצים למחדלים או תמריצים להצלחות.

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

כבוד לא מקבלים כבוד מרוויחים

כבוד הדדי ביחסים הוא היחס ההוגן ביותר שיכול להיות ביניכם, אבל הוא גם הדבר הקשה ביותר. הנה כמה טיפים איך בכל זאת תצליחו בזה.

משני מפסידים לשני מרוויחים

אם אתם מרגישים צודקים, בוודאי תילחמו עד טיפת דמכם האחרונה כדי להוכיח את זה. הבעיה היא שבמלחמה הזאת יש רק מפסידים, ולא חשוב מי צודק.

תירוצים הם נפלאים. הם נותנים לנו הוכחה שאנחנו בסדר גמור, ומאפשרים לנו להצדיק את המחדלים שלנו. אבל הם מפריעים לנו להתעצם.

האם אתם יוזמים או מחכים שמישהו אחר ייזום? האם אתם עושים את מה שצריך לעשות או אתם מסבירים למה אתם לא עושים? האם אתם מתקנים את הטעויות שלכם או אתם מסבירים למה טעיתם? בקיצור, האם אתם לוקחים אחריות או האם אתם חיים בתירוצים?

בסדר, כולנו היינו שם, ויותר מפעם אחת: פספסנו, טעינו, שכחנו, קלקלנו, הרסנו. זה בסדר. זה טבעי לכל מי שעושה דברים. וזה לא מראה עלינו דבר. זה לא מראה שאנחנו חכמים או טיפשים, חזקים או חלשים, אחראים או לא אחראים. זה מראה רק על טבע החיים.

אבל מה אחר כך? האם אנחנו קמים וממשיכים? האם אנחנו מתקנים? האם אנחנו לומדים? או האם אנחנו מחפשים הסברים והצדקות למה זה קרה: לא התכוונו, לא שמנו לב, לא הבינו אותנו, לא הסבירו לנו, לא ישנו טוב בלילה, לא התרכזנו כי הפריעו לנו?

לחיות בלי תירוצים

זה מה שמבדיל בין עושים ובין מתרצים: אלה מרוכזים בצורך למלא את התפקידים שלהם הכי טוב, ואלה מרוכזים בצורך לצאת מהעניין הכי טוב. אלה רוצים בעיקר לתקן, לשפר, ללמוד, לחדש ולעשות טוב יותר, ואלה רוצים בעיקר להשתחרר מאחריות אישית.

כן, תירוצים הם נפלאים, כי תירוצים מאפשרים לנו להרגיש מצוין, ולמנוע את המסקנה שאנחנו לא מספיק טובים. אם אנחנו רבים עם בן זוגנו, זה בגלל שהוא התחיל. אם אנחנו מרוחקים ממנו, זה בגלל שהוא מתרחק. אם אנחנו לא ביחסים טובים עם ההורים שלו, זה בגלל שהוא לא ביחסים טובים עם ההורים שלנו.

כשיש תירוץ טוב אז תמיד מישהו אחר אחראי, תמיד מישהו אחר אשם, תמיד מישהו אחר שם יותר מדי מלח במרק, העיקר שאנחנו נצא מהעניין בכבוד. ובשביל זה בדיוק כתבו את ספר התירוצים. כי אם לא היו לנו תירוצים היו חיינו גיהנום.

אם לא היו תירוצים היינו חייבים להכיר בזה שהאחראי העיקרי הוא אנחנו עצמנו: לא היה לנו אומץ לעשות שינוי או לקדם את עצמנו או לדרוש העלאה בשכר. כלומר, אילו לא היו לנו תירוצים, היינו חייבים להודות שרק אנחנו אחראים למחדלים שלנו.

טיפול זוגי אמור להציב בפנינו מראה כדי להראות לנו איזה תפקיד חשוב יש לתירוצים במאבק הבלתי נגמר שלנו להרגיש טוב עם עצמנו. תירוצים מחלצים אותנו מההכרה הכואבת שאנחנו בוחרים בדרך הקלה, שאין לנו מוטיבציה, שאנחנו מוכנים להפסיד דברים חשובים כי אנחנו מתעצלים, שאנחנו מסתפקים בחיים בינויים כי אנחנו מפחדים לעשות שינוי. וטיפול זוגי אמור להמריץ אותנו לקחת אחריות אישית על הצלחתנו ועל כישלונותינו.

תירוצים הם אם כן הדבר שמבדיל בין מי שמחפש מקורות להתעצמות ובין מי שמחפש הצדקות למחדליו. וכדאי שנבדוק מה יש במחסן שלנו: תירוצים למחדלים או תמריצים להצלחות.

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הדילמה בין אני ובין אנחנו

הקונפליקט הזה בין הרצון ללכת בדרך שלנו, ובין הרצון למצוא דרך משותפת עם האדם שאנחנו אוהבים, הוא בעצם קונפליקט בין סיפוקים מיידיים ובין סיפוקים ארוכי טווח ובעלי משמעות, וזאת תמיד הבחירה החשובה ביותר שלנו.

מי אחראי לציפיות שלנו?

במודל הזוגי החדש אין יותר דרישה חד צדדית מבן זוג אחד להיענות לציפיות של השני, אלא יש תמיד הסכמה הדדית להיענות כל אחד לציפיות של השני.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות