אהבה בתחפושת

אהבה היא צורך בסיסי של כל אדם. בכל אחד מאתנו מקננת תשוקה חזקה לאהוב ולהעניק אהבה. כשאנחנו אוהבים, גבולותינו נפרמים, העולם נראה מקום נפלא לחיות בו, ואנחנו חזקים ויפים כאלים.

אבל אף על פי שהצורך באהבה טבוע במהותנו, אנשים רבים אינם מתנסים באהבה אמיתית לעולם, וחווים במקומה תחפושות המתחזות לאהבה: תלות נואשת, פחד מבדידות, הרגל, ועוד תחליפים, שבגלל עוצמתם הם יכולים להטעות אותנו בקלות ולגרום לנו לחשוב שזה הדבר האמיתי.

והתחליף הפופולרי ביותר לאהבה הוא התשוקה המינית. תשוקה מינית יכולה להיות תולדה של אהבה, ויכולה להיות דבר כשלעצמו. כשהיא תולדה של אהבה היא מוצר לוואי מופלא של מעיין הלב, המעצים את הקרבה האינטימית בין האוהבים, ומעלה אותה לשיאים של איחוד עילאי. כשהיא דבר כשלעצמו היא מפכה ובוקעת מתוך בלוטות הגוף והמיצים שלו. ואז היא באה וחולפת בלי להשאיר עקבות, ורק הטפלות נשארת.
המתירנות, שקרעה את כל הצעיפים מעל האינטימיות, הציפה את הווי חיינו בפעילות מינית כמעט גלויה דרך כל שלוחות התרבות והתקשורת: קולנוע, תיאטרון, מופעים, מועדוני לילה, ספרים ועיתונים. בכך נותנת התרבות תוקף לנורמה של הנאה שאין מעבר לה ולא כלום, וגורמת לאנשים רבים לחפש סיפוק רגעי ושטחי במקום יחסים עשירים ועמוקים.

אין רע בחמדת בשרים כשלעצמה, אם מה שאנחנו מחפשים אינו אלא הנאה חולפת שלא משאירה שום רישום. זה לא טוב יותר או פחות מזלילת מזון-אשפה, המענג את החך בלי להביא שום תועלת לגוף.
אבל האם זה הדבר שאנחנו מחפשים כשאנחנו נכנסים למיטה הזוגית? האם התחככות חולפת היא כל מה שאנחנו רוצים להיות בשביל מי שחולק אתנו את המיטה הזוגית?

התשוקה בשירות הגוף או הרוח

הפרדתו של המין מהאהבה מפרידה אותו גם מהאדם שאתו הוא מתרחש, והופכת אותו לפעילות מכנית, פיזית, נחותה, המספקת צרכים גופניים ואגואיסטים בלבד. כך בדיוק נוהגים בעלי החיים. מי שמחפש מפגשים רק כדי שיעניקו הנאה לגופו, אומר בכך שהעניין שלו באנשים אחרים מוגבל לכמה אברים בגופם, ושאין לו עצמו להציע לאנשים אחרים אלא כמה אברי גוף משלו.

מין סתמי הוא תופעה טבעית אצל הזכר, שתפקידו לפזר סביבו את הזרע שלו כמה שיותר. זאת לא תופעה טבעית אצל נשים, והעובדה שהיא בכל זאת נפוצה כל כך אצל נשים בנות ימינו היא הנטייה שהתפתחה אצל נשים לחקות את המיניות הגברית.

אבל הצרכים המיניים של האישה שונים מאלה של הגבר. והגיע הזמן לחשוף לאור היום את השקר של זהות בין הצרכים המיניים הגבריים והנשיים.

ההבדל בין המיניות הגברית והמיניות הנשית

בהכללה, המיניות הנשית היא כוח מאחד, המיניות הגברית היא פעילות מענגת. גברים צוברים הנאה, נשים צוברות קרבה. מזה לא נובע שנשים נהנות פחות מפעילות מינית. אבל ההנאה של הגבר מתרכזת בעניין עצמו, והוא ייהנה מאוד גם אם אין שום דבר מלבד זה. ואילו ההנאה של האישה חלה גם על נפשה ולבה, ובלי זה מוטלת בספר גם הנאתה מהחיכוך הגופני.

המיניות הנשית שונה במהותה מהמיניות הגברית, ממש כפי שהאישה עצמה שונה במהותה מהגבר. המיניות הנשית ממזגת ומגשרת, בונה מערכות יחסים, מחזקת אהבות ומציבה מסגרות חיים יציבות. זוהי מיניות שמעלה את המפגש המיני מדרגה של פעילות יצרית נחותה, לדרגה של חוויה מכוננת קרבה והתמזגות.

גם המיניות הגברית וגם המיניות הנשית חיוניות בכל מערכת יחסים כדי שתיווצר הרמוניה. כשמיניות נשית ומיניות גברית נפגשות, מתעלה הנשמה הגועשת מעל כל הקטנוניות שלנו, ומגלה את הטוב והיפה שבנו. זה מפגש שמעניק לנשמה הזדמנות לטעום טעמה של אחדות. לכן בשותפות הרמונית בין גבר ואישה חייבים להיות מיוצגים שני המניעים באופן מאוזן.