שתף
שלח לחבר
אימייל
אופטימיות או פסימיות? האם אפשר לבחור אם לראות את הצד המואר של החיים או את הצד הקודר שלהם? התשובה היא כן. עם כלים נכונים אפשר בהחלט להחליף מחשבות של אדם פסימי במחשבות של אדם אופטימי. אז למה להישאר במקום שבו מייללים, אם אפשר לעבור לצד שבו פותרים ומתקנים?

אופטימיותאופטימיות ופסימיות הן שני קצוות המטוטלת. מדוע חלק מאתנו אופטימיים וחלק פסימיים? כי חלק מאתנו רכשו הרגל לראות בעיקר את הצד האפל שבחיים, ואחרים רכשו הרגל לראות את הצד המואר שלהם.

מהי אופטימיות? איך להיות אופטימי?

האם זה אומר שכדי להיות אופטימיים אנחנו צריכים להתעלם מהקשיים והבעיות? ממש לא. האופטימי רואה את הקשיים והבעיות בדיוק כמו הפסימי. אז מה בכל זאת ההבדל? האופטימי רגיל לראות מה טוב ברע, והפסימי רגיל לראות מה רע בטוב.

הפסימי רגיל להתמקם בתוך הבעיות שלו, כמו שאנחנו מתמקמים בתוך בית ששכרנו בלי כוונה לפנות אותו. כל החיים שלו מסתובבים סביב הבעיות: הוא רגיל לחשוב רק על הבעיות, הוא רגיל לחלום רק על הבעיות, הוא רגיל לדבר רק על הבעיות.

רק דבר אחד הוא לא רגיל לעשות: הוא לא רגיל לחפש פתרונות. התודעה שלו רגילה להתמקד רק בהיבט הסבל: כמה זה נורא, כמה זה קשה, כמה זה כואב.

והאופטימי? גם לו יש בעיות. גם חושב עליהן וחולם עליהם ומדבר עליהן. גם לו קשה וכואב. אבל התודעה שלו רגילה להתמקד רק בהיבט הפתרון בעזרת חשיבה חיובית: איך יוצאים מזה, איך גדלים מזה, איך לומדים מזה, איך מתחזקים מזה.

אופטימיות היא הרגל

מילת המפתח בכל הסיפור הזה היא הרגל: איך התרגלנו לראות את המציאות. אנחנו לא בוחרים לראות אותה קודרת או מוארת, אנחנו מתרגלים לראות אותה קודרת ומוארת. ואנחנו מתרגלים לזה באופן לא מודע, בלי בחירה ובלי כוונה מצדנו.

אבל הרגלים יכולים להתפתח גם באופן מודע, מתוך בחירה ומתוך כוונה מצדנו. וזאת הבשורה הטובה ביותר בחיינו המדוכדכים, כי זה אומר שיש לנו כוח לשנות את המציאות שלנו.

כדי לעבור מחשיבה פסימית (חשיבה שלילית) לחשיבה אופטימית (חשיבה חיובית) אתם צריכים קודם לעבור תהליך גמילה מההרגל לחשוב מחשבות פסימיות - מחשבות שליליות. רק אחר כך תוכלו להתרגל לחשוב כמו שחושב האופטימי - מחשבות חיוביות.

אז התחילו את הגמילה בכך שתפסיקו לדבר על הבעיות שלכם. הפסיקו לספר כמה קשה לכם, כמה מתעללים בכם וכמה אתם מסכנים. אף מילה, לאף אחד.

הדיבורים על הבעיות הם ההנאה העיקרית של הפסימי, וכדי להתחיל להיגמל אתם צריכים לסלק מההרגל הזה את גורם ההנאה. לסבול בשקט זה כבר לא תענוג גדול. ובלי ההזדמנות לשתף את העולם בסבל שלכם תתחילו לשאול את עצמכם: מה הטעם? בשביל מה אני סובל אם אף אחד לא יודע?

כשתצליחו להיגמל מההנאה להתלונן על הקשיים, תוכלו להתחיל להתרגל להנאה ממחשבות שהאופטימי רגיל לחשוב. יש לו קשיים ויש לו בעיות, אבל הוא רגיל להתייחס אליהם כאילו הם פרוסת לחם מרוחה בחמאה שנפלה על הרצפה עם החמאה למטה. הוא לא מיילל "אוי מה יהיה עכשיו", והוא בוודאי לא מחפש קהל לספר על הזוועה, אלא הוא מביא סמרטוט ומנקה.

אופטימיות היא לא מה שחשבתם
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

למה כל כך קשה להרגיש אשם

למה הוא אף פעם לא מרגיש אשם? למה הוא לא יכול להכיר בזה שגם הוא חלק מהבעיה? מה הדבר הזה שכל כך מפריע לרבים בינינו לראות גם את האחריות שלהם ולהתנצל על החלק שלהם?

איך להבטיח שליטה עצמית

אם אתם מתפרצים בזעם זה לא בגלל חוסר שליטה עצמית. הסיבה היא אחרת: נשארתם עם הציפייה הילדותית להשיג כל דבר שאתם רוצים, ולא פיתחתם יכולת בוגרת להבין שאין לכם כל דבר שאתם רוצים וזה בסדר.

אהבה ביחד ולחוד

יותר ויותר זוגות מחליטים לקיים יחסים מחייבים ואינטימיים במגורים נפרדים, ואפילו מצליחים ליהנות מהם מאוד. אבל יש כמה תנאים כדי שזה יצליח. אז למי מתאימים יחסים של “יחד ולחוד” ולמי לא?

מי מפחד מהערות וביקורת

איך אתם מתמודדים עם הערות? האם אתם מתמוטטים מביקורת? זה סיפור של ביטחון עצמי וכמה הוא חזק או חלש אצלנו. אבל הבשורה הטובה היא שכל אחד יכול לחזק אותו.

אופטימיות או פסימיות? האם אפשר לבחור אם לראות את הצד המואר של החיים או את הצד הקודר שלהם? התשובה היא כן. עם כלים נכונים אפשר בהחלט להחליף מחשבות של אדם פסימי במחשבות של אדם אופטימי. אז למה להישאר במקום שבו מייללים, אם אפשר לעבור לצד שבו פותרים ומתקנים?

אופטימיותאופטימיות ופסימיות הן שני קצוות המטוטלת. מדוע חלק מאתנו אופטימיים וחלק פסימיים? כי חלק מאתנו רכשו הרגל לראות בעיקר את הצד האפל שבחיים, ואחרים רכשו הרגל לראות את הצד המואר שלהם.

מהי אופטימיות? איך להיות אופטימי?

האם זה אומר שכדי להיות אופטימיים אנחנו צריכים להתעלם מהקשיים והבעיות? ממש לא. האופטימי רואה את הקשיים והבעיות בדיוק כמו הפסימי. אז מה בכל זאת ההבדל? האופטימי רגיל לראות מה טוב ברע, והפסימי רגיל לראות מה רע בטוב.

הפסימי רגיל להתמקם בתוך הבעיות שלו, כמו שאנחנו מתמקמים בתוך בית ששכרנו בלי כוונה לפנות אותו. כל החיים שלו מסתובבים סביב הבעיות: הוא רגיל לחשוב רק על הבעיות, הוא רגיל לחלום רק על הבעיות, הוא רגיל לדבר רק על הבעיות.

רק דבר אחד הוא לא רגיל לעשות: הוא לא רגיל לחפש פתרונות. התודעה שלו רגילה להתמקד רק בהיבט הסבל: כמה זה נורא, כמה זה קשה, כמה זה כואב.

והאופטימי? גם לו יש בעיות. גם חושב עליהן וחולם עליהם ומדבר עליהן. גם לו קשה וכואב. אבל התודעה שלו רגילה להתמקד רק בהיבט הפתרון בעזרת חשיבה חיובית: איך יוצאים מזה, איך גדלים מזה, איך לומדים מזה, איך מתחזקים מזה.

אופטימיות היא הרגל

מילת המפתח בכל הסיפור הזה היא הרגל: איך התרגלנו לראות את המציאות. אנחנו לא בוחרים לראות אותה קודרת או מוארת, אנחנו מתרגלים לראות אותה קודרת ומוארת. ואנחנו מתרגלים לזה באופן לא מודע, בלי בחירה ובלי כוונה מצדנו.

אבל הרגלים יכולים להתפתח גם באופן מודע, מתוך בחירה ומתוך כוונה מצדנו. וזאת הבשורה הטובה ביותר בחיינו המדוכדכים, כי זה אומר שיש לנו כוח לשנות את המציאות שלנו.

כדי לעבור מחשיבה פסימית (חשיבה שלילית) לחשיבה אופטימית (חשיבה חיובית) אתם צריכים קודם לעבור תהליך גמילה מההרגל לחשוב מחשבות פסימיות - מחשבות שליליות. רק אחר כך תוכלו להתרגל לחשוב כמו שחושב האופטימי - מחשבות חיוביות.

אז התחילו את הגמילה בכך שתפסיקו לדבר על הבעיות שלכם. הפסיקו לספר כמה קשה לכם, כמה מתעללים בכם וכמה אתם מסכנים. אף מילה, לאף אחד.

הדיבורים על הבעיות הם ההנאה העיקרית של הפסימי, וכדי להתחיל להיגמל אתם צריכים לסלק מההרגל הזה את גורם ההנאה. לסבול בשקט זה כבר לא תענוג גדול. ובלי ההזדמנות לשתף את העולם בסבל שלכם תתחילו לשאול את עצמכם: מה הטעם? בשביל מה אני סובל אם אף אחד לא יודע?

כשתצליחו להיגמל מההנאה להתלונן על הקשיים, תוכלו להתחיל להתרגל להנאה ממחשבות שהאופטימי רגיל לחשוב. יש לו קשיים ויש לו בעיות, אבל הוא רגיל להתייחס אליהם כאילו הם פרוסת לחם מרוחה בחמאה שנפלה על הרצפה עם החמאה למטה. הוא לא מיילל "אוי מה יהיה עכשיו", והוא בוודאי לא מחפש קהל לספר על הזוועה, אלא הוא מביא סמרטוט ומנקה.

אופטימיות היא לא מה שחשבתם
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

תעצומות הנפש שבתוכנו

מכשולים הם דבר לא נעים, אבל הם גם דבר חיוני להתעצמות שלנו. אלה המבחנים שהחיים מציעים לנו כדי לגלות את תעצומות הנפש שבתוכנו.

לאהוב את בן זוגנו בלי לאבד את עצמנו

איך להמשיך להרגיש נפלא גם אחרי תקופת ההתאהבות, אבל בלי שאף אחד מכם יוותר על העצמי שלו? איך לתת לשני הרגשה טובה בלי לוותר על מי שאתם? תתפלאו, אבל זה בהחלט אפשרי.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות