שתף
שלח לחבר
אימייל
שיעור קצר באימון אישי: מצאו את המילה שמגדירה את מי שאתם, ואחר כך מצאו מילה חדשה שתגדיר את מי שאתם רוצים להיות.

בלי שאנחנו שמים לב לזה, לכל אחד מאתנו יש איזושהי מילה אישית שמגדירה אותו. למשל "הצלחה" היא המילה של מי שהצלחה היא הדבר החשוב לו ביותר, או "כיף" היא המילה של מי שמשקיע את רוב העניין שלו בהנאות. המילה שלנו היא המנוע הפנימי, והיא מבטאת את המטרות שלנו, את דרך החיים שלנו ואת משאלות הלב שלנו. ובלי שאנחנו יודעים את זה בכלל, אנחנו מארגנים את חיינו סביבה.

אז מהי "המילה" שלכם? גם אם לא חשבתם על זה מעולם, ואין לכם שום מושג מהי "המילה" שלכם, תמצאו אותה תמיד בין צללי המעשים והמחשבות והרגשות שלכם. וכל עוד אנחנו לא מודעים ל"מילה" שלנו, אנחנו בטוחים שבסך הכל "ככה אנחנו רגילים".

כלומר, אם למשל אנחנו תמיד "לוקחים עמוק ללב" כל דבר שאומרים לנו, אנחנו בעצם מופעלים על ידי המילה "נעלב". אז בואו נכיר כמה דוגמאות של אישיות שהתארגנה סביב "מילה":

  • אדם ביקורתי מאורגן סביב המילה "המתקן". הוא תופס את עצמו כבעל שליחות לתקן את הפגמים של העולם. הוא מרגיש שהוא אחראי שהעולם יתנהל על פי סדר יום תקין, והוא לא יחמיץ הזדמנות לבקר או להעיר.
  • אדם שמרגיש תמיד צודק מאורגן סביב המילה "הצודק". הוא תופס את עצמו כלוחם צדק שבא לעולם כדי להוכיח שהדברים צריכים להיות תמיד כפי שהוא רואה אותם.
  • אדם שמרגיש תמיד שאנשים אחרים עושים לו עוול מאורגן סביב המילה "המסכן". זה הקרבן שסובל בגלל אטימות הלב של הרעים, והוא מרגיש שהשליחות שלו היא להוכיח לרעים האלה שהם האשמים בסבל של העולם.

"המילה" היא סוג של סיסמה אישית שמחזיקה אותנו מגודרים בתוך הסיפור האישי ובתוך הדרמה האישית שלנו, כדי שנתפקד תמיד באופן שמתאים לאופי שלנו. אתם יכולים לקרוא לזה "אזור הנוחות" או "דפוסי התנהגות" או "הרגלים", אבל כך או כך, זאת תמיד דרך הביטוי האישית הקבועה של כל אחד מאתנו מבחינה רגשית ומנטלית ואופרטיבית, והיא תמיד מקבלת את ההשראה שלה מהדגל האישי שלנו: דגל הצדק, דגל האמת, דגל השלום, דגל הטוב, דגל הנוחות, דגל החריצות, דגל ההקרבה, וכך הלאה.

אבל מה הבעיה עם "המילה שלנו"? יש בעיה: היא כל כך נצמדת אלינו שהיא הופכת לשם השני שלנו, ואנחנו מרגישים חייבים להיות מתואמים אתה. ואז אנחנו חייבים להיות תמיד צודקים, להיות תמיד הצד הטוב, להיות אחראים להתנהלות פי החוקים והכללים שלנו. וכאשר אתם סגורים תמיד בתוך "המילה" המיוחדת שלכם, תפיסת המציאות שלכם מוטה לצד אחד של אישיותכם, ואין ביטוי לשאר החלקים שלה.

אם למשל להיות צודקים הוא הדבר החשוב לכם ביותר, אתם לא רואים גם את הצדק של האחרים. או אם אתם מתקני עולם ביקורתיים, אתם לא רגישים לרגשות של זה שאתם מתקנים אותו. וכך "המילה" שלנו יכולה להיות מוקש ביחסים שלנו עם האחרים.

תחושת החמצה

אבל "המילה" היא לא רק בעיה, היא יכולה גם להיות מנוף לשינוי שאנחנו רוצים לחולל בעצמנו. איך? אם נבחר לעצמנו "מילה" חדשה שתתאים למי שאנחנו רוצים להיות. והרשו לי לספר לכם איך אני בחרתי ב"מילה" הרצויה לי.

כמובן שבדיוק כמוכם גם אני לא ידעתי על קיומה של "מילה" בכל אחד מאתנו. עד שיום אחד, לגמרי במקרה, ממש ראיתי את עצמי מוגדרת ומופעלת על ידי "המילה" חכמה. היא התגלתה לי כשהבנתי שאני רואה את עצמי החכמה ביותר בעולם, ושאני משקיעה את כל משאבי הנפש שלי בלימודים ובקריאה ובהרחבת אופקים. והאמינו לי שלא נעים לי לספר לכם את זה, אבל הייתי בטוחה שהתמניתי לתפקיד לפקוח את עיני האחרים כדי שיראו את טיפשותם.

כשההבנה הזאת האירה בתוכי הבנתי גם שבגלל "המילה" שלי לא ראיתי את הטיפשות של עצמי, ולא ראיתי את החכמה של האחרים. והחלטתי לבחור לעצמי "מילה" שתתאים יותר למי שאני רוצה להיות באמת, ענווה ומקבלת, ולא יהירה ורברבנית.

יום אחד צצה בראשי ככה סתם פתאום יש מאין המילה "איזון". ובבת אחת הכל הסתדר בתוכי. כי בבת אחת ראיתי עולם של בני אדם שלמים שהם גם וגם, ואני ביניהם: גם חכמים וגם טיפשים, גם טובים וגם רעים, גם הוגנים וגם אנוכיים. משהו בתוכי התיישר באותו היום, והעולם קיבל פתאום מובן ופשר.

מה עוד נותר לי לומר? רק שתמצאו גם אתם את "המילה" המתאימה למי שאתם רוצים להיות, והיא כבר תפעיל אתכם על פי הערכים והמידות שהיא מייצגת.

איזו מילה מייצגת אתכם?
דירוג 4.5 כוכבים (90%) 4 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הכרת תודה כדרך חיים

כשאנחנו מדברים על אימוץ הכרת תודה כדרך חיים, אנחנו מדברים על שמחה, כי אנחנו לא יכולים להיות אומללים כשאנחנו מלאי תודה, ולא יכול להיות בלבנו עצב כשאנחנו מכירים תודה, ולא יכולה להיות בלבנו מרירות כשלבנו מלא תודה.

אמפתיה וכל השקרים סביבה

כולנו מאמינים שאנחנו מתחשבים ומבינים ורגישים. אבל למה אנחנו עושים בכל זאת כל כך הרבה מעשים פוגעים וחסרי התחשבות? ואולי אנחנו לא מתחשבים כמו שנדמה לנו, וזאת הסיבה לכך שהיחסים שלנו כל כך מתסכלים? הנה הזדמנות לבחון מחדש את האמפתיה שלנו, כדי להבטיח שהיא תהיה אמיתית.

איפה הבחורים ההם

לא רק הזהות הנשית התבלבלה, גם הזהות הגברית איבדה את אופיה המקורי, וגברים רבים צריכים ללמוד את העולם החדש כדי להיות בו שותפים מועילים יותר.

שיעור קצר באימון אישי: מצאו את המילה שמגדירה את מי שאתם, ואחר כך מצאו מילה חדשה שתגדיר את מי שאתם רוצים להיות.

בלי שאנחנו שמים לב לזה, לכל אחד מאתנו יש איזושהי מילה אישית שמגדירה אותו. למשל "הצלחה" היא המילה של מי שהצלחה היא הדבר החשוב לו ביותר, או "כיף" היא המילה של מי שמשקיע את רוב העניין שלו בהנאות. המילה שלנו היא המנוע הפנימי, והיא מבטאת את המטרות שלנו, את דרך החיים שלנו ואת משאלות הלב שלנו. ובלי שאנחנו יודעים את זה בכלל, אנחנו מארגנים את חיינו סביבה.

אז מהי "המילה" שלכם? גם אם לא חשבתם על זה מעולם, ואין לכם שום מושג מהי "המילה" שלכם, תמצאו אותה תמיד בין צללי המעשים והמחשבות והרגשות שלכם. וכל עוד אנחנו לא מודעים ל"מילה" שלנו, אנחנו בטוחים שבסך הכל "ככה אנחנו רגילים".

כלומר, אם למשל אנחנו תמיד "לוקחים עמוק ללב" כל דבר שאומרים לנו, אנחנו בעצם מופעלים על ידי המילה "נעלב". אז בואו נכיר כמה דוגמאות של אישיות שהתארגנה סביב "מילה":

  • אדם ביקורתי מאורגן סביב המילה "המתקן". הוא תופס את עצמו כבעל שליחות לתקן את הפגמים של העולם. הוא מרגיש שהוא אחראי שהעולם יתנהל על פי סדר יום תקין, והוא לא יחמיץ הזדמנות לבקר או להעיר.
  • אדם שמרגיש תמיד צודק מאורגן סביב המילה "הצודק". הוא תופס את עצמו כלוחם צדק שבא לעולם כדי להוכיח שהדברים צריכים להיות תמיד כפי שהוא רואה אותם.
  • אדם שמרגיש תמיד שאנשים אחרים עושים לו עוול מאורגן סביב המילה "המסכן". זה הקרבן שסובל בגלל אטימות הלב של הרעים, והוא מרגיש שהשליחות שלו היא להוכיח לרעים האלה שהם האשמים בסבל של העולם.

"המילה" היא סוג של סיסמה אישית שמחזיקה אותנו מגודרים בתוך הסיפור האישי ובתוך הדרמה האישית שלנו, כדי שנתפקד תמיד באופן שמתאים לאופי שלנו. אתם יכולים לקרוא לזה "אזור הנוחות" או "דפוסי התנהגות" או "הרגלים", אבל כך או כך, זאת תמיד דרך הביטוי האישית הקבועה של כל אחד מאתנו מבחינה רגשית ומנטלית ואופרטיבית, והיא תמיד מקבלת את ההשראה שלה מהדגל האישי שלנו: דגל הצדק, דגל האמת, דגל השלום, דגל הטוב, דגל הנוחות, דגל החריצות, דגל ההקרבה, וכך הלאה.

אבל מה הבעיה עם "המילה שלנו"? יש בעיה: היא כל כך נצמדת אלינו שהיא הופכת לשם השני שלנו, ואנחנו מרגישים חייבים להיות מתואמים אתה. ואז אנחנו חייבים להיות תמיד צודקים, להיות תמיד הצד הטוב, להיות אחראים להתנהלות פי החוקים והכללים שלנו. וכאשר אתם סגורים תמיד בתוך "המילה" המיוחדת שלכם, תפיסת המציאות שלכם מוטה לצד אחד של אישיותכם, ואין ביטוי לשאר החלקים שלה.

אם למשל להיות צודקים הוא הדבר החשוב לכם ביותר, אתם לא רואים גם את הצדק של האחרים. או אם אתם מתקני עולם ביקורתיים, אתם לא רגישים לרגשות של זה שאתם מתקנים אותו. וכך "המילה" שלנו יכולה להיות מוקש ביחסים שלנו עם האחרים.

תחושת החמצה

אבל "המילה" היא לא רק בעיה, היא יכולה גם להיות מנוף לשינוי שאנחנו רוצים לחולל בעצמנו. איך? אם נבחר לעצמנו "מילה" חדשה שתתאים למי שאנחנו רוצים להיות. והרשו לי לספר לכם איך אני בחרתי ב"מילה" הרצויה לי.

כמובן שבדיוק כמוכם גם אני לא ידעתי על קיומה של "מילה" בכל אחד מאתנו. עד שיום אחד, לגמרי במקרה, ממש ראיתי את עצמי מוגדרת ומופעלת על ידי "המילה" חכמה. היא התגלתה לי כשהבנתי שאני רואה את עצמי החכמה ביותר בעולם, ושאני משקיעה את כל משאבי הנפש שלי בלימודים ובקריאה ובהרחבת אופקים. והאמינו לי שלא נעים לי לספר לכם את זה, אבל הייתי בטוחה שהתמניתי לתפקיד לפקוח את עיני האחרים כדי שיראו את טיפשותם.

כשההבנה הזאת האירה בתוכי הבנתי גם שבגלל "המילה" שלי לא ראיתי את הטיפשות של עצמי, ולא ראיתי את החכמה של האחרים. והחלטתי לבחור לעצמי "מילה" שתתאים יותר למי שאני רוצה להיות באמת, ענווה ומקבלת, ולא יהירה ורברבנית.

יום אחד צצה בראשי ככה סתם פתאום יש מאין המילה "איזון". ובבת אחת הכל הסתדר בתוכי. כי בבת אחת ראיתי עולם של בני אדם שלמים שהם גם וגם, ואני ביניהם: גם חכמים וגם טיפשים, גם טובים וגם רעים, גם הוגנים וגם אנוכיים. משהו בתוכי התיישר באותו היום, והעולם קיבל פתאום מובן ופשר.

מה עוד נותר לי לומר? רק שתמצאו גם אתם את "המילה" המתאימה למי שאתם רוצים להיות, והיא כבר תפעיל אתכם על פי הערכים והמידות שהיא מייצגת.

איזו מילה מייצגת אתכם?
דירוג 4.5 כוכבים (90%) 4 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

למה כל כך קשה להרגיש אשם

למה הוא אף פעם לא מרגיש אשם? למה הוא לא יכול להכיר בזה שגם הוא חלק מהבעיה? מה הדבר הזה שכל כך מפריע לרבים בינינו לראות גם את האחריות שלהם ולהתנצל על החלק שלהם?

האמת על הפחד משינוי

טוב מאוד שיש לכם בית גדול ומרווח, אבל כדי שהבית יהיה גם יפה דרושים אנשים יפים שיגורו בו. וזה לא יקרה אם תמשיכו להוציא בעיקר את הרע אחד מהשני.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות