לאושר בחיים משותפים אין שום קשר עם המזל שלנו, אבל יש לאושר הזוגי כל הקשר שבעולם עם הרצון שלנו. כי האושר בזוגיות לא קורה במקרה ואף אחד לא מאושר במקרה. זוגות מאושרים מחליטים להיות מאושרים. כי בכל מה שנוגע לאושר בזוגיות ולאומללות בזוגיות, בסופו של דבר תמיד אנחנו המחליטים ואנחנו הקובעים ואנחנו הבוחרים באיזה צד אנחנו רוצים לחיות, בצד של החיוך ושמחת החיים או בצד של הכעס והדמעות. קשה להפנים את זה וקשה להאמין בזה. ובכל זאת, אם אתם חושבים שאתם מאושרים, אז זה כל מה שאתם צריכים כדי להיות מאושרים.

מה יש בצד השלילי של תודעתנו?
רחמים עצמיים, חיפוש אשם במישהו אחר, התרכזות במגרעות ובמה שאין.

מה יש בצד החיובי של תודעתנו?
מנהיגות פנימית ואסרטיביות ונחישות. זאת תודעה שהחליטה להשתמש בצד החיובי שלה, והיא עושה את זה מתוך כוונה חזקה.

אבל למה יש בינינו גם מאושרים וגם לא מאושרים? מכיוון שיש בינינו כאלה שבמשך שנים רבות נותנים עדיפות להרגשה שלילית, ותודעתם התרגלה לחשוב שלילי ולהרגיש שלילי ולראות את השלילי. בוודאי לא אמינו לזה, אבל הכל תלוי במזון שנתתם לתודעתכם במשך שנים: הרבה יותר מזון חיובי או הרבה יותר מזון שלילי. וזה הרגיל את תודעתכם לחשוב הרבה יותר כך או הרבה יותר כך.

כי תאמינו או לא, חשיבה שלילית היא בסך הכל הרגל. התרגלתם להתרגז במה שלא בסדר, ולראות מה לא בסדר, ולדבר על מה שלא בסדר, ולהקשיב למה שלא בסדר אצל האחרים. ובהדרגה הצד החיובי של תודעתכם כמעט התנוון מחוסר שימוש.

לכן הרבה יותר קל לכם לבקר את בן זוגכם מאשר לשבח ולהעריך אותו, והרבה יותר קל לכם להזכיר לו את הדברים הרעים שהוא עולל לכם מאשר את הדברים הטובים שהוא עשה למענכם. רבים בינינו מתקשים מאוד לומר "כן", והם מתחילים כמעט כל משפט ב"לא" גם אם זה לגמרי לא רלוונטי. ואם תניחו על כף אחת של המאזניים את המחשבות השליליות שמעסיקות אתכם ועל הכף השניה את המחשבות החיוביות שחולפות בראשכם, לא תוכלו לפספס את חוסר האיזון שבין העולם השלילי והעולם החיובי שלכם.

אז כן, זה כל הסיפור: מחשבה שלילית ועוד מחשבה שלילית ועוד מחשבה שלילית יוצרות ביחד מצבור שלילי, שגדל והולך על חשבון מצבור המחשבות החיוביות הקטן והולך. וכך מרגילים את התודעה להשתמש בצד השלילי שלה לעתים הרבה יותר קרובות מאשר בצד החיובי שלה.

רק תחשבו איזה מקום אתם נותנים לכעס: כמה זמן אתם מחזיקים אותו אצלכם? איזו עוצמה רגשית אתם יוצקים לתוכו? כמה משכנעות ההצדקות וההסברים שבהם אתם עוטפים אותו? ועכשיו תחשבו מתי השקעתם עוצמה כזאת של רגשות בשמחה או באהבה? מתי דיברתם עם חברים על הטוב שבחייכם? מתי הרגשתם בעלי מזל על כל הטוב שיש לכם?

זאת הדרך שבה כל אחד מאתנו אימן את עצמו ללא מודע להיות בעיקר חיובי או בעיקר שלילי. ומכאן התודעה מתחילה לעבוד באופן אוטומטי כפי שהיא רגילה: להיות רוב הזמן בהרגשה חיובית או להיות רוב הזמן בהרגשה שלילית. ואז שני אנשים יכולים להיכנס לאותו חדר, אבל אחד מהם ירגיש בו טוב והשני ירגיש בו רע.

וכך גם לגבי יחסים. הנסיבות יכולות להיות קשות מאוד: בעיה התפתחותית של הילד, יחס לא נעים של הורי צד אחד אל בן הזוג השני, פיטורין, משבר כלכלי, ועוד ועוד ועוד. אבל לזוג אחד הן יגרמו להישבר, ולזוג אחר הם יגרמו להתקרב ולהתאחד. כלומר, לא הנסיבות גורמות לבני זוג להיות מאושרים או אומללים ביחד, אלא הם עצמם, וההרגל להיות חיובי או להיות שלילי שכל אחד מהם מביא אתו אל היחסים.

כי הנה הנקודה: חיוביות לא באה מעצמה. מטבענו אנחנו שליליים, כי מטבענו אנחנו אגואיסטים, ובשביל האגואיסט אנשים אחרים הם מטרד. ולכן העבודה שאנחנו צריכים לעשות היא להתגבר שוב ושוב על החלק השלילי הזה של תודעתנו, כדי לפנות מרחב גדול יותר ויותר לחלק החיובי שלה.

כלומר, בדיוק באותה דרך שבה השליליות השתלטה על תודעתנו, רק בהיפוך. כלומר, ליצור מצבור גדל והולך של מחשבות חיוביות, על חשבון מצבור המחשבות השליליות הקטן והולך. כלומר, לעשות חיים קשים לכל מחשבה שלילית שמסתננת לתודעתנו על ידי תשובה חיובית שמיד נביא אלינו.

זה לא אומר שלא יהיו קשיים, או שלא יהיו כעסים או שלא יהיו רחמים עצמיים. אבל אתם תתחילו להיות מוכנים יותר לקראתם עם תשובה ניצחת: "נכון, קשה, אבל נמצא דרך להתגבר. אנחנו גולני". מבינים למה האושר ביחסים תלוי בכם?