שתף
שלח לחבר
אימייל
החלום של כולנו על זוגיות הוגנת יכול להתגשם. צריך רק צריך לנוע אליו בדרך הנכונה.

להסתגל לחיים בשניים זאת לא משימה קלה. גם אנחנו וגם שותפנו באנו אל מערכת היחסים כל אחד עם הזיכרונות שלו, עם הצרכים שלו, עם הרצונות שלו ועם נקודות הראות שלו, שנערכים לעתים קרובות אלה נגד אלה.

כשניגודים כאלה צפים אל פני השטח אנחנו חייבים לקבל החלטות הוגנות. אבל זה דורש מאתנו לשנות את סדרי העדיפויות שלנו, כי עד כה ניהלנו את חיינו על פי סדרי עדיפויות שגויים מאוד: "קודם אני אחר כך אתה", "קודם כל לדאוג לעצמי", "אם יהיה טוב לי יהיה טוב גם לסביבתי", "קודם לאהוב את עצמי ואז אוכל לאהוב את הזולת". זאת הנורמה האגוצנטרית שלפיה כולנו חיים, ואלה העצות שאנחנו מקבלים מכל עבר: מחברים, מיועצים, מספרים.

אבל זה סולם עדיפויות מיושן שיוצא בהדרגה לגמלאות, אחרי שבמשך שני דורות הוא הביא להרס וחורבן של המערכות הזוגיות. ובמקביל, בשקט בשקט, חודר אל חיינו סולם עדיפויות חדש: יהיה לנו טוב אם נבטיח קודם שטוב לסביבתנו, נאהב את עצמנו אם נלמד קודם לאהוב את זולתנו.

סולם עדיפויות כזה, שיהיה יום אחד קניין של כולנו, יהפוך את חיינו על פיהם. וזה יקרה כשיימאס לנו לחיות בעוינות ובחוסר פרגון, וכשיהיה חשוב לנו באמת שלום ואהבה בין כולם לכולם.

סולם עדיפויות כזה יעלה אותנו מקומת הקרקע של התרכזות אגואיסטית בצרכים אישיים, לקומה העליונה של התרכזות הוגנת בצרכים משותפים. ואנחנו נדע שעלינו לקומת ההגינות רק כאשר המריבות ייפסקו בינינו לגמרי, ורק כאשר תמיד נחפש דרך שתהיה הוגנת כלפי שנינו.

בקומה התחתונה זה נראה אוטופיה בלתי מציאותית. שם חושבים שמריבות הן חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. בקומה הגבוהה לא חושבים כך. שם למעלה רואים בכל מריבה עניין שלא טופל באופן הוגן.

בקומה הנמוכה יש שני "אני" שנלחמים כל אחד לשמור על גבולותיו על חשבון הגבולות של השני, והגינות בקומה הזאת היא רק מילים, רק התפארות, רק אשליה. ומכיוון שכל אחד מרוכז במאמץ להבטיח את מה שחשוב לעצמו, אף אחד לא מרגיש שרואים ושומעים אותו.

לעומת זאת, בקומה העליונה הגינות היא מציאות מובנת מאליה. רק במציאות כזאת יכול להיות "אנחנו" חזק, ורק במציאות שבה כל אחד מכבד קודם את גבולותיו של השני, יכולים לחיות ביחד שני "אני" עם גבולות מאוד ברורים.

זאת מציאות שבה כל אחד מרגיש שמישהו שומע ורואה אותו, כי כל אחד חי מתוך כוונה לראות ולשמוע קודם את השני. ולא רחוק היום שזאת תהיה המציאות של כולנו.

אפשר להפוך את חלום היחסים הרומנטיים למציאות
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לקבל החלטות נכונות

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל החלטות נכונות בהווה שתהיינה שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

לדעת לחשוב בחוכמה

יחסים טובים לא מנהלים באגוצנטריות אלא בתבונה. הוויכוח מי כאן הצודק הופך את התקשורת שלכם לדפוס של מרוויח-מפסיד. אז הקשיבו לשיחה הזאת, כי היא תעזור לכם לעבור לצד החכם.

יחסי גיהנום או יחסי גן עדן

ההבדל בין יחסי גיהנום וליחסי גן עדן פשוט מאוד: ביחסי גיהנום כל אחד מבני הזוג חושב קודם על עצמו, ביחסי גן עדן כל אחד מהם חושב קודם על השני.

החלום של כולנו על זוגיות הוגנת יכול להתגשם. צריך רק צריך לנוע אליו בדרך הנכונה.

להסתגל לחיים בשניים זאת לא משימה קלה. גם אנחנו וגם שותפנו באנו אל מערכת היחסים כל אחד עם הזיכרונות שלו, עם הצרכים שלו, עם הרצונות שלו ועם נקודות הראות שלו, שנערכים לעתים קרובות אלה נגד אלה.

כשניגודים כאלה צפים אל פני השטח אנחנו חייבים לקבל החלטות הוגנות. אבל זה דורש מאתנו לשנות את סדרי העדיפויות שלנו, כי עד כה ניהלנו את חיינו על פי סדרי עדיפויות שגויים מאוד: "קודם אני אחר כך אתה", "קודם כל לדאוג לעצמי", "אם יהיה טוב לי יהיה טוב גם לסביבתי", "קודם לאהוב את עצמי ואז אוכל לאהוב את הזולת". זאת הנורמה האגוצנטרית שלפיה כולנו חיים, ואלה העצות שאנחנו מקבלים מכל עבר: מחברים, מיועצים, מספרים.

אבל זה סולם עדיפויות מיושן שיוצא בהדרגה לגמלאות, אחרי שבמשך שני דורות הוא הביא להרס וחורבן של המערכות הזוגיות. ובמקביל, בשקט בשקט, חודר אל חיינו סולם עדיפויות חדש: יהיה לנו טוב אם נבטיח קודם שטוב לסביבתנו, נאהב את עצמנו אם נלמד קודם לאהוב את זולתנו.

סולם עדיפויות כזה, שיהיה יום אחד קניין של כולנו, יהפוך את חיינו על פיהם. וזה יקרה כשיימאס לנו לחיות בעוינות ובחוסר פרגון, וכשיהיה חשוב לנו באמת שלום ואהבה בין כולם לכולם.

סולם עדיפויות כזה יעלה אותנו מקומת הקרקע של התרכזות אגואיסטית בצרכים אישיים, לקומה העליונה של התרכזות הוגנת בצרכים משותפים. ואנחנו נדע שעלינו לקומת ההגינות רק כאשר המריבות ייפסקו בינינו לגמרי, ורק כאשר תמיד נחפש דרך שתהיה הוגנת כלפי שנינו.

בקומה התחתונה זה נראה אוטופיה בלתי מציאותית. שם חושבים שמריבות הן חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. בקומה הגבוהה לא חושבים כך. שם למעלה רואים בכל מריבה עניין שלא טופל באופן הוגן.

בקומה הנמוכה יש שני "אני" שנלחמים כל אחד לשמור על גבולותיו על חשבון הגבולות של השני, והגינות בקומה הזאת היא רק מילים, רק התפארות, רק אשליה. ומכיוון שכל אחד מרוכז במאמץ להבטיח את מה שחשוב לעצמו, אף אחד לא מרגיש שרואים ושומעים אותו.

לעומת זאת, בקומה העליונה הגינות היא מציאות מובנת מאליה. רק במציאות כזאת יכול להיות "אנחנו" חזק, ורק במציאות שבה כל אחד מכבד קודם את גבולותיו של השני, יכולים לחיות ביחד שני "אני" עם גבולות מאוד ברורים.

זאת מציאות שבה כל אחד מרגיש שמישהו שומע ורואה אותו, כי כל אחד חי מתוך כוונה לראות ולשמוע קודם את השני. ולא רחוק היום שזאת תהיה המציאות של כולנו.

אפשר להפוך את חלום היחסים הרומנטיים למציאות
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

אבני נגף או אבני דרך

אתה רואה את ההצלחה של אנשים אחרים, ואתה לא רואה את רצף הכישלונות שקדמו לה. אתה לא היחיד.

ניהול רגשות נכון וחכם

אנחנו לא יכולים לשלוט במה להרגיש. מספיק נהג אחד חצוף על הכביש כדי להפוך אותנו לחיית טרף. אבל לנהל את הרגשות שלנו אנחנו דווקא יכולים.

להפסיק לדאוג ללא צורך

האם אפשר לא לדאוג? והרי בכל רגע יכול לקרות לנו משהו נורא. האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להפסיק לדאוג ולהתחיל לחיות?

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות