שתף
שלח לחבר
אימייל
מרגישים לעתים קרובות דכדוך? אז יש לכם מספיק סיבות טובות להרגיש ככה עם כל כך הרבה גורמי לחץ שאתם לא יכולים לעשות לגביהם דבר. אבל הרבה מגורמי הלחץ בחייכם אתם יכולים לחסל, וכך להפחית מאוד את העומס הרגשי שבו אתם חיים.

דכדוך הוא המגפה הגדולה ביותר של ימינו, ורק מעטים בינינו מצליחים לנהל את חייהם בלי דכדוך. דכדוך כולל מתח, חרדה, עייפות כרונית, הרגשה מתמדת של לחץ, דאגנות מתמדת על בסיס יומי, חוסר סיפוק ביחסים ובעבודה, ובראש המצעד העגום הזה צועד כמובן הדיכאון על כל סוגיו. מה קרה לנו?

דכדוך

אפילו האירועים המשמחים ביותר בחיינו הפכו מוקד ללחץ וחרדה, כמו חתונה, הולדת ילד או קניית בית חדש. האם החיים שלנו באמת קשים יותר מחיי הורינו? האם יש לנו יותר סיבות לדאגה וחרדה מאלה שהיו לסבא וסבתא שלנו?

אבל יש שאלה חשובה יותר: האם יש לנו מה לעשות בעניין? כמובן שיש בחיינו הרבה מלחיצנים: עומס כלכלי, תחרות מקצועית, שעות עבודה רבות, תקשורת זוגית משובשת עם הרבה מריבות וכעסים ועלבונות, ואווירה מתירנית סביבנו שיוצרת חשש מבגידה אצל כל זוג.

אין ספק שעל רבים מהמלחיצנים האלה אין לנו שליטה. ואת המלחיצנים האלה צריך פשוט לקבל. אין דבר אחר לומר עליהם. צריך לקבל את המלחיצן של פרנסה, ואת המלחיצן של תחרות על כל תפקיד, ואת המלחיצן של סביבה מתירנית שמזמינה בגידות.

אבל יש מלחיצנים רבים שתלויים רק בנו, ושאנחנו יכולים פשוט לסלק מחיינו. והשאלה שצריכה לנקר בראשנו כל הזמן היא מה אנחנו עושים עם אותם גורמי לחץ שאנחנו יכולים להיפטר מהם.

ובואו נראה: האם אנחנו לא יכולים לשפר את התקשורת הזוגית? כמובן שכן. ואנחנו לא יכולים להביא איכות של שמחה לבילוי המשפחתי? כמובן שכן. ואנחנו לא יכולים להכיר תודה לעבודה שמספקת את הבסיס הקיומי שלנו? כמובן שכן. ואנחנו לא יכולים ללמוד לתפקד גם במצבי עייפות בלי להתלונן? כמובן שכן.

ומה עם ויתור על כל כך הרבה דברים קטנים ולא חשובים במקום לאפשר להם להפוך את חיינו לגיהנום? ומה עם ויתור על נוחות כי אנחנו הורים לילדים קטנים במקום להיכנס לדיכאון לאחר לידה או למאבקי כוח בין ההורים? ומה עם ויתור על עצלנות כדי לתת מעצמנו לקרבה זוגית? כמובן שאנחנו יכולים.

רואים? אנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד לחיסול הרבה מאוד מלחיצנים שיוצרים בנפשנו עומס כל כך גדול. אז למה אנחנו לא עושים את זה? רק מסיבה אחת: כי חשוב לנו יותר מהכל להאשים מישהו בעומס הרגשי שלנו, ולהימנע מלקחת על עצמנו את האחריות לעשות משהו בעניין.

רוצים להקל על העומס? רוצים לשפר את האווירה? רוצים לחייך יותר ולשמוח יותר? אז למדו את עצמכם לומר את המילים השנואות עליכם ביותר: "הכל בגללי". הכל בגללי אם אמשיך להתלונן או אלמד לקבל דברים שאינם בשליטתי, הכל בגללי אם אתרום לאווירה המשותפת חמיצות או סבר פנים, הכל בגללי אם אכעס או ארגיע את עצמי, הכל בגללי אם אתן ליחסים את הצד היפה או את הצד השלילי שלי.

שיחת וידאו אישית על דכדוך

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

עשה לך טוב

בוודאי יש משהו שאתה יכול לעשות היום כדי להביא לך שמחה.

טיפול זוגי לשיפור התקשורת הזוגית

תקשורת יכולה לבנות את היחסים או להרוס אותם, והכל תלוי במילים שאנחנו בוחרים לומר, באופן שבו אנחנו אומרים אותן, ובכוונה להשתמש במילים שלנו כשליחות של שלום.

לקבל החלטות נכונות

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל החלטות נכונות בהווה שתהיינה שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

המלצה על מטפל זוגי

המלצה על מטפל זוגי – עד כמה היא חשובה? פנייה לטיפול זוגי היא צעד משמעותי מאוד, שמעורר אצל בני הזוג תקווה גדולה לשנות את פני

מרגישים לעתים קרובות דכדוך? אז יש לכם מספיק סיבות טובות להרגיש ככה עם כל כך הרבה גורמי לחץ שאתם לא יכולים לעשות לגביהם דבר. אבל הרבה מגורמי הלחץ בחייכם אתם יכולים לחסל, וכך להפחית מאוד את העומס הרגשי שבו אתם חיים.

דכדוך הוא המגפה הגדולה ביותר של ימינו, ורק מעטים בינינו מצליחים לנהל את חייהם בלי דכדוך. דכדוך כולל מתח, חרדה, עייפות כרונית, הרגשה מתמדת של לחץ, דאגנות מתמדת על בסיס יומי, חוסר סיפוק ביחסים ובעבודה, ובראש המצעד העגום הזה צועד כמובן הדיכאון על כל סוגיו. מה קרה לנו?

דכדוך

אפילו האירועים המשמחים ביותר בחיינו הפכו מוקד ללחץ וחרדה, כמו חתונה, הולדת ילד או קניית בית חדש. האם החיים שלנו באמת קשים יותר מחיי הורינו? האם יש לנו יותר סיבות לדאגה וחרדה מאלה שהיו לסבא וסבתא שלנו?

אבל יש שאלה חשובה יותר: האם יש לנו מה לעשות בעניין? כמובן שיש בחיינו הרבה מלחיצנים: עומס כלכלי, תחרות מקצועית, שעות עבודה רבות, תקשורת זוגית משובשת עם הרבה מריבות וכעסים ועלבונות, ואווירה מתירנית סביבנו שיוצרת חשש מבגידה אצל כל זוג.

אין ספק שעל רבים מהמלחיצנים האלה אין לנו שליטה. ואת המלחיצנים האלה צריך פשוט לקבל. אין דבר אחר לומר עליהם. צריך לקבל את המלחיצן של פרנסה, ואת המלחיצן של תחרות על כל תפקיד, ואת המלחיצן של סביבה מתירנית שמזמינה בגידות.

אבל יש מלחיצנים רבים שתלויים רק בנו, ושאנחנו יכולים פשוט לסלק מחיינו. והשאלה שצריכה לנקר בראשנו כל הזמן היא מה אנחנו עושים עם אותם גורמי לחץ שאנחנו יכולים להיפטר מהם.

ובואו נראה: האם אנחנו לא יכולים לשפר את התקשורת הזוגית? כמובן שכן. ואנחנו לא יכולים להביא איכות של שמחה לבילוי המשפחתי? כמובן שכן. ואנחנו לא יכולים להכיר תודה לעבודה שמספקת את הבסיס הקיומי שלנו? כמובן שכן. ואנחנו לא יכולים ללמוד לתפקד גם במצבי עייפות בלי להתלונן? כמובן שכן.

ומה עם ויתור על כל כך הרבה דברים קטנים ולא חשובים במקום לאפשר להם להפוך את חיינו לגיהנום? ומה עם ויתור על נוחות כי אנחנו הורים לילדים קטנים במקום להיכנס לדיכאון לאחר לידה או למאבקי כוח בין ההורים? ומה עם ויתור על עצלנות כדי לתת מעצמנו לקרבה זוגית? כמובן שאנחנו יכולים.

רואים? אנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד לחיסול הרבה מאוד מלחיצנים שיוצרים בנפשנו עומס כל כך גדול. אז למה אנחנו לא עושים את זה? רק מסיבה אחת: כי חשוב לנו יותר מהכל להאשים מישהו בעומס הרגשי שלנו, ולהימנע מלקחת על עצמנו את האחריות לעשות משהו בעניין.

רוצים להקל על העומס? רוצים לשפר את האווירה? רוצים לחייך יותר ולשמוח יותר? אז למדו את עצמכם לומר את המילים השנואות עליכם ביותר: "הכל בגללי". הכל בגללי אם אמשיך להתלונן או אלמד לקבל דברים שאינם בשליטתי, הכל בגללי אם אתרום לאווירה המשותפת חמיצות או סבר פנים, הכל בגללי אם אכעס או ארגיע את עצמי, הכל בגללי אם אתן ליחסים את הצד היפה או את הצד השלילי שלי.

שיחת וידאו אישית על דכדוך

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

החיים שאחרי רומן אסור

ברומן יש כל ההרכב הדרוש כדי להרגיש כישוף: מים גנובים, קשר מתוק, ומישהו שמתמסר לנו לגמרי. אבל לרומן יש תמיד חיים קצרים כי כמעט תמיד הוא מתגלה, והמחיר שכולם משלמים הוא הרס וכאב.

אל תרצח את ההערכה העצמית שלך

הערכה עצמית נמוכה היא אמונה במגבלותינו, הערכה עצמית גבוהה היא אמונה ביכולותינו. המפסיד אומר: “אני לא בנוי בשביל זה”. לכן הוא עושה פחות ופחות, ולכן ערכו בעיני עצמו יורד ויורד. המרוויח אומר: “אני מוכן לנסות”. לכן הוא עושה יותר ויותר, ולכן ערכו בעיני עצמו עולה ועולה.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות