שתף
שלח לחבר
אימייל
עם הגישה המתאימה גם אתם יכולים להעלות את מיקומכם על מדד האושר ביחסים שלכם.

מה יקרה כשנמצא סוף סוף את פינת השלווה בנפשנו? נהיה מאושרים כי לא נרגיש יותר שההתנהגות של אנשים אחרים היא ענייננו, ולא נרגיש שההתנהגות שלנו היא עניינם של אנשים אחרים. וזה ישחרר אותנו גם מכעס וגם מעלבון. אז מה יפריע לנו להיות מאושרים?

הנקודה היא שיש תמיד אלטרנטיבה לכעס ולעלבון: להבחין מה שייך לנו ומה שייך לבן זוגנו, ואז לקחת בעלות על מה ששייך לנו ולהימנע מלקחת בעלות על מה ששייך לשני. מצבי הרוח שלכם שייכים רק לכם ולבן זוגכם אין זכות לומר לכם איך להרגיש, וכך גם הפוך: מצבי הרוח שלו שייכים רק לו ולכם אין זכות לדרוש ממנו להרגיש אחרת.

קוראים לזה קבלה הדדית, קוראים לזה כבוד הדדי, קוראים לזה אחריות אישית, וגישה כזאת אפשרית רק עם נפש שלווה שיכולה לכבד את הגבולות ואת הטריטוריה של השני. אבל מהרגע שאנחנו מתחייבים למערכת זוגית נראה שאנחנו מאבדים את היכולת להבחין בין הגבולות שלנו ובין הגבולות של בן זוגנו. ולכן אנחנו חושבים שיש לנו זכות להעמיד אחד את השני במקום, להטיף מוסר, לחנך, ולקבוע מה השני צריך לחשוב ולהרגיש ולעשות.

האושר נמצא בנפש שלווה

ממקום השלווה שבנפשנו יכולים לומר: "אם זאת הדרך שבה אתה בוחר לבטא את הכעס שלך זה בסדר מצדי", או "זה העסק שלך ואני מקבל את מה שתחליט".

נפש שלווה היא לא אדישות. אדישות היא "לא אכפת לי", נפש שלווה היא "זה לא ענייני", ושתי הגישות האלה שונות לגמרי זו מזו. אדישות היא ניכור: "זה לא העסק שלי". וזאת הגישה של אותם אנשים שעסוקים רק בצרכים של עצמם ולא מרגישים שייכים לסביבתם. נפש שלווה היא מעורבות עמוקה בסביבה וביחסים חברתיים עם נכונות לעזור ולתמוך, אבל בלי להתערב במשהו ששייך למישהו אחר: בדעות שלו, בבחירות שלו, בהחלטות שלו.

בעלי נפש שלווה מבחינים בגבולות האישיים של כל אחד ובמרחב האישי של כל אחד ובאחריות האישית של כל אחד. הם לא מתבלבלים בין טריטוריה אחת לשניה, הם לא לוקחים לעצמם שום זכות להתערב במרחב האישי של מישהו אחר, והם גם לא מרשים לאף אחד להתערב במרחב האישי שלהם.

עם אג'נדה כזאת קל מאוד לנהל יחסים הרמוניים ולשמור על האושר האישי, כי כל אחד מבני הזוג אומר לעצמו: "זאת הבחירה שלו, זאת ההעדפה שלו, זה ההיגיון שלו, זאת הטעות שלו, ואין לי זכות לקבל החלטות במקומו". וגם הפוך נכון כמובן: "זאת הבחירה שלי, זאת ההעדפה שלי, זה ההיגיון שלי, זאת הטעות שלי, ואף אחד לא צריך לשלם במקומי את המחיר על הטעות שלי".

עם נפש שלווה אתם לא תכעסו אחד על השני בגלל יחס לא יפה של אחד מכם: "זאת ההתנהגות שהוא בוחר". ולא תכעסו כשאחד מכם לא ירצה לעשות את מה שהשני מצפה ממנו: "זה מה שהוא רוצה". ולא תיפגעו מביקורת ומהערות של השני: "ככה הוא מרגיש". וממקום כזה קל מאוד להציע התנהגות אחרת.

כשאנחנו לא נשאבים יותר לתוך פרובוקציה של מישהו אחר כי אנחנו זוכרים שזה שלו ולא שלנו, אנחנו חופשיים להבהיר לו שנשמח לשתף אתו פעולה ביחסי שלום, ובלי לכעוס עליו אנחנו יכולים להודיע לו שאין לנו עסק עם מישהו שבוחר ביחסים תוקפניים.

שיחת וידיאו אישית על האושר

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

אמפתיה וכל השקרים סביבה

כולנו מאמינים שאנחנו מתחשבים ומבינים ורגישים. אבל למה אנחנו עושים בכל זאת כל כך הרבה מעשים פוגעים וחסרי התחשבות? ואולי אנחנו לא מתחשבים כמו שנדמה לנו, וזאת הסיבה לכך שהיחסים שלנו כל כך מתסכלים? הנה הזדמנות לבחון מחדש את האמפתיה שלנו, כדי להבטיח שהיא תהיה אמיתית.

השיעור החשוב ביותר בזוגיות שלך

כשאנחנו מרוכזים בנוחות של עצמנו אנחנו לא חושבים על הנוחות של השני. וכשאחד מאתנו רוצה שנצא ביחד לבילוי שהוא אוהב, הוא בוודאי לא חושב על ההנאה של השני. מה הפלא שכל כך הרבה אנשים לא משיגים אף פעם את מה שהם רוצים? ומה הפלא שכל כך הרבה אנשים מתוסכלים ומרירים?

הינך מגנט של הטוב והרע בחייך

אנחנו לא נולדים עם מחשבות חיוביות או אישיות חביבה, וגם לא נולדים עם מחשבות שליליות או אישיות דוחה. האישיות שלנו נבנית דרך המחשבות והמעשים החיוביים או השליליים שלנו.
את המגנט הפנימי אנחנו יוצרים בעצמנו, ואנחנו יכולים לשנות אותו בכל עת. איך נוצר המגנט? על ידי המחשבות שלנו. המחשבות שלנו יוצרות מעשים מתאימים, שיוצרים את האישיות שלנו. זאת השרשרת: מחשבות, מעשים, אישיות, מגנט. וכך הופכות המחשבות שלנו למגנט, שיביא אל חיינו אנשים ואירועים מתאימים למחשבות האלה.

טיפול זוגי לפיתוח מודל חדש של זוגיות

טיפול זוגי הוא המקום שבו אנחנו לומדים יחסי קבלה וכבוד הדדי. ובמהלך טיפול זוגי אנחנו מפתחים תקשורת מקרבת. תקשורת המאפשרת לזהות אינטרסים משותפים לחיזוק היחסים

עם הגישה המתאימה גם אתם יכולים להעלות את מיקומכם על מדד האושר ביחסים שלכם.

מה יקרה כשנמצא סוף סוף את פינת השלווה בנפשנו? נהיה מאושרים כי לא נרגיש יותר שההתנהגות של אנשים אחרים היא ענייננו, ולא נרגיש שההתנהגות שלנו היא עניינם של אנשים אחרים. וזה ישחרר אותנו גם מכעס וגם מעלבון. אז מה יפריע לנו להיות מאושרים?

הנקודה היא שיש תמיד אלטרנטיבה לכעס ולעלבון: להבחין מה שייך לנו ומה שייך לבן זוגנו, ואז לקחת בעלות על מה ששייך לנו ולהימנע מלקחת בעלות על מה ששייך לשני. מצבי הרוח שלכם שייכים רק לכם ולבן זוגכם אין זכות לומר לכם איך להרגיש, וכך גם הפוך: מצבי הרוח שלו שייכים רק לו ולכם אין זכות לדרוש ממנו להרגיש אחרת.

קוראים לזה קבלה הדדית, קוראים לזה כבוד הדדי, קוראים לזה אחריות אישית, וגישה כזאת אפשרית רק עם נפש שלווה שיכולה לכבד את הגבולות ואת הטריטוריה של השני. אבל מהרגע שאנחנו מתחייבים למערכת זוגית נראה שאנחנו מאבדים את היכולת להבחין בין הגבולות שלנו ובין הגבולות של בן זוגנו. ולכן אנחנו חושבים שיש לנו זכות להעמיד אחד את השני במקום, להטיף מוסר, לחנך, ולקבוע מה השני צריך לחשוב ולהרגיש ולעשות.

האושר נמצא בנפש שלווה

ממקום השלווה שבנפשנו יכולים לומר: "אם זאת הדרך שבה אתה בוחר לבטא את הכעס שלך זה בסדר מצדי", או "זה העסק שלך ואני מקבל את מה שתחליט".

נפש שלווה היא לא אדישות. אדישות היא "לא אכפת לי", נפש שלווה היא "זה לא ענייני", ושתי הגישות האלה שונות לגמרי זו מזו. אדישות היא ניכור: "זה לא העסק שלי". וזאת הגישה של אותם אנשים שעסוקים רק בצרכים של עצמם ולא מרגישים שייכים לסביבתם. נפש שלווה היא מעורבות עמוקה בסביבה וביחסים חברתיים עם נכונות לעזור ולתמוך, אבל בלי להתערב במשהו ששייך למישהו אחר: בדעות שלו, בבחירות שלו, בהחלטות שלו.

בעלי נפש שלווה מבחינים בגבולות האישיים של כל אחד ובמרחב האישי של כל אחד ובאחריות האישית של כל אחד. הם לא מתבלבלים בין טריטוריה אחת לשניה, הם לא לוקחים לעצמם שום זכות להתערב במרחב האישי של מישהו אחר, והם גם לא מרשים לאף אחד להתערב במרחב האישי שלהם.

עם אג'נדה כזאת קל מאוד לנהל יחסים הרמוניים ולשמור על האושר האישי, כי כל אחד מבני הזוג אומר לעצמו: "זאת הבחירה שלו, זאת ההעדפה שלו, זה ההיגיון שלו, זאת הטעות שלו, ואין לי זכות לקבל החלטות במקומו". וגם הפוך נכון כמובן: "זאת הבחירה שלי, זאת ההעדפה שלי, זה ההיגיון שלי, זאת הטעות שלי, ואף אחד לא צריך לשלם במקומי את המחיר על הטעות שלי".

עם נפש שלווה אתם לא תכעסו אחד על השני בגלל יחס לא יפה של אחד מכם: "זאת ההתנהגות שהוא בוחר". ולא תכעסו כשאחד מכם לא ירצה לעשות את מה שהשני מצפה ממנו: "זה מה שהוא רוצה". ולא תיפגעו מביקורת ומהערות של השני: "ככה הוא מרגיש". וממקום כזה קל מאוד להציע התנהגות אחרת.

כשאנחנו לא נשאבים יותר לתוך פרובוקציה של מישהו אחר כי אנחנו זוכרים שזה שלו ולא שלנו, אנחנו חופשיים להבהיר לו שנשמח לשתף אתו פעולה ביחסי שלום, ובלי לכעוס עליו אנחנו יכולים להודיע לו שאין לנו עסק עם מישהו שבוחר ביחסים תוקפניים.

שיחת וידיאו אישית על האושר

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

חשיבה חיובית היא חשיבה מאושרת

כשאנחנו “חושבים מאושר” הצדדים השליליים של החיים מורחקים אל מאחורי ראשנו, ואת חזית הכרתנו ממלאת הרגשה של “הכל בסדר גם אם לא הכל בסדר”. וזה הסוד של מי ש”חושב מאושר”: החיים לגביו הם גם זה וגם זה, גם קשים וגם נעימים, כמו אצל כולם, והוא לא מסיט את מבטו מהתמונה השלמה הזאת. כך הוא לא רואה ש”הכל קשה”, אלא הוא רואה שהכל בסדר ועכשיו יש קושי מסוים שצריך לפתור.
אז איך עוברים למצב של “חושבים מאושר”? מתחילים כל יום בשתי שאלות: שאלה ראשונה היא “מה טוב בחיי”, כדי להבטיח שנהיה ממוקדים בחיובי שבחינו, ושאלה שניה היא “מה צריך לעשות”, כדי להזכיר לנו שזאת האחריות שלנו להביא אלינו שמחה. כך אנחנו מאלפים את תודעתנו השלילית “לחשוב טוב”.

להכיר את הצד השלילי שלנו

מתי לאחרונה שמתם לב גם לצדדים השליליים שבכם? ייתכן שגם אתם רואים רק את הטוב שבכם ורק את הרע אצל השני. אז הקשיבו לשיחה הזאת כי היא תעביר אתכם לתקשורת מקרבת.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות