שתף
שלח לחבר
אימייל
מסתובב בינינו טיפוס שנראה כאילו יש לו רק מטרה אחת בחיים: למרר את חיינו. הוא מתלונן ומתבכיין ומרוקן אותנו מאנרגיות. הנה הסימנים איך לזהות אותו.

מסתובב בינינו טיפוס מסוים שיש לו תחביב מוזר: לדכא אותנו. הוא לא זן נדיר. להיפך, כולנו מכירים את הטיפוס הזה, ורבים בינינו נאלצים לחיות אתו. ומכיוון שההתמחות שלו היא לעשות חיים קשים לסובבים אותו, כדאי שנכיר אותו קצת יותר. אולי זה יעזור לנו להתחסן מפני המאמצים שלו להוריד אותנו ביגון שאולה.

הוא נראה אדם רגיל לגמרי. הוא לא קם בבוקר ומחליט לעשות קציצות מהסובבים אותו. הוא פשוט משוכנע שאנשים אחרים מחכים להזדמנות להתנכל לו, ולכן כדי להישרד עליו לעשות הכל כדי לעצור אותם ולקטול אותם קודם.

הוא יכול להיראות עגמומי או זועף או חביב בזמן שהוא הורס את היום שלך. אבל לא משנה איך הוא נראה, סימן ההיכר שלו הוא שאנשים נפגעים סביבו כל הזמן. וככל שהוא אינטליגנטי יותר, הוא מצטיין יותר במציאת הנקודה הרגישה של הקורבן כדי להכניס בה את הסיכה שלו.

איך לזהות את "המדכא"

לטיפוס אנטי-חברתי זה אין קרניים והוא לא יורק אש. הוא יכול להיות כוכב של קבוצת ספורט שאתה אוהד. הוא יכול להיות הבוס או השכן או החבר שלך, או הקשיש הנחמד היושב על הספסל ואומר לילדים שהם צריכים להתנהג יפה. והוא יכול להיות אפילו הגננת של בנך שמתקנת בדבקות רבה את הטעויות שלו. תזהה אותו רק על פי התוצאות ההרסניות של מעשיו.

זה אדם שהעמיס על עצמו אבנים רגשיות כבדות מאוד אי שם בנעוריו, וכמו בהמת משא הוא נושא על שכמו כעס גדול על העבר שקיפח אותו. הוא עדיין משחזר את הפחדים שלו מגיל ארבע וחמש שיעירו לו ויבקרו אותו וינזפו בו, והוא גורר אחריו חוסר שביעות רצון קבוע כמו שלשלאות המקשקשות סביב רגלי האסיר. הוא משוכנע שכולם נגדו, והוא רואה במלחמה עם הסביבה הישרדות. הוא לא שוכח טינה, והוא לא יתעייף להזכיר לך את מעלליך הרעים.

שמחה וצחוק מכאיבים לו. אולי הוא משתתף לפעמים באווירה קלילה, אבל שעות האושר האמיתיות שלו הן אלה שבהן הוא מוצא מישהו שאפשר לגלות לו מה לא בסדראצלו. הנושא שמעורר את "המדכא" הוא צרוֹת. השלילה היא ידידו הטוב ביותר. הוא ממלא את חייו בשלילות, מדבר עליהן, סופר אותן, ומאחסן אותן לשימוש חוזר בעתיד.

על מה מדבר "המדכא"

"המדכא" מרבה להתלונן. הוא פשוט אוהב את זה, ואם אין לו על מה, הוא ממציא. נסה לשוחח אתו על נקודות האור והוא יתחיל להשתעמם. הוא פשוט לא יודע להיות מרוצה. הקדרות אופפת אותו כמו כותלי בית סוהר. לכל מקום הולכות אתו הערותיו מרפות הידיים: "שמעתי היום שסגן המנהל מרוויח עשרים אלף שקל בחודש", הוא יספר לך, בעוד אתה מביט בתלוש המשכורת העלובה שלך. ואם תזכה בפרס העובד המצטיין הוא יאמר לך: "סוף סוף, הגיע הזמן, כל כך התאמצת".

הוא עוסק בעיקר בשלילה ובפסילה. הוא קופץ על כל ידיעה רעה, מוסיף עליה ומהדר אותה, ואז מעביר אותה הלאה. אין פלא שהוא אוהב את חברתם של אנשים שקל לדכא. ואם הסובבים אותו עדיין אינם מדוכאים, הוא ידאג לכך.

הרבה מהערותיו מוסוות כמחמאות, ואתה לא יודע למה אתה נשאר מעוצבן: "איזו חולצה יפה", הוא יאמר לך, "אני אוהב אותה כבר עשר שנים". או: "את בטוחה שאת מעדיפה שיער קצר?" וזה יום אחד לאחר שגזזת את שיערך הארוך.

הוא תמיד יצליח להשחיל איכשהו את הרעיון שכל מה שקורה לך הוא קצת טיפשי, לא כל כך חכם, ובלי ספק אתה ראוי לצרות שלך.

איך מתגונן "המדכא"

"המדכא" אינו מוכן לקבל שום השפעה ממישהו אחר, וכדי למנוע מאחרים לשלוט בו הוא מרגיש שהוא חייב לשלוט בהם. והאסטרטגיה שלו היא לערער בעקביות את הביטחון העצמי שלהם. הוא כאילו מכריז: "לא תוכל לפגוע בי כי אני אקדים ואפרק אותך מנשקך". ההגנות שלו הן בלתי חדירות. הוא לא טוען שהוא צודק, הוא רק תמיד יודע איפה אתה טועה. כך הוא קובע שליטה על רגשותיך.

איך תדע אם אתה "מדכא"

כל אחד מאתנו יכול להשמיע פה ושם הערה מדכאת: ביקורת חסרת תועלת שאיש לא הזמין, עקיצה מלאת חביבות שפוגעת בציפור הנפש של הקורבן, הכרזה מלאת גאווה של "אמרתי לך" כאשר מישהו נכשל במשהו. זה עדיין לא עושה אותנו ל"מדכאים".

אז איך תדע אם אתה טיפוס "מדכא"? הקשב לעצמך. האם אתה נוהג לדבר בעיקר על הדברים הלא נעימים סביבך? האם שמות התואר החביבים עליך ביותר הם נורא, איום, זוועה, משעמם, רע, הכל שטויות, וכו'? האם אתה נוהג לזרוק הערות לאחרים בנוסח "היית צריך לעשות את זה אחרת", או "חבל שלא התייעצת אתי קודם"?

אבל הנה הסימן המוחץ: אם אתה מתחרט על ביקורת שאתה משמיע, אתה לא טיפוס "מדכא" אלא סתם נאכס מצוי כמו כולנו, שלרגע קל נמאסו עליו החיים. אם לעומת זאת אתה מרגיש שהביקורת שלך מוצדקת ובונה, ושמגיע לך תודה עבורה, אז אלוהים ישמור על אלה שנמצאים סביבך.

איך לטפל "במדכא"

אינך יכול לטפל ב"מדכא" משום שהוא מסרב לקבל עזרה. למה שיקבל עזרה אם הוא מאושר כשהמצב רע? לכן עליך להתרכז רק בשאלה איך אתה יכול לעזור לעצמך.

ויש לך רק שלוש אפשרויות:

אל"ף, לסלק את הברנש מחייך.

בי"ת, אם זה לא ניתן, לבקש רחמים.

גימ"ל, אם גם זה לא ניתן, עשה הכל כדי להישאר שפוי, אחרת תצטרך לבחור באפשרות דל"ת: כדור בראש. ואתה תבחר באיזה ראש.

המדכא
דירוג 1 כוכבים (20%) 2 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

יחסי נתינה הדדית

אתם מסבירים לו שאתם רוצים ממנו משהו כי אתם הרוגים, כי לא ישנתם בלילה, כי היה לכם יום קשה בעבודה. ומה הוא עונה? “גם לי היה יום קשה”, “גם אני עייף”, “אני עשיתי את מה שאני חייב”. ואם הוא יסכים, תקבלו יחד עם ההסכמה שלו גם פרצוף חמוץ ומחשבות חמוצות עליכם.
עוד הוכחה שהוא לא מתחשב בכם? לא בטוח, כי אולי בעצם אתם לא התחשבתם בו.

כעס מריבות ואיבוד שליטה

אז בואו נראה אם גם לכם יש בעיה של כעס. האם אתם רבים לעתים קרובות? האם אתם מגיעים לטונים צרחניים ומילים פוגעות? האם אפשר להגדיר אתכם “זוג לוחמני?” אם כן, אתם חלק מהבעיה.

ראשית, כדאי שתכירו בכך שיש לכם בעיה של כעס, ולא סתם “מזג רע” או “אופי קשה”. להשתולל, לפגוע, להרוס, לאיים ולהפחיד כי משהו לא נעשה כפי שאנחנו מצפים – זה לא אופי קשה, זאת בעיה. לאבד את השליטה בחיה הרעה שבתוכנו ולהרשות לה לזרוע הרס – זה לא מזג רע, זאת בעיה.

ביקורת: הנשק הסודי של האגו

האם אנחנו מרוויחים משהו ממתיחת ביקורת? בטוח שכן, אחרת לא היינו עושים את זה כל כך הרבה. השקרים והאמת על ביקורת בונה, ועל ביקורת מכוונות טובות.

מסתובב בינינו טיפוס שנראה כאילו יש לו רק מטרה אחת בחיים: למרר את חיינו. הוא מתלונן ומתבכיין ומרוקן אותנו מאנרגיות. הנה הסימנים איך לזהות אותו.

מסתובב בינינו טיפוס מסוים שיש לו תחביב מוזר: לדכא אותנו. הוא לא זן נדיר. להיפך, כולנו מכירים את הטיפוס הזה, ורבים בינינו נאלצים לחיות אתו. ומכיוון שההתמחות שלו היא לעשות חיים קשים לסובבים אותו, כדאי שנכיר אותו קצת יותר. אולי זה יעזור לנו להתחסן מפני המאמצים שלו להוריד אותנו ביגון שאולה.

הוא נראה אדם רגיל לגמרי. הוא לא קם בבוקר ומחליט לעשות קציצות מהסובבים אותו. הוא פשוט משוכנע שאנשים אחרים מחכים להזדמנות להתנכל לו, ולכן כדי להישרד עליו לעשות הכל כדי לעצור אותם ולקטול אותם קודם.

הוא יכול להיראות עגמומי או זועף או חביב בזמן שהוא הורס את היום שלך. אבל לא משנה איך הוא נראה, סימן ההיכר שלו הוא שאנשים נפגעים סביבו כל הזמן. וככל שהוא אינטליגנטי יותר, הוא מצטיין יותר במציאת הנקודה הרגישה של הקורבן כדי להכניס בה את הסיכה שלו.

איך לזהות את "המדכא"

לטיפוס אנטי-חברתי זה אין קרניים והוא לא יורק אש. הוא יכול להיות כוכב של קבוצת ספורט שאתה אוהד. הוא יכול להיות הבוס או השכן או החבר שלך, או הקשיש הנחמד היושב על הספסל ואומר לילדים שהם צריכים להתנהג יפה. והוא יכול להיות אפילו הגננת של בנך שמתקנת בדבקות רבה את הטעויות שלו. תזהה אותו רק על פי התוצאות ההרסניות של מעשיו.

זה אדם שהעמיס על עצמו אבנים רגשיות כבדות מאוד אי שם בנעוריו, וכמו בהמת משא הוא נושא על שכמו כעס גדול על העבר שקיפח אותו. הוא עדיין משחזר את הפחדים שלו מגיל ארבע וחמש שיעירו לו ויבקרו אותו וינזפו בו, והוא גורר אחריו חוסר שביעות רצון קבוע כמו שלשלאות המקשקשות סביב רגלי האסיר. הוא משוכנע שכולם נגדו, והוא רואה במלחמה עם הסביבה הישרדות. הוא לא שוכח טינה, והוא לא יתעייף להזכיר לך את מעלליך הרעים.

שמחה וצחוק מכאיבים לו. אולי הוא משתתף לפעמים באווירה קלילה, אבל שעות האושר האמיתיות שלו הן אלה שבהן הוא מוצא מישהו שאפשר לגלות לו מה לא בסדראצלו. הנושא שמעורר את "המדכא" הוא צרוֹת. השלילה היא ידידו הטוב ביותר. הוא ממלא את חייו בשלילות, מדבר עליהן, סופר אותן, ומאחסן אותן לשימוש חוזר בעתיד.

על מה מדבר "המדכא"

"המדכא" מרבה להתלונן. הוא פשוט אוהב את זה, ואם אין לו על מה, הוא ממציא. נסה לשוחח אתו על נקודות האור והוא יתחיל להשתעמם. הוא פשוט לא יודע להיות מרוצה. הקדרות אופפת אותו כמו כותלי בית סוהר. לכל מקום הולכות אתו הערותיו מרפות הידיים: "שמעתי היום שסגן המנהל מרוויח עשרים אלף שקל בחודש", הוא יספר לך, בעוד אתה מביט בתלוש המשכורת העלובה שלך. ואם תזכה בפרס העובד המצטיין הוא יאמר לך: "סוף סוף, הגיע הזמן, כל כך התאמצת".

הוא עוסק בעיקר בשלילה ובפסילה. הוא קופץ על כל ידיעה רעה, מוסיף עליה ומהדר אותה, ואז מעביר אותה הלאה. אין פלא שהוא אוהב את חברתם של אנשים שקל לדכא. ואם הסובבים אותו עדיין אינם מדוכאים, הוא ידאג לכך.

הרבה מהערותיו מוסוות כמחמאות, ואתה לא יודע למה אתה נשאר מעוצבן: "איזו חולצה יפה", הוא יאמר לך, "אני אוהב אותה כבר עשר שנים". או: "את בטוחה שאת מעדיפה שיער קצר?" וזה יום אחד לאחר שגזזת את שיערך הארוך.

הוא תמיד יצליח להשחיל איכשהו את הרעיון שכל מה שקורה לך הוא קצת טיפשי, לא כל כך חכם, ובלי ספק אתה ראוי לצרות שלך.

איך מתגונן "המדכא"

"המדכא" אינו מוכן לקבל שום השפעה ממישהו אחר, וכדי למנוע מאחרים לשלוט בו הוא מרגיש שהוא חייב לשלוט בהם. והאסטרטגיה שלו היא לערער בעקביות את הביטחון העצמי שלהם. הוא כאילו מכריז: "לא תוכל לפגוע בי כי אני אקדים ואפרק אותך מנשקך". ההגנות שלו הן בלתי חדירות. הוא לא טוען שהוא צודק, הוא רק תמיד יודע איפה אתה טועה. כך הוא קובע שליטה על רגשותיך.

איך תדע אם אתה "מדכא"

כל אחד מאתנו יכול להשמיע פה ושם הערה מדכאת: ביקורת חסרת תועלת שאיש לא הזמין, עקיצה מלאת חביבות שפוגעת בציפור הנפש של הקורבן, הכרזה מלאת גאווה של "אמרתי לך" כאשר מישהו נכשל במשהו. זה עדיין לא עושה אותנו ל"מדכאים".

אז איך תדע אם אתה טיפוס "מדכא"? הקשב לעצמך. האם אתה נוהג לדבר בעיקר על הדברים הלא נעימים סביבך? האם שמות התואר החביבים עליך ביותר הם נורא, איום, זוועה, משעמם, רע, הכל שטויות, וכו'? האם אתה נוהג לזרוק הערות לאחרים בנוסח "היית צריך לעשות את זה אחרת", או "חבל שלא התייעצת אתי קודם"?

אבל הנה הסימן המוחץ: אם אתה מתחרט על ביקורת שאתה משמיע, אתה לא טיפוס "מדכא" אלא סתם נאכס מצוי כמו כולנו, שלרגע קל נמאסו עליו החיים. אם לעומת זאת אתה מרגיש שהביקורת שלך מוצדקת ובונה, ושמגיע לך תודה עבורה, אז אלוהים ישמור על אלה שנמצאים סביבך.

איך לטפל "במדכא"

אינך יכול לטפל ב"מדכא" משום שהוא מסרב לקבל עזרה. למה שיקבל עזרה אם הוא מאושר כשהמצב רע? לכן עליך להתרכז רק בשאלה איך אתה יכול לעזור לעצמך.

ויש לך רק שלוש אפשרויות:

אל"ף, לסלק את הברנש מחייך.

בי"ת, אם זה לא ניתן, לבקש רחמים.

גימ"ל, אם גם זה לא ניתן, עשה הכל כדי להישאר שפוי, אחרת תצטרך לבחור באפשרות דל"ת: כדור בראש. ואתה תבחר באיזה ראש.

המדכא
דירוג 1 כוכבים (20%) 2 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

האם אנחנו בוחרים להיפגע?

כולנו דורכים מדי פעם אחד על הרגל של השני בלי כוונה, וכולנו לפעמים אומרים בלי כוונה משהו שפוגע בשני. דרושה רק מילה אחת קטנה כדי לסלק את האירוע מחיינו.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות