איכשהו אנחנו מחברים תמיד את האושר עם נסיבות חיצוניות טובות. כלומר, האירועים קובעים אם נהיה מאושרים או אומללים. אבל תמיד יהיו קשיים, תמיד יהיו בעיות, תמיד יהיו מצבים לא רצויים. זה אומר שאין לנו סיכוי לאושר?

הבשורה הרעה היא שאם האושר תלוי בנסיבות החיצוניות, אין סיכוי שנהיה מאושרים. אבל יש גם בשורה טובה: האושר לא תלוי בנסיבות חיצוניות שאין לנו שליטה עליהן, אלא בגישות שלנו, שבהן אנחנו יכולים לשלוט - חשיבה חיובית.

עובדה היא שיש אנשים בעלי נטייה טבעית להיות מאושרים. האם את האנשים האלה לא מפטרים? הם לא מתגרשים? הם לא חולים? כמובן שגם ל"מאושרים" אין פטור מאותם קשיים שיש ל"אומללים". גם הם סובלים לזמן מה כשהם חוטפים מכה. אבל הם יקומו מהר מאוד מהקרשים, בעוד ש"האומללים" יישארו שם.

ולהפך, האם "האומללים" לא מקבלים העלאה? לא מתאהבים? לא עוברים לדירת חלומות? כמובן שכן, וכמובן שלזמן מה הם יהיו מאושרים. אבל במוקדם או במאוחר הם ימצאו סיבה חדשה להרגיש רע.

חשיבה חיובית המפתח לשינוי תפיסה מאומלל למאושר

הנקודה היא שיש אנשים ש"חושבים מאושר": הם מתרכזים בצד המואר של הירח, וממלאים את חייהם בעיסוק מספק ובעל ערך. ויש אנשים ש"חושבים אומלל": תשומת הלב שלהם נמשכת אל השלילי שבחיים, והם מוצאים פגמים בכל דבר שהם עושים.

"האומלל" חי בהרגשה עמומה שאם הוא לא ישקיע זמן ראוי בקשיים ובתסכולים ובאכזבות שלו, זה מראה שהוא חי בהכחשה ובהדחקה ובהתעלמות. כלומר, זה מראה שהוא לא אחראי ולא רציני. "המאושר" מתמודד בצורה נבונה עם הקשיים שלו, ונוקט בפעולות הדרושות, ואז הוא לא רואה צורך להמשיך לעסוק בהם, לספר עליהם וללעוס אותם.

כשאנחנו חושבים "מאושר", העבר שלנו נראה לנו מאושר יותר משנה לשנה, ומשנה לשנה העתיד נראה לנו אופטימי יותר, וההווה מתמלא יותר ויותר בהבטחות ותקוות. אנחנו יותר סולחים לאנשים אחרים על כאב שסבלנו בגללם, יותר מבינים גם את הצד שלהם, ורואים את הדברים בפרופורציות נכונות יותר. כשאנחנו "חושבים מאושר" הצדדים השליליים של החיים מורחקים אל מאחורי ראשנו, ואת חזית הכרתנו ממלאת הרגשה של "הכל בסדר גם אם לא הכל בסדר". וזה הסוד של מי ש"חושב מאושר": החיים לגביו הם גם זה וגם זה, גם קשים וגם נעימים, כמו אצל כולם, והוא לא מסיט את מבטו מהתמונה השלמה הזאת. כך הוא לא רואה ש"הכל קשה", אלא הוא רואה שהכל בסדר ועכשיו יש קושי מסוים שצריך לפתור.

אז איך עוברים למצב של "חושבים מאושר"? מתחילים כל יום בשתי שאלות: שאלה ראשונה היא "מה טוב בחיי", כדי להבטיח שנהיה ממוקדים בחיובי שבחינו, ושאלה שניה היא "מה צריך לעשות", כדי להזכיר לנו שזאת האחריות שלנו להביא אלינו שמחה. כך אנחנו מאלפים את תודעתנו השלילית "לחשוב טוב".