שתף
שלח לחבר
אימייל
אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל החלטות נכונות בהווה שתהיינה שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל בהווה החלטות שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

ולא מדובר רק על החלטות גדולות וגורליות של חיים ומוות, נישואין וגירושין, בעד או נגד הבאת ילדים לעולם. מדובר על ההחלטות הקטנות ביותר, אלה שאנחנו מקבלים בלי לשים לב, בדרך אגב, בלי לייחס להן כל חשיבות.

מדובר על אותן החלטות קטנטנות שמצטברות אחת לאחת, והופכות לתוצאות ענקיות. מה לומר, איך לומר, כמה לומר, האם לומר, אלה החלטות קטנות. להיכנע לפיתוי לקנות משהו מיותר או לוותר, לקום ולעשות את מה שצריך או לדחות את זה, לסיים עבודה דחופה לפני או אחרי מנוחה, אלה החלטות קטנות.

כל החלטה כזאת היא ממש פיצפונת, אבל ביחד הן מרכיבות את היסודות של חיינו. החלטות הן כמו צבא: כוח חזק וחמוש היטב שיכול לכבוש יבשות, ושמורכב בסך הכל מציבור של המון חיילים קטנים, ילדים של אמא ואבא עם ציוד כבד מדי וקסדה גדולה מדי.

מה לדעתכם מוביל לפרידה? רעם ביום בהיר? החלטת פתע ללא כל הכנה? כמובן שלא. פרידה היא הקצה של תהליך של הרבה מאוד החלטות קטנות: הערות מיותרות, של העדפות לא נבונות ושל התחשבנויות לא בוגרות.

קבלת החלטות היא תהליך לא מודע, וכל דבר שאנחנו עושים, גדול וקטן, מתחיל בהחלטה לא מודעת כזאת. אין לנו שום שליטה ושום השפעה על הכיוון או על הקצב של קבלת ההחלטות, וזה אומר שההיגיון ושיקול הדעת שלנו בחוץ. לכן כל כך הרבה החלטות קטנות הן כל כך לא הגיוניות וכל כך לא שקולות, ולכן כל כך הרבה החלטות קטנות יוצרות תוצאות כל כך הרסניות.

ועם זאת, החלטות לא חייבות להיות תהליך לא מודע. הן יכולות להיות גם תהליך מודע שבו אנחנו בוחרים לקבל החלטות נכונות לנו. אבל בשביל זה אנחנו צריכים לעשות את הדבר השנוא עלינו ביותר: להפסיק לנוע על המסלול האוטומטי שלנו, ולעלות על מסלול הערות לכל הדברים הקטנים שאנחנו עושים. ערות לדברים הקטנים שאנחנו עושים היא המודעות במיטבה, והיא גם האחריות במיטבה, כי היא מאפשרת לנו להבטיח שאנחנו יוצרים את עתידנו בתבונה וביעילות.

זה אומר לשים לב למעשים הקטנים שלנו לפני שאנחנו עושים אותם, כי בהם תלויים הצלחותינו וכישלונותינו. וזה אומר לזכור שהמעשים הקטנים הם התחלה של הדברים הגדולים בחיינו: לקום בזמן זאת התחלה של הצלחה בעבודה, הערה שנאמרת ברכות היא התחלה של יחסים יפים, התעניינות קטנה בשני היא התחלה של אווירה אוהבת.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לאן נעלמה האינטימיות ביחסי המין ובזוגיות

הגבר מחפש במפגש המיני חדירה ואורגזמה. המין לגביו הוא פעולה פונקציונלית פשוטה של מילוי צורך ביולוגי מהנה, והוא לא זקוק לסבך של רגשות כדי לספק אותו. אשר לרוב הנשים, מפגש מיני נחשב בעיניהן מוצלח רק אם הוא מתקיים יחד עם קצב פעימות הלב, ומבטיח הזדמנות לקרבה. איך להבטיח סיפוק לשני הצדדים, שהצרכים שלהם כל כך שונים?

אישה מפסידה אישה מרוויחה

מה הופך אישה למרוויחה או למפסידה? האם יש בינינו כאלה שנולדו תחת כוכב הקסם, בעוד שאחרות נולדו ללא כוכב? כמובן שלא. חיים של רווח אינם תוצאה של מזל. מה שיקבע אם חיינו יהיו מסלול של רווח או הפסד יהיה רק דבר אחד: הבחירה שלנו בדרך שמובילה להצלחה או דרך שמובילה להפסד.
המפסידה מצייתת למחשבות הפסד, המרוויחה מצייתת למחשבות רווח. אין מתמטיקה אחרת.

ביקורת: הנשק הסודי של האגו

האם אנחנו מרוויחים משהו ממתיחת ביקורת? בטוח שכן, אחרת לא היינו עושים את זה כל כך הרבה. השקרים והאמת על ביקורת בונה, ועל ביקורת מכוונות טובות.

שיחה 4: הסיבה הנסתרת שבגללה אתם רבים

השיחה הרביעית מגלה לכם שאתם בכלל לא רבים בגלל הסיבה שחשבתם, אלא בגלל סיבה סמויה שנמצאת תמיד מתחת למריבה הגלויה. והבעיות שלכם לא נפתרות כי אל הסיבה הזאת אתם לא מתייחסים. הכרת הסיבה הנסתרת נותן לכם מפתח להתרת הרבה מאוד פלונטרים, ומאפשר לכם לגעת בנפש הפצועה של שניכם ולרפא אותה.

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל החלטות נכונות בהווה שתהיינה שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל בהווה החלטות שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

ולא מדובר רק על החלטות גדולות וגורליות של חיים ומוות, נישואין וגירושין, בעד או נגד הבאת ילדים לעולם. מדובר על ההחלטות הקטנות ביותר, אלה שאנחנו מקבלים בלי לשים לב, בדרך אגב, בלי לייחס להן כל חשיבות.

מדובר על אותן החלטות קטנטנות שמצטברות אחת לאחת, והופכות לתוצאות ענקיות. מה לומר, איך לומר, כמה לומר, האם לומר, אלה החלטות קטנות. להיכנע לפיתוי לקנות משהו מיותר או לוותר, לקום ולעשות את מה שצריך או לדחות את זה, לסיים עבודה דחופה לפני או אחרי מנוחה, אלה החלטות קטנות.

כל החלטה כזאת היא ממש פיצפונת, אבל ביחד הן מרכיבות את היסודות של חיינו. החלטות הן כמו צבא: כוח חזק וחמוש היטב שיכול לכבוש יבשות, ושמורכב בסך הכל מציבור של המון חיילים קטנים, ילדים של אמא ואבא עם ציוד כבד מדי וקסדה גדולה מדי.

מה לדעתכם מוביל לפרידה? רעם ביום בהיר? החלטת פתע ללא כל הכנה? כמובן שלא. פרידה היא הקצה של תהליך של הרבה מאוד החלטות קטנות: הערות מיותרות, של העדפות לא נבונות ושל התחשבנויות לא בוגרות.

קבלת החלטות היא תהליך לא מודע, וכל דבר שאנחנו עושים, גדול וקטן, מתחיל בהחלטה לא מודעת כזאת. אין לנו שום שליטה ושום השפעה על הכיוון או על הקצב של קבלת ההחלטות, וזה אומר שההיגיון ושיקול הדעת שלנו בחוץ. לכן כל כך הרבה החלטות קטנות הן כל כך לא הגיוניות וכל כך לא שקולות, ולכן כל כך הרבה החלטות קטנות יוצרות תוצאות כל כך הרסניות.

ועם זאת, החלטות לא חייבות להיות תהליך לא מודע. הן יכולות להיות גם תהליך מודע שבו אנחנו בוחרים לקבל החלטות נכונות לנו. אבל בשביל זה אנחנו צריכים לעשות את הדבר השנוא עלינו ביותר: להפסיק לנוע על המסלול האוטומטי שלנו, ולעלות על מסלול הערות לכל הדברים הקטנים שאנחנו עושים. ערות לדברים הקטנים שאנחנו עושים היא המודעות במיטבה, והיא גם האחריות במיטבה, כי היא מאפשרת לנו להבטיח שאנחנו יוצרים את עתידנו בתבונה וביעילות.

זה אומר לשים לב למעשים הקטנים שלנו לפני שאנחנו עושים אותם, כי בהם תלויים הצלחותינו וכישלונותינו. וזה אומר לזכור שהמעשים הקטנים הם התחלה של הדברים הגדולים בחיינו: לקום בזמן זאת התחלה של הצלחה בעבודה, הערה שנאמרת ברכות היא התחלה של יחסים יפים, התעניינות קטנה בשני היא התחלה של אווירה אוהבת.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

יחסים טובים או יחסים רעים הם יצירה שלנו

יחסים הם בסך הכל סיכום של מה שאנחנו עצמנו עושים ולא עושים. וזה תלוי רק בנו אם הסיכום יהיה שלילי או חיובי.
למה בני זוג רבים כל כך ממשיכים להילחם ביניהם גם אם יש ביניהם הסכמות ברורות? הסיבה היא שעדיין חסר שם הגורם העיקרי להצלחת הזוגיות. הגורם העיקרי הוא רצון טוב.
רצון טוב הוא היסוד לכל הסכמה זוגית.

כשלון והצלחה: איך להפוך כישלון להצלחה

הכל עניין של גישה. המפסיד אומר: מול הברירה להרוויח או להיכשל אני בוחר לוותר. המרוויח אומר: מול הברירה להרוויח או ללמוד אין לי מה להפסיד. וזה מה שמבדיל בין מצליחים ומפסידים.

גישה חיובית לחיים

בגלל הפחד שאנחנו לא בסדר אנחנו מחפשים חסרונות באחרים, בגלל הפחד שאנחנו אשמים אנחנו מאשימים אחרים, בגלל הפחד שאנחנו לא מספיק מוצלחים אנחנו מזלזלים באחרים, בגלל הפחד שאנחנו פחות מהאחרים אנחנו מתאמצים להוכיח שאנחנו יותר מהם. בגלל הפחד שלא יאהבו אותנו אנחנו דוחים את האחרים.

פתרון קונפליקטים ברוח שובבה

ההבדל בין יחסים טובים ויחסים רעים לא נמדד במספר הקונפליקטים שמתעוררים בינינו, אלא ביכולת שלנו לפתור אותם בלי להשאיר פצועים בדרך.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות