שתף
שלח לחבר
אימייל
אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל החלטות נכונות בהווה שתהיינה שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל בהווה החלטות שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

ולא מדובר רק על החלטות גדולות וגורליות של חיים ומוות, נישואין וגירושין, בעד או נגד הבאת ילדים לעולם. מדובר על ההחלטות הקטנות ביותר, אלה שאנחנו מקבלים בלי לשים לב, בדרך אגב, בלי לייחס להן כל חשיבות.

מדובר על אותן החלטות קטנטנות שמצטברות אחת לאחת, והופכות לתוצאות ענקיות. מה לומר, איך לומר, כמה לומר, האם לומר, אלה החלטות קטנות. להיכנע לפיתוי לקנות משהו מיותר או לוותר, לקום ולעשות את מה שצריך או לדחות את זה, לסיים עבודה דחופה לפני או אחרי מנוחה, אלה החלטות קטנות.

כל החלטה כזאת היא ממש פיצפונת, אבל ביחד הן מרכיבות את היסודות של חיינו. החלטות הן כמו צבא: כוח חזק וחמוש היטב שיכול לכבוש יבשות, ושמורכב בסך הכל מציבור של המון חיילים קטנים, ילדים של אמא ואבא עם ציוד כבד מדי וקסדה גדולה מדי.

מה לדעתכם מוביל לפרידה? רעם ביום בהיר? החלטת פתע ללא כל הכנה? כמובן שלא. פרידה היא הקצה של תהליך של הרבה מאוד החלטות קטנות: הערות מיותרות, של העדפות לא נבונות ושל התחשבנויות לא בוגרות.

קבלת החלטות היא תהליך לא מודע, וכל דבר שאנחנו עושים, גדול וקטן, מתחיל בהחלטה לא מודעת כזאת. אין לנו שום שליטה ושום השפעה על הכיוון או על הקצב של קבלת ההחלטות, וזה אומר שההיגיון ושיקול הדעת שלנו בחוץ. לכן כל כך הרבה החלטות קטנות הן כל כך לא הגיוניות וכל כך לא שקולות, ולכן כל כך הרבה החלטות קטנות יוצרות תוצאות כל כך הרסניות.

ועם זאת, החלטות לא חייבות להיות תהליך לא מודע. הן יכולות להיות גם תהליך מודע שבו אנחנו בוחרים לקבל החלטות נכונות לנו. אבל בשביל זה אנחנו צריכים לעשות את הדבר השנוא עלינו ביותר: להפסיק לנוע על המסלול האוטומטי שלנו, ולעלות על מסלול הערות לכל הדברים הקטנים שאנחנו עושים. ערות לדברים הקטנים שאנחנו עושים היא המודעות במיטבה, והיא גם האחריות במיטבה, כי היא מאפשרת לנו להבטיח שאנחנו יוצרים את עתידנו בתבונה וביעילות.

זה אומר לשים לב למעשים הקטנים שלנו לפני שאנחנו עושים אותם, כי בהם תלויים הצלחותינו וכישלונותינו. וזה אומר לזכור שהמעשים הקטנים הם התחלה של הדברים הגדולים בחיינו: לקום בזמן זאת התחלה של הצלחה בעבודה, הערה שנאמרת ברכות היא התחלה של יחסים יפים, התעניינות קטנה בשני היא התחלה של אווירה אוהבת.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מודעות היא ענווה

יהירות, התפארות, התנשאות – לא תמצא אותן אצל אדם בעל מודעות אמיתית. מה כן? את המובן האמיתי של המושג “בגובה העיניים”.

לסדר את המיטה הזוגית בעזרת טיפול זוגי

המודל החדש של טיפול זוגי הוא מהפכני: במקום שהמטפל יפתור את הבעיות של בני הזוג, הוא מציע להם כלים לפתור כל בעיה בעצמם, וכך הוא מאפשר להם להיות המטפלים הזוגיים של עצמם.

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל החלטות נכונות בהווה שתהיינה שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל בהווה החלטות שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

ולא מדובר רק על החלטות גדולות וגורליות של חיים ומוות, נישואין וגירושין, בעד או נגד הבאת ילדים לעולם. מדובר על ההחלטות הקטנות ביותר, אלה שאנחנו מקבלים בלי לשים לב, בדרך אגב, בלי לייחס להן כל חשיבות.

מדובר על אותן החלטות קטנטנות שמצטברות אחת לאחת, והופכות לתוצאות ענקיות. מה לומר, איך לומר, כמה לומר, האם לומר, אלה החלטות קטנות. להיכנע לפיתוי לקנות משהו מיותר או לוותר, לקום ולעשות את מה שצריך או לדחות את זה, לסיים עבודה דחופה לפני או אחרי מנוחה, אלה החלטות קטנות.

כל החלטה כזאת היא ממש פיצפונת, אבל ביחד הן מרכיבות את היסודות של חיינו. החלטות הן כמו צבא: כוח חזק וחמוש היטב שיכול לכבוש יבשות, ושמורכב בסך הכל מציבור של המון חיילים קטנים, ילדים של אמא ואבא עם ציוד כבד מדי וקסדה גדולה מדי.

מה לדעתכם מוביל לפרידה? רעם ביום בהיר? החלטת פתע ללא כל הכנה? כמובן שלא. פרידה היא הקצה של תהליך של הרבה מאוד החלטות קטנות: הערות מיותרות, של העדפות לא נבונות ושל התחשבנויות לא בוגרות.

קבלת החלטות היא תהליך לא מודע, וכל דבר שאנחנו עושים, גדול וקטן, מתחיל בהחלטה לא מודעת כזאת. אין לנו שום שליטה ושום השפעה על הכיוון או על הקצב של קבלת ההחלטות, וזה אומר שההיגיון ושיקול הדעת שלנו בחוץ. לכן כל כך הרבה החלטות קטנות הן כל כך לא הגיוניות וכל כך לא שקולות, ולכן כל כך הרבה החלטות קטנות יוצרות תוצאות כל כך הרסניות.

ועם זאת, החלטות לא חייבות להיות תהליך לא מודע. הן יכולות להיות גם תהליך מודע שבו אנחנו בוחרים לקבל החלטות נכונות לנו. אבל בשביל זה אנחנו צריכים לעשות את הדבר השנוא עלינו ביותר: להפסיק לנוע על המסלול האוטומטי שלנו, ולעלות על מסלול הערות לכל הדברים הקטנים שאנחנו עושים. ערות לדברים הקטנים שאנחנו עושים היא המודעות במיטבה, והיא גם האחריות במיטבה, כי היא מאפשרת לנו להבטיח שאנחנו יוצרים את עתידנו בתבונה וביעילות.

זה אומר לשים לב למעשים הקטנים שלנו לפני שאנחנו עושים אותם, כי בהם תלויים הצלחותינו וכישלונותינו. וזה אומר לזכור שהמעשים הקטנים הם התחלה של הדברים הגדולים בחיינו: לקום בזמן זאת התחלה של הצלחה בעבודה, הערה שנאמרת ברכות היא התחלה של יחסים יפים, התעניינות קטנה בשני היא התחלה של אווירה אוהבת.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

זוגיות מרוויחה מתנהלת כאן ועכשיו

לחיות כאן ועכשיו זה לחיות מתוך אחריות אישית. זה לקחת אחריות על טעויות שעשינו, ועל התוצאות שיהיו למעשינו. אז הקשיבו לשיחה הזאת כדי לעשות עכשיו את הבחירות הנכונות.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות