שתף
שלח לחבר
אימייל
איך אתם מתמודדים עם הערות? האם אתם מתמוטטים מביקורת? זה סיפור של ביטחון עצמי וכמה הוא חזק או חלש אצלנו. אבל הבשורה הטובה היא שכל אחד יכול לחזק אותו.

איך אתם מרגישים כשאתם מקבלים מחמאה? שאלה טיפשית. כל אחד נהנה לשמוע שהוא מדהים, שהוא יפה, שהוא חכם. אבל ליהנות ממילה טובה זה סיפור אחד, ולהזדקק למילה טובה זה סיפור אחר.

והפוך: איך אתם מרגישים כשמתקנים אתכם? כשמבקרים אתכם? כשמעירים לכם שעשיתם משהו לא נכון? שאלה עוד יותר טיפשית. אף אחד לא מרגיש נוח כשמבקרים אותו. אבל להרגיש לא נוח מהערה זה סיפור אחד, ולהתמוטט בגללה סיפור אחר.

ויש קשר הדוק בין השניים כי הם שני צדדים של אותו מטבע: מי שנהנה ממחמאה אבל חי בסדר גמור גם בלעדיה, לא קורס בגלל הערה גם אם הוא לא נהנה ממנה.

מדובר בשתי גישות חיים שונות: אלה שמבינים שהם לא מושלמים ושהם יכולים לטעות, ואלה שחייבים להרגיש שהם מעל לטעויות, והם מאבדים את כל ביטחונם העצמי כשלא מרוצים מהם. או במילים שמוכרות לנו יותר: חסרי ביטחון ואלה שבטוחים בעצמם.

מה ההבדל בין שתי הגישות? גם הבטוחים בעצמם וגם חסרי הביטחון רוצים להיות מושלמים. אבל חסרי הביטחון רוצים לקבל אישור שהם מושלמים כפי שהם, והם מרגישים שאסור להם להיתפס בטעות. לכן הם יתגוננו מפני כל הערה או ביקורת, והם יכחישו או יסובבו את הדברים בתחכום כדי להראות שהדרך שלהם נכונה.

ואילו הבטוחים בעצמם יודעים שהם לא מושלמים כפי שהם, והם רוצים להשקיע כל מה שאפשר כדי להשיג את השלמות. לגבי אדם חסר ביטחון הערה אומרת שמישהו לא מכיר בשלמותו, ואילו לאדם בטוח בעצמו הערה היא תזכורת ללמוד יותר ולהתאמץ יותר.

מה שמבדיל אם כן בין שתי גישות החיים האלה הן שתי מילים קטנות אבל יקרות מפז: "כבר" ו"עדיין". אלה רוצים לקבל אישור שהם "כבר" חכמים גם בלי למידה, ואלה מבינים שהם "עדיין" לא חכמים כפי שהם יהיו אחרי למידה.

אז מה אתכם? מתי אתם מרגישים חכמים, כשאתם מקבלים שבחים? כשאתם נלחמים להיות צודקים? כשאתם מוכיחים שאין בכם פגמים? או האם אתם מרגישים חכמים כשלמדתם משהו חדש? כשהתברר לכם שטעיתם? כשהבנתם משהו שקודם לא הבנתם? כשגיליתם זווית ראייה חדשה? כשתפסתם שראיתם קודם משהו לא נכון?

הפואנטה: הצורך לדחות הערות כדי לקבל אישור שאנחנו כבר נהדרים כפי שאנחנו בולם את ההתפתחות שלנו. ואילו ההכרה בכך שאנחנו עדיין רחוקים מלהיות נהדרים כפי שאנחנו יכולים להיות היא תמריץ להתפתחות ולהרחבת דעת.

אז אל תשכחו אף פעם את המילה "עדיין". היא תעזור לכם ברגע שמתקנים אתכם או מעירים לכם, כי היא תאפשר לכם להודות: "אולי באמת אני עדיין לא יודע מספיק", "אולי אני באמת טועה". וזה המנוף להתפתחות.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

נקודה למחשבה – מהו סיפור חייך

האושר לא תלוי בכך שתהיה לנו מציאות מושלמת, אלא ביכולת שלנו לקבל מציאות לא מושלמת. להיות מאושרים נוכל כשנפסיק להתאמץ לשנות מה שלא ניתן לשנות. להיות מאושרים נוכל כשנבין כמה זה טיפשי לחשוב שאנחנו יודעים איך אנשים אחרים צריכים להיות. להיות מאושרים נוכל כשנפסיק את כל המלחמות שבהן אנחנו לא יכולים להרוויח. להיות מאושרים נוכל כשנראה שכל דבר שקורה לנו, גם הדבר הקשה ביותר, דרוש לנו כדי שנהיה בסופו של דבר מאושרים.

אוסף מטלטל של טיפים יומיים קצרים, קולעים וקורעים, שיפרצו אל השכל ויפתחו את הלב.

איך אתם מתמודדים עם הערות? האם אתם מתמוטטים מביקורת? זה סיפור של ביטחון עצמי וכמה הוא חזק או חלש אצלנו. אבל הבשורה הטובה היא שכל אחד יכול לחזק אותו.

איך אתם מרגישים כשאתם מקבלים מחמאה? שאלה טיפשית. כל אחד נהנה לשמוע שהוא מדהים, שהוא יפה, שהוא חכם. אבל ליהנות ממילה טובה זה סיפור אחד, ולהזדקק למילה טובה זה סיפור אחר.

והפוך: איך אתם מרגישים כשמתקנים אתכם? כשמבקרים אתכם? כשמעירים לכם שעשיתם משהו לא נכון? שאלה עוד יותר טיפשית. אף אחד לא מרגיש נוח כשמבקרים אותו. אבל להרגיש לא נוח מהערה זה סיפור אחד, ולהתמוטט בגללה סיפור אחר.

ויש קשר הדוק בין השניים כי הם שני צדדים של אותו מטבע: מי שנהנה ממחמאה אבל חי בסדר גמור גם בלעדיה, לא קורס בגלל הערה גם אם הוא לא נהנה ממנה.

מדובר בשתי גישות חיים שונות: אלה שמבינים שהם לא מושלמים ושהם יכולים לטעות, ואלה שחייבים להרגיש שהם מעל לטעויות, והם מאבדים את כל ביטחונם העצמי כשלא מרוצים מהם. או במילים שמוכרות לנו יותר: חסרי ביטחון ואלה שבטוחים בעצמם.

מה ההבדל בין שתי הגישות? גם הבטוחים בעצמם וגם חסרי הביטחון רוצים להיות מושלמים. אבל חסרי הביטחון רוצים לקבל אישור שהם מושלמים כפי שהם, והם מרגישים שאסור להם להיתפס בטעות. לכן הם יתגוננו מפני כל הערה או ביקורת, והם יכחישו או יסובבו את הדברים בתחכום כדי להראות שהדרך שלהם נכונה.

ואילו הבטוחים בעצמם יודעים שהם לא מושלמים כפי שהם, והם רוצים להשקיע כל מה שאפשר כדי להשיג את השלמות. לגבי אדם חסר ביטחון הערה אומרת שמישהו לא מכיר בשלמותו, ואילו לאדם בטוח בעצמו הערה היא תזכורת ללמוד יותר ולהתאמץ יותר.

מה שמבדיל אם כן בין שתי גישות החיים האלה הן שתי מילים קטנות אבל יקרות מפז: "כבר" ו"עדיין". אלה רוצים לקבל אישור שהם "כבר" חכמים גם בלי למידה, ואלה מבינים שהם "עדיין" לא חכמים כפי שהם יהיו אחרי למידה.

אז מה אתכם? מתי אתם מרגישים חכמים, כשאתם מקבלים שבחים? כשאתם נלחמים להיות צודקים? כשאתם מוכיחים שאין בכם פגמים? או האם אתם מרגישים חכמים כשלמדתם משהו חדש? כשהתברר לכם שטעיתם? כשהבנתם משהו שקודם לא הבנתם? כשגיליתם זווית ראייה חדשה? כשתפסתם שראיתם קודם משהו לא נכון?

הפואנטה: הצורך לדחות הערות כדי לקבל אישור שאנחנו כבר נהדרים כפי שאנחנו בולם את ההתפתחות שלנו. ואילו ההכרה בכך שאנחנו עדיין רחוקים מלהיות נהדרים כפי שאנחנו יכולים להיות היא תמריץ להתפתחות ולהרחבת דעת.

אז אל תשכחו אף פעם את המילה "עדיין". היא תעזור לכם ברגע שמתקנים אתכם או מעירים לכם, כי היא תאפשר לכם להודות: "אולי באמת אני עדיין לא יודע מספיק", "אולי אני באמת טועה". וזה המנוף להתפתחות.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

טיפול זוגי לאחר בגידה

טיפול זוגי לאחר בגידה – מצילים את הקשר בגידה יכולה לערער את יסודות הקשר ולאיים על קיומו, ורוב הזוגות שמתנסים בבגידה מתקשים להתאושש ממנה. אבל

אהבה או תשוקה

אהבה היא צורך בסיסי של כל אדם. בכל אחד מאתנו מקננת תשוקה חזקה לאהוב ולהעניק אהבה. אבל אנשים רבים דיכאו את הצורך הטבעי הזה. לכן אנשים רבים לא מתנסים באהבה אמיתית, אלא חווים רק תחליפים מזויפים שלה: אובססיה, תלות, פחד מבדידות, הרגל. ולכל אחד מהתחליפים האלה יש עוצמה מספיק חזקה כדי לגרום לנו לחשוב בטעות שזה הדבר האמיתי.

איך לפתור בעיות בזוגיות

לא קיים זוג שאין לו בעיות בזוגיות. בעיות הן חלק מהיחסים, וכל זוג מוצא את עצמו פעם אחרי פעם בפני פער בין המצוי והרצוי. ובדיוק בשביל זה יש לנו שכל בראש, שאם נשתמש בו נכון הוא יהיה מסוגל לספק לנו את כל התשובות והפתרונות הדרושים לנו.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות