שתף
שלח לחבר
אימייל
יש סיבה אחת שבגללה החמצתם דברים חשובים רבים בחייכם, ובוודאי הייתם רוצים לדעת מהי כדי להתגבר עליה.

האם יש לכםן תחושת החמצה? על מה אתם מצטערים היום שהתחלתם ולא סיימתם? מה היו הדברים שאילו סיימתם אותם עד הסוף היו חייכם נראים אחרת? מה פספסתם ומה החמצתם כי הפסקתם, כי הרמתם ידיים, כי לא התמודדתם?

לכולנו יש סיכום מרשים של החמצות חיינו, כי רבים מאוד בינינו חסרים את התכונה העיקרית שדרושה להצלחה בכל תחום: התמדה. ואם לא ייחסתם עד היום לתכונה הזאת את החשיבות הראויה לה, כדאי שתשנו את הגישה שלכם כלפיה, כי היא תעלה את הסיכויים שלכם להצליח הרבה יותר מכאן והלאה.

אם אתם רוצים הגדרה טובה להתמדה, הנה היא: הנחישות לעשות במשך מספיק זמן משהו שנראה לכם בלתי אפשרי, עד שהוא ייראה לכם אפשרי. ואתם בוודאי מנחשים כבר בעצמכם מהי ההגדרה של אלה שמתחילים דברים ועוזבים בלי לסיים: מוכנות להתאמץ ולעשות דברים רק עד הקושי הראשון.

תחושת החמצה
אז מה יודעים "המתמידים" שבינינו, ש"העוזבים" לא יודעים? הם יודעים להניח אבן על גבי אבן, הם יודעים שלא מרימים יותר מאבן אחת בכל פעם, והם יודעים שלא מתרכזים במשהו אחר מלבד באבן הזאת.

מה עושים בינתיים "העוזבים"? הם מרימים אבן אחת, אבל חושבים על כל האבנים האחרות שהם יצטרכו להרים כדי לסיים את המשימה, והם כורעים תחת העומס הצפוי שהם מדמים.

אם תחשבו על כל הכלים שתצטרכו לשטוף מהיום ועד שארית חייכם, בוודאי תכרעו גם אתם תחת העומס המדומה. ועכשיו תחשבו רק על הכלים של הערב הזה. נכון שזה פתאום קטן עליכם?

"המתמידים" הם לא בהכרח הגאונים שבינינו, ולא בהכרח הם חותרים לשלמות או למצוינות. הם רק חותרים לסיים את הפרק הזה של הספר שהם כותבים, או לצבוע את הקיר הזה בבית שהם משפצים, או להתכונן למבחן הזה בקורס שבו הם לומדים.

גם "המתמידים" עוברים בוודאי משברים קטנים בדרך, וגם הם שואלים בוודאי את עצמם אם יש טעם להמשיך. אבל הם יעשו הכל כדי להתגבר על הקושי הנקודתי, כי לעזוב אפשר גם אחר כך.

מהו הדלק שמניע את "המתמידים"? הם מונעים על ידי הציפיות החזקות שלהם לתמורה שהם מקווים להשיג. אם התמורה לא מושכת מספיק את הלב, אין לנו מספיק דלק לייצר התמדה מול קשיים. כלומר, אנחנו צריכים להעריך במידה מספקת את התוצאות שאנחנו רוצים להשיג כדי להשקיע את המאמץ הדרוש.

ואילו ל"מפסיקים" התמורה לא מספיק חשובה: שיהיה בלי תואר, אכתוב ספר אחר, הבית נראה בסדר גם בלי שאצבע אותו.

ומה אתם, "מפסיקים" או "ממשיכים"? אם יש לכם נטייה להפסיק, הנה משהו שכדאי לכם לחשוב עליו: אתם כבר יודעים שההתמדה תשתלם לכם רק אם התמורה תהיה מספיק חשובה בעיניכם.

אז אל תתרכזו בתהליך הקשה או במכשולים הצפויים. תחשבו רק כמה זה ישתלם לכם אם תעברו את המבחן, כמה זה יועיל לכם אם תסיימו את המשימה, כמה זה אולי ישנה את חייכם אם תנשמו עמוק עד לקבלת התואר.

שיחת וידיאו אישית על תחושת החמצה בחיים

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

שיחה 1: מפסיקים להרוס ומתחילים לבנות

בשיחה הראשונה אתם פוגשים כמה מהמוקשים הקשים בתקשורת שכולנו דורכים עליהם, ושכולנו רוצים ללמוד לפרק אותם. זאת שיחה שתעזור לכם לבחון את רמת היחסים שלכם: האם כל אחד מכם מרגיש מסופק ומאפשר גם לשני להרגיש סיפוק? והאם כל אחד מכם מרגיש מוערך ונותן גם לשני הרגשה שמעריכים אותו?

מהי סליחה אמיתית

סליחה של התחשבנות או סליחה של אהבה? מהי סליחה אמיתית?
מה יכול להפריע לנו לסלוח למישהו שעולל לנו רע? כמה סיבות: כי אנחנו מפחדים שאם נסלח לו אנחנו מוחלים גם על המעשה הרע שהוא עשה, אנחנו מפחדים שאנחנו נותנים לו הכשר לחזור על המעשה הרע, אבל הסיבה העיקרית היא האגו שלנו, שלא יכול לסלוח אם מישהו פוגע בנו.

יש סיבה אחת שבגללה החמצתם דברים חשובים רבים בחייכם, ובוודאי הייתם רוצים לדעת מהי כדי להתגבר עליה.

האם יש לכםן תחושת החמצה? על מה אתם מצטערים היום שהתחלתם ולא סיימתם? מה היו הדברים שאילו סיימתם אותם עד הסוף היו חייכם נראים אחרת? מה פספסתם ומה החמצתם כי הפסקתם, כי הרמתם ידיים, כי לא התמודדתם?

לכולנו יש סיכום מרשים של החמצות חיינו, כי רבים מאוד בינינו חסרים את התכונה העיקרית שדרושה להצלחה בכל תחום: התמדה. ואם לא ייחסתם עד היום לתכונה הזאת את החשיבות הראויה לה, כדאי שתשנו את הגישה שלכם כלפיה, כי היא תעלה את הסיכויים שלכם להצליח הרבה יותר מכאן והלאה.

אם אתם רוצים הגדרה טובה להתמדה, הנה היא: הנחישות לעשות במשך מספיק זמן משהו שנראה לכם בלתי אפשרי, עד שהוא ייראה לכם אפשרי. ואתם בוודאי מנחשים כבר בעצמכם מהי ההגדרה של אלה שמתחילים דברים ועוזבים בלי לסיים: מוכנות להתאמץ ולעשות דברים רק עד הקושי הראשון.

תחושת החמצה
אז מה יודעים "המתמידים" שבינינו, ש"העוזבים" לא יודעים? הם יודעים להניח אבן על גבי אבן, הם יודעים שלא מרימים יותר מאבן אחת בכל פעם, והם יודעים שלא מתרכזים במשהו אחר מלבד באבן הזאת.

מה עושים בינתיים "העוזבים"? הם מרימים אבן אחת, אבל חושבים על כל האבנים האחרות שהם יצטרכו להרים כדי לסיים את המשימה, והם כורעים תחת העומס הצפוי שהם מדמים.

אם תחשבו על כל הכלים שתצטרכו לשטוף מהיום ועד שארית חייכם, בוודאי תכרעו גם אתם תחת העומס המדומה. ועכשיו תחשבו רק על הכלים של הערב הזה. נכון שזה פתאום קטן עליכם?

"המתמידים" הם לא בהכרח הגאונים שבינינו, ולא בהכרח הם חותרים לשלמות או למצוינות. הם רק חותרים לסיים את הפרק הזה של הספר שהם כותבים, או לצבוע את הקיר הזה בבית שהם משפצים, או להתכונן למבחן הזה בקורס שבו הם לומדים.

גם "המתמידים" עוברים בוודאי משברים קטנים בדרך, וגם הם שואלים בוודאי את עצמם אם יש טעם להמשיך. אבל הם יעשו הכל כדי להתגבר על הקושי הנקודתי, כי לעזוב אפשר גם אחר כך.

מהו הדלק שמניע את "המתמידים"? הם מונעים על ידי הציפיות החזקות שלהם לתמורה שהם מקווים להשיג. אם התמורה לא מושכת מספיק את הלב, אין לנו מספיק דלק לייצר התמדה מול קשיים. כלומר, אנחנו צריכים להעריך במידה מספקת את התוצאות שאנחנו רוצים להשיג כדי להשקיע את המאמץ הדרוש.

ואילו ל"מפסיקים" התמורה לא מספיק חשובה: שיהיה בלי תואר, אכתוב ספר אחר, הבית נראה בסדר גם בלי שאצבע אותו.

ומה אתם, "מפסיקים" או "ממשיכים"? אם יש לכם נטייה להפסיק, הנה משהו שכדאי לכם לחשוב עליו: אתם כבר יודעים שההתמדה תשתלם לכם רק אם התמורה תהיה מספיק חשובה בעיניכם.

אז אל תתרכזו בתהליך הקשה או במכשולים הצפויים. תחשבו רק כמה זה ישתלם לכם אם תעברו את המבחן, כמה זה יועיל לכם אם תסיימו את המשימה, כמה זה אולי ישנה את חייכם אם תנשמו עמוק עד לקבלת התואר.

שיחת וידיאו אישית על תחושת החמצה בחיים

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

טיפול זוגי בחופשה

מאמר אורח אחרי שכל האורחים הלכו ונותרתם לבד על רחבת הריקודים בשמלה לבנה נפוחה ובטוקסידו מרשים, עליכם להתחיל לחיות. החתונה הייתה כל מה שרק יכולתם

אל העתיד בעיניים פקוחות

משעשע מאוד לנחש את העתיד בתקשור, או לקרוא את העתיד בקפה, אבל את העתיד הרבה יותר יעיל לתכנן. מיועד למי שרוצה לקחת את החיים ברצינות.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות