אני מאמינה בכל אחד מכם. אולי קשה לכם להבין את זה כי אני בכלל לא מכירה אתכם אישית, אבל גם בלי לדעת עליכם דבר אני מאמינה בכם. והסיבה היא שאני יודעת עליכם את הדבר היחיד שאני צריכה לדעת: שאצל כל אחד מכם יש גדולה ויופי.

ולא רק אצלכם. אני מאמינה בגדולה וביופי אצל כל אדם בעולם. איך זה אפשרי? עם כל הרע והשנאה והאנוכיות מסביב, איך אפשר להאמין שאצל כל אדם יש יופי וגדולה? האם אני סתם תמימה? האם אני לא קוראת נכון את המציאות?

אז לא, אני בכלל לא תמימה, ואני דווקא קוראת באופן נכון מאוד את המציאות. ודווקא מכיוון שאני קוראת נכון את המציאות אני יודעת את כל מה שאני צריכה לדעת על כל אחד: שבכל אחד בלי יוצא מהכלל יש גם עצמי גדול ויפה.

לא משנה כמה כועסים בני זוג שמגיעים אלי לטיפול זוגי, ולא משנה איזה דברים איומים הם מספרים אחד על השני, ולא משנה כמה הם צועקים אחד על השני או כמה הם מקללים זה את זה, ברגע שאני מבחינה בעצמי הגדול שבהם ומציינת את זה בפניהם, בבת אחת מקבל העצמי הזה ממשות ונעשה חלק מהמפגש שלנו. האווירה משתנה לגמרי, ואם רק לפני רגע היו השניים מוכנים לשלוף סכינים, פתאום הם מוכנים לחבק זה את זה.

לכן תהליכים טיפוליים אצלי כל כך קצרים, בין שלוש לחמש פגישות בסך הכל. כי אני לא עוסקת בעצמי הקטן של בני הזוג, זה שכועס ופגוע ומתגונן ומתחשבן, אלא אני פונה מיד אל העצמי הגדול שלהם, זה שכל כך רוצה להיות טוב ולהעניק ולסלוח. ומאותו רגע שאני פונה אל העצמי הגדול שלהם, השניים האלה לא יכולים יותר להיות אותם שני אנשים קטנים שהם היו קודם.

אבל איך אני יכולה לראות יופי וגדולה אצל אדם שפוגע בבן זוגו ומשפיל אותו ובוגד בו ומרמה אותו? ולמה הם עצמם לא יכולים לראות את זה אחד אצל השני? כי כל אחד מהם רואה את בן זוגו רק כפי שהוא עכשיו, עם העצמי הקטן שלו, ואילו אני רואה בו גם את החלק שעדיין לא בקע אל אור העולם.

אני רואה את הפוטנציאל שיש בכל אחד מהם להיות פלא כי אני מסתכלת אל מי שהוא יכול להיות, ואל החלק הזה אני פונה כאילו הוא כבר קיים כאן ועכשיו. וברגע הזה מתחולל נס: אל ההווה הקטן, הכועס והפוגע, הבאנו את העתיד של האני הגדול עם הסובלנות והקבלה והאהבה שלו. רק צריך להסתכל אל מה שעדיין לא קיים בכל אדם כדי להפוך אותו לקיים.

אין טעם לצפות לשלום ואהבה בין בני זוג שתקועים כל אחד בעצמי הקטן שבו, כי הם מסוגלים לראות רק את העצמי הקטן של השני. אבל ברגע שהם מסתכלים אחד על השני דרך העיניים הגדולות שלהם, כל אחד רואה בשני שוב את מה שהוא ראה פעם.