שירן ויואב הכירו זה את זו קרוב לגיל ארבעים, ומהר מאוד הם התחתנו והביאו לעולם תאומים, שהיום הם בני שבע. הם מגיעים אלי אחת לחודש לתחזוקת היחסים, ואני מביאה את הסיפור שלהם בגלל התבנית הזוגית הייחודית שהם יצרו. וכמובן שכל הסימנים המזהים בדויים.

ההתחלה היתה אופטימית מאוד. אבל מהר מאוד התחילו לצוץ אי הסכמות ביניהם: פעם שירן הרגישה שיואב לא נותן לה מספיק, ופעם יואב הרגיש ששירן לא מעריכה אותו מספיק. וכל אי הסכמה כזאת הציתה מדורה.

למזלם, שירן ויואב היו מספיק חכמים כדי להבין שהם מאבדים במהירות את היחסים שלהם, והם החליטו לעשות את זה אחרת: יחסים של ביחד-בנפרד. במקום לחלק ביניהם את משימות הבית והמשפחה, הם הסכימו לחלק ביניהם את הזמן: כל אחד מהם יהיה אחראי לכל משימות הבית וגידול הילדים, אבל לא באותו הזמן.

איך זה מתנהל? הכל בתורנות. יום אחד שירן אחראית למשימות הבית ולצרכים של הילדים ויואב חופשי, וביום השני הם מתחלפים ביניהם ושירן חופשיה, בעוד שיואב אחראי למשימות הבית ולצרכי הילדים. וכך החיים שלהם הם יום אסל ויום בסל: יום עבודה ויום חופש.

זאת המסגרת, אבל בתוכה הם יוצרים גמישות רבה. יש משימות שהן רק של יואב, כמו לתקוע מסמרים בקיר, ויש משימות שהן רק של שירן, כמו לקנות בגדים לילדים.

אז תחשבו על זה לפני שאתם קובעים דעה. לא הייתם מוכנים לקום בבוקר לשוקו והלבשה ופיזור הילדים במסגרות, ללכת לעבודה, להחזיר את הילדים מהמסגרות, ואז לסדר את הבית ולקחת את הילדים לגינה ולהאכיל אותם, וביום הבא יש רק סבבה?

אז כל יום לסירוגין קשה, אבל כל יום לסירוגין כיף. ומעבר לחופש שהם חווים בכל יום לסירוגין, יש עוד יתרונות: התבנית הזאת מחסלת לגמרי את ההתחשבנויות כי אף אחד לא מרגיש מנוצל, ואף אחד לא מרגיש שהוא עושה יותר מהשני.

מכיוון שאין ביניהם מרירות בגלל הרגשת ניצול או קיפוח, הרבה יותר קל להם להציע אחד לשני עזרה גם ביום החופשי שלהם, בלי להתחשבן אחר כך. לכן "התורנות" אף פעם לא כל כך קשה, כי תמיד יש שם מישהו ששמח להציע תמיכה.

ומה לגבי פעילויות אישיות מחוץ לבית? יש להם זמן זוגי וזמן משפחתי קבוע לגבי הצרכים המשותפים, ולגבי שאר הזמן כל אחד רשאי לצאת לענייניו בעוד השני נשאר עם הילדים.

אם לאחד מהם יש אילוץ והוא לא פנוי לבצע את חלקו, השני לוקח עליו את העומס, ומקבל אותם ימים חופשיים בשבוע שלאחר מכן.

בעת מחלה הם מתגייסים זה למען זה ללא חשבון. כך קרה למשל אחרי לידת התאומים: הם חילקו לסירוגין את הלילות באופן שיהיה ברור מי יקום הלילה ומי יוכל ליהנות משינה שקטה, ועם זאת כל אחד השתדל לעזור ככל יכולתו להתגבר על העומס הגדול גם אם זאת לא היתה התורנות שלו.

מושלם זה לא. אבל הסידור הזה חוסך מתחים והתחשבנויות, ומונע טענות מצד אחד ורגשי אשם מצד שני.

אז מה מונח כאן לבחירה? מצד אחד התבנית של "כל אחד עושה חצי כל הזמן", ומצד שני התבנית של "כל אחד עושה הכל חצי מהזמן".

מי שמעוניין לקבל הדרכה באופן ישיר מאחד מבני הזוג, מוזמן לכתוב למייל yoav67307@gmail.com .