שתף
שלח לחבר
אימייל
רוצים להיות סוף סוף מאושרים ביחסים? אז בואו נעבור מהמודל הזוגי הישן של "מה אתה עושה עבורי לעומת מה שאני עושה עבורך", למודל הזוגי החדש של "מה אני יכול לעשות עבורך בתמורה למה שאתה עושה עבורי".

אז התחתנו כי לחיות ביחד זה כיף, לפעמים. אבל יחד עם זה יש גם הרבה עבודה לעשות, ותמיד. ויחד עם העבודה הרבה מתחילות גם השאלות המציקות: מי לוקח על עצמו את תחזוקת הבית, את תשלום החשבונות, את הטיפול בילדים, את היוזמה לבילוי המשותף. ומכיוון שיחסים הם השקעה לטווח ארוך, אנחנו רוצים את התשובות הטובות ביותר כדי להיות מאושרים ביחסים.

כבר ניסינו את מודל החצי-חצי, שנראה הוגן וצודק ושוויוני. אבל גילינו שהמודל הזה הוא האבא והאמא של כל ההתחשבנויות, ורוב הוויכוחים בינינו מתנהלים על השאלה "מי צריך לעשות מה". ובינתיים, בגלל השאלה מי יוריד את הזבל אנחנו מפסידים את השלום והשמחה והאהבה. מדוע? כי לא משנה אם זה מודל צודק והוגן או לא, מה שברור הוא שזה מודל שלא עובד ולא הופך אותנו להיות מאושרים ביחסים.

זה המודל שממנו צמחה שפת ההתחשבנות שכולנו מכירים כל כך טוב: "אתה לא עושה כלום", "אני עושה הכל", "אתה לא מקיים את ההסכמות שלנו", "אם אני לא אעשה את זה שום דבר לא ייעשה", "למה אין לי תחתונים נקיים", "אני עשיתי כביסה ואתה אמור לקפל אותה", "עכשיו התור שלך". זה מודל שבו רושמים כל דבר שאנחנו כן עשינו וכל דבר שהצד השני לא עשה, ומכינים את תיק ההאשמות לקראת המריבה הבאה.

אבל אנחנו לא אשמים, כי אף אחד לא לימד אותנו את המודל היעיל שמוביל אותנו להיות מאושרים ביחסים והוא מודל של נתינה ותמורה: כל דבר שאנחנו רוצים מהצד השני אנחנו צריכים להציע לו תמורה. על פי המודל הישן חשבתם שנכון לתת לבן זוגכם הרבה אבל לצפות לתמורה באותה מידה. ועם גישה כזאת כמובן שפנקסי החשבונות ביניכם היו פתוחים כל הזמן. במודל החדש הגישה הפוכה: אתם שמחים לקבל מהשני את מה שאתם רוצים, אבל מבטיחים שהוא יקבל תמורה באותה מידה.

להיות מאושרים ביחסים

זה מעביר אותנו מהמודל של "מה אתה עושה עבורי לעומת מה שאני עושה עבורך", למודל של "מה אני יכול לעשות עבורך בתמורה למה שאתה עושה עבורי".

על פי המודל החדש, תפקידי הבית לא יהיו יותר זירת מלחמה של שני צדדים ששומרים כל אחד על גבולות החלק שלו, אלא הם יהיו עסקה הוגנת בין שני צדדים שעושים הכל כדי להבטיח שהצד השני מקבל את מלוא התמורה למה שהוא נותן.

תחשבו על שיחה כזאת ביניכם:

"מאמי, מה אתה רוצה שאני אעשה בתמורה לזה שאתה תשטוף את הכלים כל ערב"?

"אני אשמח אם את תיקחי עלייך כביסה פעם בשבוע".

"אבל זה לא הוגן כי אתה תעשה יותר ממני. אולי תבקש ממני עוד משהו?"

"בשמחה. קחי על עצמך גם אחריות לדייט שבועי שיהיה בינינו".

האם אי פעם היתה ביניכם שיחה מהסוג הזה? אם אתם כמו שאר הזוגות סביבכם אז קרוב לוודאי שלא. כי קרוב לוודאי שהשיח על תחזוקת הבית התרכז בעיקר בכל הדברים שאתם עושים, ובדרך כלל עם עיגול פינות והגזמות לטובתכם.

זאת האווירה הזוגית שהוליד המודל הישן של חצי-חצי. ואיזו אווירה מציע המודל החדש? הוא מציע אווירה של "כל אחד יהיה מרוצה בלי שהשני יהיה מרוצה פחות".

אז בואו נסכם את הרעיון הזה: על פי המודל הישן אנחנו עסוקים בהבטחת התמורה שאנחנו מקבלים מהשני עבור הדברים שאנחנו נותנים לו, ועל פי המודל החדש אנחנו עסוקים בהבטחת התמורה שהשני מקבל מאתנו עבור הדברים שהוא נותן לנו.

וכך, במקום תסכולים אנחנו נותנים אחד לשני הכרת תודה, וזה גם מה שאנחנו מקבלים זה מזה. וגם אם זה לא בדיוק חצי-חצי, זה תמיד הסדר הוגן ומלא אהבה לשני הצדדים.

שיחת וידיאו אישת על איך להיות מאושרים ביחסים
https://www.youtube.com/watch?v=2-taQyWy_zE

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

סליחה בלי חשבונות

כדי לסלוח באמת אתה צריך להבין את המניעים של מי שגרם לך עוול. האם אתה מסוגל? הנה כמה רעיונות איך לעשות את זה ולהרגיש הרבה יותר טוב.

על הדבש ועל העוקץ ביחסים

אנחנו מביאים ליחסים את כל הטוב והיפה שבנו, אבל אנחנו מביאים ליחסים גם את כל הרוע שבנו. ויחסים הם הזדמנות לבחור בכל מצב בפלא ובקסם.

האם אתה קרבן?

    כן, בצורה כזאת או אחרת קרבן קיים בכל אחד מאתנו, והוא הופך יחסי זוגיות לדיאלוג של תלונות והאשמות. במהלך טיפול זוגי אנחנו לומדים

רוצים להיות סוף סוף מאושרים ביחסים? אז בואו נעבור מהמודל הזוגי הישן של "מה אתה עושה עבורי לעומת מה שאני עושה עבורך", למודל הזוגי החדש של "מה אני יכול לעשות עבורך בתמורה למה שאתה עושה עבורי".

אז התחתנו כי לחיות ביחד זה כיף, לפעמים. אבל יחד עם זה יש גם הרבה עבודה לעשות, ותמיד. ויחד עם העבודה הרבה מתחילות גם השאלות המציקות: מי לוקח על עצמו את תחזוקת הבית, את תשלום החשבונות, את הטיפול בילדים, את היוזמה לבילוי המשותף. ומכיוון שיחסים הם השקעה לטווח ארוך, אנחנו רוצים את התשובות הטובות ביותר כדי להיות מאושרים ביחסים.

כבר ניסינו את מודל החצי-חצי, שנראה הוגן וצודק ושוויוני. אבל גילינו שהמודל הזה הוא האבא והאמא של כל ההתחשבנויות, ורוב הוויכוחים בינינו מתנהלים על השאלה "מי צריך לעשות מה". ובינתיים, בגלל השאלה מי יוריד את הזבל אנחנו מפסידים את השלום והשמחה והאהבה. מדוע? כי לא משנה אם זה מודל צודק והוגן או לא, מה שברור הוא שזה מודל שלא עובד ולא הופך אותנו להיות מאושרים ביחסים.

זה המודל שממנו צמחה שפת ההתחשבנות שכולנו מכירים כל כך טוב: "אתה לא עושה כלום", "אני עושה הכל", "אתה לא מקיים את ההסכמות שלנו", "אם אני לא אעשה את זה שום דבר לא ייעשה", "למה אין לי תחתונים נקיים", "אני עשיתי כביסה ואתה אמור לקפל אותה", "עכשיו התור שלך". זה מודל שבו רושמים כל דבר שאנחנו כן עשינו וכל דבר שהצד השני לא עשה, ומכינים את תיק ההאשמות לקראת המריבה הבאה.

אבל אנחנו לא אשמים, כי אף אחד לא לימד אותנו את המודל היעיל שמוביל אותנו להיות מאושרים ביחסים והוא מודל של נתינה ותמורה: כל דבר שאנחנו רוצים מהצד השני אנחנו צריכים להציע לו תמורה. על פי המודל הישן חשבתם שנכון לתת לבן זוגכם הרבה אבל לצפות לתמורה באותה מידה. ועם גישה כזאת כמובן שפנקסי החשבונות ביניכם היו פתוחים כל הזמן. במודל החדש הגישה הפוכה: אתם שמחים לקבל מהשני את מה שאתם רוצים, אבל מבטיחים שהוא יקבל תמורה באותה מידה.

להיות מאושרים ביחסים

זה מעביר אותנו מהמודל של "מה אתה עושה עבורי לעומת מה שאני עושה עבורך", למודל של "מה אני יכול לעשות עבורך בתמורה למה שאתה עושה עבורי".

על פי המודל החדש, תפקידי הבית לא יהיו יותר זירת מלחמה של שני צדדים ששומרים כל אחד על גבולות החלק שלו, אלא הם יהיו עסקה הוגנת בין שני צדדים שעושים הכל כדי להבטיח שהצד השני מקבל את מלוא התמורה למה שהוא נותן.

תחשבו על שיחה כזאת ביניכם:

"מאמי, מה אתה רוצה שאני אעשה בתמורה לזה שאתה תשטוף את הכלים כל ערב"?

"אני אשמח אם את תיקחי עלייך כביסה פעם בשבוע".

"אבל זה לא הוגן כי אתה תעשה יותר ממני. אולי תבקש ממני עוד משהו?"

"בשמחה. קחי על עצמך גם אחריות לדייט שבועי שיהיה בינינו".

האם אי פעם היתה ביניכם שיחה מהסוג הזה? אם אתם כמו שאר הזוגות סביבכם אז קרוב לוודאי שלא. כי קרוב לוודאי שהשיח על תחזוקת הבית התרכז בעיקר בכל הדברים שאתם עושים, ובדרך כלל עם עיגול פינות והגזמות לטובתכם.

זאת האווירה הזוגית שהוליד המודל הישן של חצי-חצי. ואיזו אווירה מציע המודל החדש? הוא מציע אווירה של "כל אחד יהיה מרוצה בלי שהשני יהיה מרוצה פחות".

אז בואו נסכם את הרעיון הזה: על פי המודל הישן אנחנו עסוקים בהבטחת התמורה שאנחנו מקבלים מהשני עבור הדברים שאנחנו נותנים לו, ועל פי המודל החדש אנחנו עסוקים בהבטחת התמורה שהשני מקבל מאתנו עבור הדברים שהוא נותן לנו.

וכך, במקום תסכולים אנחנו נותנים אחד לשני הכרת תודה, וזה גם מה שאנחנו מקבלים זה מזה. וגם אם זה לא בדיוק חצי-חצי, זה תמיד הסדר הוגן ומלא אהבה לשני הצדדים.

שיחת וידיאו אישת על איך להיות מאושרים ביחסים
https://www.youtube.com/watch?v=2-taQyWy_zE

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מסך האשליות של האגו

האמת על השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו, כדי שלא נדע עד כמה אנחנו רחוקים מלהיות מה שנדמה לנו.

אתגר העוצמה הנשית

דורות רבים שולטת בעולם הכוחניות הגברית. נשים רכשו עצמאות כדי להביא לעולם משהו אחר: את העוצמה הנשית. אבל זה יקרה רק כשנשים יפסיקו לראות בעצמן העתק גברי.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות