שתף
שלח לחבר
אימייל
במודל הזוגי החדש אין יותר דרישה חד צדדית מבן זוג אחד להיענות לציפיות של השני, אלא יש תמיד הסכמה הדדית להיענות כל אחד לציפיות של השני.

מה זה ציפיות? מכלול הרעיונות שיש לכם בראש איך כל אדם צריך להיות. יש לנו ציפיות איך אנשים צריכים לדבר אלינו, איך להתנהג כלפינו או איך להגיב על מה שאנחנו אומרים.

אבל נחשו מה, כל הציפיות שלנו שוות לזבל כי הן לא מעניינות אף אחד. ונחשו מה עוד, אף אחד גם לא צריך לממש את הציפיות שלנו ממש כמו שאנחנו לא צריכים לממש את הציפיות של מישהו אחר.

"אני מצפה שתעשה את זה", "ציפיתי שתגיד את זה", "אני מצפה שתבין את זה", כך אנחנו מנסים לתת למישהו אחר הרגשה שהוא לא בסדר כי הוא לא עשה את מה שרצינו שהוא יעשה, כי נדמה לנו שאם אנחנו מצפים ממנו לעשות משהו, זאת סיבה מספקת שהוא יעשה את זה. ואם הוא לא יעשה את זה יש לנו זכות לכעוס, להאשים ולהעניש.

מי אחראי לציפיות שלנו

אז לא, העולם שלנו לא מתנהל ככה. אף אחד לא חושב שהוא צריך לעשות משהו כי אנחנו מצפים שהוא יעשה את זה, בדיוק כמו שאנחנו לא בוחרים מה לעשות על פי הציפיות של מישהו אחר.

הציפיות שלנו מאנשים אחרים, והציפיות של אנשים אחרים מאתנו, נובעות מבלבול בתחומי האחריות: מהו גבול האחריות שלנו ומהו תחום האחריות של האחרים. וגם אם זה נשמע נורא ואיום, אם אתם רוצים שבן זוגכם ידבר אליכם יפה זאת לא האחריות שלו, כי לכל אחד יש זכות לבחור איך לדבר.

אז מה, אנחנו צריכים לשתוק כשמישהו אחר מדבר אלינו לא יפה? אז תקשיבו: יש לנו אפשרות לבחור אם להמשיך לדרוש ולתבוע מבן זוגנו לעמוד בציפיות החד צדדיות שלנו, ואז כשהוא מצפצף עלינו נרגיש צודקים מאוד כשנעניש אותו על העוול שהוא עשה לנו. זה מותר, וזה בדיוק מה שעשינו במודל הזוגי הישן. הבעיה היא שזה לא עזר לנו, כי הוא המשיך לחשוב שהציפיות שלנו הן האחריות שלנו ולא האחריות שלו. ונחשו מה, הוא בהחלט צדק.

אז מה בכל זאת האחריות שלנו? יש לנו רק אחריות אחת: להבטיח שהציפיות החד צדדיות שלנו יהפכו להסכמה משותפת של שנינו. ועל העיקרון הזה בנוי המודל הזוגי החדש: להפוך כל ציפייה של צד אחד להסכמה של שני הצדדים. זה חכם, זה יעיל, זה הוגן, ונחשו מה: זה עובד.

נו, אז איך עושים את זה? יושבים ומדברים על מה שכל אחד מצפה מהשני לשנות, ובאותו זמן מבררים עם השני איזו הסכמה הוא רוצה מצדנו בתמורה להיענות מצדו לציפיות שלנו. מבינים את הפואנטה? כדי לקבל הסכמה מבן זוגנו לציפיות שלנו ולא משנה מהן, אנחנו צריכים להיות מוכנים להסכים לציפיות שלו. ואת זה מעולם לא עשינו בשיח שלנו במודל הזוגי הישן.

השיח במודל הזוגי החדש שונה אם כן לגמרי:

אנחנו מתאמצים להסביר אחד לשני כמה מוצדקות הציפיות שלנו ממנו, ומדוע חובתו לקבל אותן, אלא אנחנו מציעים אחד לשני להיענות למשהו שחשוב לו בתמורה להיענות שלו למשהו שחשוב לנו.

וככה מגיעים להסכמות במודל הזוגי החדש:

אנחנו מראים לשני שמשהו לא בסדר בלי לתת לו הרגשה שהוא עצמו לא בסדר, כי זכותו להיות לא בסדר.

ואז אנחנו מבקשים מהשני לשנות משהו שבעינינו לא בסדר, בתמורה להסכמה מצדנו לשנות משהו שבעיניו לא בסדר.

ואז אנחנו מתחבקים והולכים לישון ביחד.

שיחת וידיאו אישית על מי אחראי לציפיות שלנו

nn

מי אחראי לציפיות שלנו?
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

האם באמת הם עושים שני דברים בבת אחת?

יש בינינו גאונים שיכולים לעשות שני דברים בבת אחת, בעוד שאנחנו פשוטי העם מתים מקנאה כי אנחנו יכולים לעשות כל פעם רק דבר אחד. האם כל אחד יכול ללמוד את זה? והאם אנחנו בכלל רוצים בזה?

גם לכם מגיע יחסים של אחד למען השני

אם אתם חיים בהתחשבנויות, ואם אתם לא יכולים לפתור את הקונפליקטים שלכם ברוח טובה, אין ספק שנלכדתם בשני מרחבים אישיים שמנתקים אתכם אחד מהשני, ולא מאפשרים לכם למצוא מרחב משותף לקרבה ולאינטימיות נפשית.

שליטה ברגשות שלכם

הדרך למטה ממצבי רוח קטנים למצבי רוח ללא שליטה קצרה, אבל יש בתוכנו מנגנון שתפקידו לאפשר לנו לשלוט ברגשותינו, וכדאי שנכיר אותו.

במודל הזוגי החדש אין יותר דרישה חד צדדית מבן זוג אחד להיענות לציפיות של השני, אלא יש תמיד הסכמה הדדית להיענות כל אחד לציפיות של השני.

מה זה ציפיות? מכלול הרעיונות שיש לכם בראש איך כל אדם צריך להיות. יש לנו ציפיות איך אנשים צריכים לדבר אלינו, איך להתנהג כלפינו או איך להגיב על מה שאנחנו אומרים.

אבל נחשו מה, כל הציפיות שלנו שוות לזבל כי הן לא מעניינות אף אחד. ונחשו מה עוד, אף אחד גם לא צריך לממש את הציפיות שלנו ממש כמו שאנחנו לא צריכים לממש את הציפיות של מישהו אחר.

"אני מצפה שתעשה את זה", "ציפיתי שתגיד את זה", "אני מצפה שתבין את זה", כך אנחנו מנסים לתת למישהו אחר הרגשה שהוא לא בסדר כי הוא לא עשה את מה שרצינו שהוא יעשה, כי נדמה לנו שאם אנחנו מצפים ממנו לעשות משהו, זאת סיבה מספקת שהוא יעשה את זה. ואם הוא לא יעשה את זה יש לנו זכות לכעוס, להאשים ולהעניש.

מי אחראי לציפיות שלנו

אז לא, העולם שלנו לא מתנהל ככה. אף אחד לא חושב שהוא צריך לעשות משהו כי אנחנו מצפים שהוא יעשה את זה, בדיוק כמו שאנחנו לא בוחרים מה לעשות על פי הציפיות של מישהו אחר.

הציפיות שלנו מאנשים אחרים, והציפיות של אנשים אחרים מאתנו, נובעות מבלבול בתחומי האחריות: מהו גבול האחריות שלנו ומהו תחום האחריות של האחרים. וגם אם זה נשמע נורא ואיום, אם אתם רוצים שבן זוגכם ידבר אליכם יפה זאת לא האחריות שלו, כי לכל אחד יש זכות לבחור איך לדבר.

אז מה, אנחנו צריכים לשתוק כשמישהו אחר מדבר אלינו לא יפה? אז תקשיבו: יש לנו אפשרות לבחור אם להמשיך לדרוש ולתבוע מבן זוגנו לעמוד בציפיות החד צדדיות שלנו, ואז כשהוא מצפצף עלינו נרגיש צודקים מאוד כשנעניש אותו על העוול שהוא עשה לנו. זה מותר, וזה בדיוק מה שעשינו במודל הזוגי הישן. הבעיה היא שזה לא עזר לנו, כי הוא המשיך לחשוב שהציפיות שלנו הן האחריות שלנו ולא האחריות שלו. ונחשו מה, הוא בהחלט צדק.

אז מה בכל זאת האחריות שלנו? יש לנו רק אחריות אחת: להבטיח שהציפיות החד צדדיות שלנו יהפכו להסכמה משותפת של שנינו. ועל העיקרון הזה בנוי המודל הזוגי החדש: להפוך כל ציפייה של צד אחד להסכמה של שני הצדדים. זה חכם, זה יעיל, זה הוגן, ונחשו מה: זה עובד.

נו, אז איך עושים את זה? יושבים ומדברים על מה שכל אחד מצפה מהשני לשנות, ובאותו זמן מבררים עם השני איזו הסכמה הוא רוצה מצדנו בתמורה להיענות מצדו לציפיות שלנו. מבינים את הפואנטה? כדי לקבל הסכמה מבן זוגנו לציפיות שלנו ולא משנה מהן, אנחנו צריכים להיות מוכנים להסכים לציפיות שלו. ואת זה מעולם לא עשינו בשיח שלנו במודל הזוגי הישן.

השיח במודל הזוגי החדש שונה אם כן לגמרי:

אנחנו מתאמצים להסביר אחד לשני כמה מוצדקות הציפיות שלנו ממנו, ומדוע חובתו לקבל אותן, אלא אנחנו מציעים אחד לשני להיענות למשהו שחשוב לו בתמורה להיענות שלו למשהו שחשוב לנו.

וככה מגיעים להסכמות במודל הזוגי החדש:

אנחנו מראים לשני שמשהו לא בסדר בלי לתת לו הרגשה שהוא עצמו לא בסדר, כי זכותו להיות לא בסדר.

ואז אנחנו מבקשים מהשני לשנות משהו שבעינינו לא בסדר, בתמורה להסכמה מצדנו לשנות משהו שבעיניו לא בסדר.

ואז אנחנו מתחבקים והולכים לישון ביחד.

שיחת וידיאו אישית על מי אחראי לציפיות שלנו

nn

מי אחראי לציפיות שלנו?
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לבנות או להרוס תקשורת מקרבת

הכירו את המילה הטריוויאלית ביותר שהורסת כל כך הרבה ניסיונות לשוחח, אבל שיכולה גם לבנות ביניכם תקשורת אפקטיבית מאוד.

אולי יחסים כן יכולים להיות מושלמים?

למה היחסים שלנו כל כך לא מושלמים? כי כל אחד מביא את חוסר השלמות של עצמו, וכל אחד צריך להסתדר עם האנוכיות והקטנוניות והגאוותנות של בן זוגו הלא מושלם.

איך להעצים את בן זוג שלך

לראות את הפוטנציאל שיש בו ולהסתכל על מי שהוא יכול להיות ואל החלק הזה פונים כאילו הוא כבר קיים כאן ועכשיו

האם אתם באוברדראפט רגשי

האם החשבון הרגשי שלכם בפלוס או במינוס? אתם בוודאי רוצים להעלות את היתרה בחשבון הזה. אז הקשיבו לשיחה הזאת כדי להביא ליחסים רווחה רגשית.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות