שתף
שלח לחבר
אימייל
במודל הזוגי החדש אין יותר דרישה חד צדדית מבן זוג אחד להיענות לציפיות של השני, אלא יש תמיד הסכמה הדדית להיענות כל אחד לציפיות של השני.

מה זה ציפיות? מכלול הרעיונות שיש לכם בראש איך כל אדם צריך להיות. יש לנו ציפיות איך אנשים צריכים לדבר אלינו, איך להתנהג כלפינו או איך להגיב על מה שאנחנו אומרים.

אבל נחשו מה, כל הציפיות שלנו שוות לזבל כי הן לא מעניינות אף אחד. ונחשו מה עוד, אף אחד גם לא צריך לממש את הציפיות שלנו ממש כמו שאנחנו לא צריכים לממש את הציפיות של מישהו אחר.

"אני מצפה שתעשה את זה", "ציפיתי שתגיד את זה", "אני מצפה שתבין את זה", כך אנחנו מנסים לתת למישהו אחר הרגשה שהוא לא בסדר כי הוא לא עשה את מה שרצינו שהוא יעשה, כי נדמה לנו שאם אנחנו מצפים ממנו לעשות משהו, זאת סיבה מספקת שהוא יעשה את זה. ואם הוא לא יעשה את זה יש לנו זכות לכעוס, להאשים ולהעניש.

מי אחראי לציפיות שלנו

אז לא, העולם שלנו לא מתנהל ככה. אף אחד לא חושב שהוא צריך לעשות משהו כי אנחנו מצפים שהוא יעשה את זה, בדיוק כמו שאנחנו לא בוחרים מה לעשות על פי הציפיות של מישהו אחר.

הציפיות שלנו מאנשים אחרים, והציפיות של אנשים אחרים מאתנו, נובעות מבלבול בתחומי האחריות: מהו גבול האחריות שלנו ומהו תחום האחריות של האחרים. וגם אם זה נשמע נורא ואיום, אם אתם רוצים שבן זוגכם ידבר אליכם יפה זאת לא האחריות שלו, כי לכל אחד יש זכות לבחור איך לדבר.

אז מה, אנחנו צריכים לשתוק כשמישהו אחר מדבר אלינו לא יפה? אז תקשיבו: יש לנו אפשרות לבחור אם להמשיך לדרוש ולתבוע מבן זוגנו לעמוד בציפיות החד צדדיות שלנו, ואז כשהוא מצפצף עלינו נרגיש צודקים מאוד כשנעניש אותו על העוול שהוא עשה לנו. זה מותר, וזה בדיוק מה שעשינו במודל הזוגי הישן. הבעיה היא שזה לא עזר לנו, כי הוא המשיך לחשוב שהציפיות שלנו הן האחריות שלנו ולא האחריות שלו. ונחשו מה, הוא בהחלט צדק.

אז מה בכל זאת האחריות שלנו? יש לנו רק אחריות אחת: להבטיח שהציפיות החד צדדיות שלנו יהפכו להסכמה משותפת של שנינו. ועל העיקרון הזה בנוי המודל הזוגי החדש: להפוך כל ציפייה של צד אחד להסכמה של שני הצדדים. זה חכם, זה יעיל, זה הוגן, ונחשו מה: זה עובד.

נו, אז איך עושים את זה? יושבים ומדברים על מה שכל אחד מצפה מהשני לשנות, ובאותו זמן מבררים עם השני איזו הסכמה הוא רוצה מצדנו בתמורה להיענות מצדו לציפיות שלנו. מבינים את הפואנטה? כדי לקבל הסכמה מבן זוגנו לציפיות שלנו ולא משנה מהן, אנחנו צריכים להיות מוכנים להסכים לציפיות שלו. ואת זה מעולם לא עשינו בשיח שלנו במודל הזוגי הישן.

השיח במודל הזוגי החדש שונה אם כן לגמרי:

אנחנו מתאמצים להסביר אחד לשני כמה מוצדקות הציפיות שלנו ממנו, ומדוע חובתו לקבל אותן, אלא אנחנו מציעים אחד לשני להיענות למשהו שחשוב לו בתמורה להיענות שלו למשהו שחשוב לנו.

וככה מגיעים להסכמות במודל הזוגי החדש:

אנחנו מראים לשני שמשהו לא בסדר בלי לתת לו הרגשה שהוא עצמו לא בסדר, כי זכותו להיות לא בסדר.

ואז אנחנו מבקשים מהשני לשנות משהו שבעינינו לא בסדר, בתמורה להסכמה מצדנו לשנות משהו שבעיניו לא בסדר.

ואז אנחנו מתחבקים והולכים לישון ביחד.

שיחת וידיאו אישית על מי אחראי לציפיות שלנו

nn

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

איך לשקם אמון שנפגע לאחר בגידה

הוא הסתכל לי בעיניים ושיקר במצח נחושה. הוא חיבק אותי וחשב על מישהי אחרת. הוא השאיר אותי לבד עם הילדים וכל תפקידי הבית בזמן שהוא בילה בנעימים בזרועותיה של אישה אחרת. איך אוכל לסלוח לו? איך אוכל להאמין שהוא לא יעשה לי את זה פעם נוספת?

לאן נעלמה האינטימיות ביחסי המין ובזוגיות

הגבר מחפש במפגש המיני חדירה ואורגזמה. המין לגביו הוא פעולה פונקציונלית פשוטה של מילוי צורך ביולוגי מהנה, והוא לא זקוק לסבך של רגשות כדי לספק אותו. אשר לרוב הנשים, מפגש מיני נחשב בעיניהן מוצלח רק אם הוא מתקיים יחד עם קצב פעימות הלב, ומבטיח הזדמנות לקרבה. איך להבטיח סיפוק לשני הצדדים, שהצרכים שלהם כל כך שונים?

במודל הזוגי החדש אין יותר דרישה חד צדדית מבן זוג אחד להיענות לציפיות של השני, אלא יש תמיד הסכמה הדדית להיענות כל אחד לציפיות של השני.

מה זה ציפיות? מכלול הרעיונות שיש לכם בראש איך כל אדם צריך להיות. יש לנו ציפיות איך אנשים צריכים לדבר אלינו, איך להתנהג כלפינו או איך להגיב על מה שאנחנו אומרים.

אבל נחשו מה, כל הציפיות שלנו שוות לזבל כי הן לא מעניינות אף אחד. ונחשו מה עוד, אף אחד גם לא צריך לממש את הציפיות שלנו ממש כמו שאנחנו לא צריכים לממש את הציפיות של מישהו אחר.

"אני מצפה שתעשה את זה", "ציפיתי שתגיד את זה", "אני מצפה שתבין את זה", כך אנחנו מנסים לתת למישהו אחר הרגשה שהוא לא בסדר כי הוא לא עשה את מה שרצינו שהוא יעשה, כי נדמה לנו שאם אנחנו מצפים ממנו לעשות משהו, זאת סיבה מספקת שהוא יעשה את זה. ואם הוא לא יעשה את זה יש לנו זכות לכעוס, להאשים ולהעניש.

מי אחראי לציפיות שלנו

אז לא, העולם שלנו לא מתנהל ככה. אף אחד לא חושב שהוא צריך לעשות משהו כי אנחנו מצפים שהוא יעשה את זה, בדיוק כמו שאנחנו לא בוחרים מה לעשות על פי הציפיות של מישהו אחר.

הציפיות שלנו מאנשים אחרים, והציפיות של אנשים אחרים מאתנו, נובעות מבלבול בתחומי האחריות: מהו גבול האחריות שלנו ומהו תחום האחריות של האחרים. וגם אם זה נשמע נורא ואיום, אם אתם רוצים שבן זוגכם ידבר אליכם יפה זאת לא האחריות שלו, כי לכל אחד יש זכות לבחור איך לדבר.

אז מה, אנחנו צריכים לשתוק כשמישהו אחר מדבר אלינו לא יפה? אז תקשיבו: יש לנו אפשרות לבחור אם להמשיך לדרוש ולתבוע מבן זוגנו לעמוד בציפיות החד צדדיות שלנו, ואז כשהוא מצפצף עלינו נרגיש צודקים מאוד כשנעניש אותו על העוול שהוא עשה לנו. זה מותר, וזה בדיוק מה שעשינו במודל הזוגי הישן. הבעיה היא שזה לא עזר לנו, כי הוא המשיך לחשוב שהציפיות שלנו הן האחריות שלנו ולא האחריות שלו. ונחשו מה, הוא בהחלט צדק.

אז מה בכל זאת האחריות שלנו? יש לנו רק אחריות אחת: להבטיח שהציפיות החד צדדיות שלנו יהפכו להסכמה משותפת של שנינו. ועל העיקרון הזה בנוי המודל הזוגי החדש: להפוך כל ציפייה של צד אחד להסכמה של שני הצדדים. זה חכם, זה יעיל, זה הוגן, ונחשו מה: זה עובד.

נו, אז איך עושים את זה? יושבים ומדברים על מה שכל אחד מצפה מהשני לשנות, ובאותו זמן מבררים עם השני איזו הסכמה הוא רוצה מצדנו בתמורה להיענות מצדו לציפיות שלנו. מבינים את הפואנטה? כדי לקבל הסכמה מבן זוגנו לציפיות שלנו ולא משנה מהן, אנחנו צריכים להיות מוכנים להסכים לציפיות שלו. ואת זה מעולם לא עשינו בשיח שלנו במודל הזוגי הישן.

השיח במודל הזוגי החדש שונה אם כן לגמרי:

אנחנו מתאמצים להסביר אחד לשני כמה מוצדקות הציפיות שלנו ממנו, ומדוע חובתו לקבל אותן, אלא אנחנו מציעים אחד לשני להיענות למשהו שחשוב לו בתמורה להיענות שלו למשהו שחשוב לנו.

וככה מגיעים להסכמות במודל הזוגי החדש:

אנחנו מראים לשני שמשהו לא בסדר בלי לתת לו הרגשה שהוא עצמו לא בסדר, כי זכותו להיות לא בסדר.

ואז אנחנו מבקשים מהשני לשנות משהו שבעינינו לא בסדר, בתמורה להסכמה מצדנו לשנות משהו שבעיניו לא בסדר.

ואז אנחנו מתחבקים והולכים לישון ביחד.

שיחת וידיאו אישית על מי אחראי לציפיות שלנו

nn

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

איך התקשורת הזוגית שלכם?

האם אתם מנהלים תקשורת חירשת שיוצרת ביניכם תהום עמוקה, או האם אתם מנהלים תקשורת שומעת שיוצרת ביניכם קשר עמוק?

לבחור בביטחון עצמי

ביטחון עצמי לא מתפתח על ידי חיפוש הסיבות בעבר לחוסר ביטחון בעצמנו, אלא הוא מתפתח על ידי מעשים שנהיה גאים בהם.

איך להרוס לאחרים מצב רוח וביטחון עצמי

ש אנשים שעושים קריירה מיצירה ועשייה ובעלי מצב רוח טוב, ויש אנשים שעושים קריירה מקריעה לגזרים של אנשים אחרים וגורמים להם למצב רוח ירוד.
אלה עושים ואלה מבקרים. אלה עושים ואלה מלגלגים, אלה עושים ואלה פוסלים, אלה מנסים להביא דברים חדשים לעולם ואלה מנסים למנוע את זה בעדם. אין מה לעשות, יש בעולם עוצרים ויש מקדמים.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות