שתף
שלח לחבר
אימייל
האם אתם חיים בהיערכות למלחמה או בהיערכות לשלום? לא יהיה לכם קשה לבדוק את זה בכל משפט כמעט שאתם אומרים אחד לשני.

אל תנסו לפתור בעיות בעת סערת רגשות. אין לכם מספיק אנרגיה לחשוב ולראות מה המוצא הטוב ביותר, ואין בכם מספיק רצון טוב לראות גם את האינטרסים של השני. בעת סערת רגשות יש לכם אנרגיה רק כדי להגן על עצמכם ולתקוף את השני. זה זמן שבו ההיגיון שלכם מעורפל, ואתם לא יכולים לראות מה אתם מסכנים ומה אתם מפסידים.

סערת רגשות אי אפשר להרגיע או לפתור או להפסיק. מהרגע שהמפלצת יצאה מהכלוב רק שמרו על נפשכם. זה הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות, כי אתם הופכים לשני זאבים, עם יצרים של זאבים ועם שכל של זאבים. אפילו טיפול זוגי יכול להיתקע אם אתם לכודים בתודעת הזאב שלכם.

סערת רגשות היא מצב שצריך למנוע על ידי היערכות מראש, עם אסטרטגיה של כללים ששניכם קובעים ביחד. אסטרטגיה כזאת צריכה להיקבע בזמן שאתם אוהבים ורגועים ומפויסים, אם כי אתם יודעים שזה רק זמני, עד הסערה הבאה.

להיות מאושר ביחסים

זוהי היערכות השלום שלכם, שהיא מרכז השיח שלכם במודל הזוגי החדש, והיא תחליף את היערכות המלחמה שהכרתם עד היום במודל הזוגי הישן.

היערכות למלחמה מסתתרת כמעט בכל שיחה זוגית. תזהו אותה בקלות במשפטים שמתחילים במילים "מפריע לי", "כמה פעמים אני צריך לומר", "אולי אתה יכול סוף סוף", "למה אתה", "אני לא הייתי עושה לך את זה", "מתי תבין".

אולי נראה לכם שאתם "מבררים את הדברים", אבל הדוגמאות האלה ועוד רבות אחרות הן כולן משפטי מלחמה סמויים שמזמינים את השני לשלוף את הנשק, כי הם את הכעס והתסכול של שניכם.

זאת דינמיקה שפועלת באופן מדויק כמו שעון שוויצרי, שוב ושוב באותה צורה: צד אחד עושה משהו מעצבן והצד השני מגיב באופן מעצבן, ואז הצד הראשון מתעצבן על התגובה המעצבנת של הצד השני, וכך אתם תקועים מיד במאבק מי כאן היה מעצבן יותר, ומי כאן צריך להתנצל ולהשתנות.

היחסים שונים לגמרי במודל הזוגי החדש, כי אתם מתייחסים תמיד אל שניכם ביחד, ולא אל צד אחד אשם וצד אחד חף מפשע. כל אחד מכם מבין ששניכם מעצבנים, ואי אפשר לקבוע מי יותר ומי פחות, ואז על מה יש להילחם? ואז אתם חופשיים להעביר את הפוקוס שלכם אל דבר אחר לגמרי: איך שניכם עוצרים את המלחמה עוד לפני שהיא התחילה.

התחילו את מסע השינוי שלכם בהבנה שבכל התפרצות רגשות ביניכם יש טריגר מעצבן של אחד מכם, ויש תגובה מעצבנת של השני. ואת זה אתם לא יכולים למנוע. זאת התנהגות אינסטינקטיבית מהירה מאוד שנוצרת הרבה לפני שאנחנו מבינים למה אנחנו נכנסים. אלה חיכוכים שקיימים כל הזמן גם במודל הזוגי החדש, והם לא מראים על "היערכות למלחמה".

עד כאן זה בסדר. אבל באופן שבו תבחרו לקחת את הדברים הלאה יקבע אם אתם בהיערכות למלחמה או בהיערכות לשלום: האם תתנפלו אחד על השני, או האם תסתמו את הפה עד שתהיו מסוגלים לזכור את ההתחייבות שלכם לעולם לא להיות זאבים, ובמקום זה תמיד להיות בני אדם.

שעחת וידיאו אישית על המעבר ממלחמה לשלום ביחסים הזוגיים

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

האם אתם מדברים באהבה?

אהבה היא הדלק שמניע את היחסים לקרבה ושמחה. אז הבטיחו שמכלי הדלק שלכם תמיד מלאים כדי שתוכלו לנוע תמיד אחד לעבר השני.

האם אתם חיים בהיערכות למלחמה או בהיערכות לשלום? לא יהיה לכם קשה לבדוק את זה בכל משפט כמעט שאתם אומרים אחד לשני.

אל תנסו לפתור בעיות בעת סערת רגשות. אין לכם מספיק אנרגיה לחשוב ולראות מה המוצא הטוב ביותר, ואין בכם מספיק רצון טוב לראות גם את האינטרסים של השני. בעת סערת רגשות יש לכם אנרגיה רק כדי להגן על עצמכם ולתקוף את השני. זה זמן שבו ההיגיון שלכם מעורפל, ואתם לא יכולים לראות מה אתם מסכנים ומה אתם מפסידים.

סערת רגשות אי אפשר להרגיע או לפתור או להפסיק. מהרגע שהמפלצת יצאה מהכלוב רק שמרו על נפשכם. זה הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות, כי אתם הופכים לשני זאבים, עם יצרים של זאבים ועם שכל של זאבים. אפילו טיפול זוגי יכול להיתקע אם אתם לכודים בתודעת הזאב שלכם.

סערת רגשות היא מצב שצריך למנוע על ידי היערכות מראש, עם אסטרטגיה של כללים ששניכם קובעים ביחד. אסטרטגיה כזאת צריכה להיקבע בזמן שאתם אוהבים ורגועים ומפויסים, אם כי אתם יודעים שזה רק זמני, עד הסערה הבאה.

להיות מאושר ביחסים

זוהי היערכות השלום שלכם, שהיא מרכז השיח שלכם במודל הזוגי החדש, והיא תחליף את היערכות המלחמה שהכרתם עד היום במודל הזוגי הישן.

היערכות למלחמה מסתתרת כמעט בכל שיחה זוגית. תזהו אותה בקלות במשפטים שמתחילים במילים "מפריע לי", "כמה פעמים אני צריך לומר", "אולי אתה יכול סוף סוף", "למה אתה", "אני לא הייתי עושה לך את זה", "מתי תבין".

אולי נראה לכם שאתם "מבררים את הדברים", אבל הדוגמאות האלה ועוד רבות אחרות הן כולן משפטי מלחמה סמויים שמזמינים את השני לשלוף את הנשק, כי הם את הכעס והתסכול של שניכם.

זאת דינמיקה שפועלת באופן מדויק כמו שעון שוויצרי, שוב ושוב באותה צורה: צד אחד עושה משהו מעצבן והצד השני מגיב באופן מעצבן, ואז הצד הראשון מתעצבן על התגובה המעצבנת של הצד השני, וכך אתם תקועים מיד במאבק מי כאן היה מעצבן יותר, ומי כאן צריך להתנצל ולהשתנות.

היחסים שונים לגמרי במודל הזוגי החדש, כי אתם מתייחסים תמיד אל שניכם ביחד, ולא אל צד אחד אשם וצד אחד חף מפשע. כל אחד מכם מבין ששניכם מעצבנים, ואי אפשר לקבוע מי יותר ומי פחות, ואז על מה יש להילחם? ואז אתם חופשיים להעביר את הפוקוס שלכם אל דבר אחר לגמרי: איך שניכם עוצרים את המלחמה עוד לפני שהיא התחילה.

התחילו את מסע השינוי שלכם בהבנה שבכל התפרצות רגשות ביניכם יש טריגר מעצבן של אחד מכם, ויש תגובה מעצבנת של השני. ואת זה אתם לא יכולים למנוע. זאת התנהגות אינסטינקטיבית מהירה מאוד שנוצרת הרבה לפני שאנחנו מבינים למה אנחנו נכנסים. אלה חיכוכים שקיימים כל הזמן גם במודל הזוגי החדש, והם לא מראים על "היערכות למלחמה".

עד כאן זה בסדר. אבל באופן שבו תבחרו לקחת את הדברים הלאה יקבע אם אתם בהיערכות למלחמה או בהיערכות לשלום: האם תתנפלו אחד על השני, או האם תסתמו את הפה עד שתהיו מסוגלים לזכור את ההתחייבות שלכם לעולם לא להיות זאבים, ובמקום זה תמיד להיות בני אדם.

שעחת וידיאו אישית על המעבר ממלחמה לשלום ביחסים הזוגיים

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

למה כל כך קשה להרגיש אשם

למה הוא אף פעם לא מרגיש אשם? למה הוא לא יכול להכיר בזה שגם הוא חלק מהבעיה? מה הדבר הזה שכל כך מפריע לרבים בינינו לראות גם את האחריות שלהם ולהתנצל על החלק שלהם?

להציל את הזוגיות

אם לעומת זאת מעניין אתכם בעיקר מה קשה לכם ומה אתם רוצים ממנו, ואם לא מעניין אתכם מה הוא מספר ואתם בקושי עונים, ואם אתם רואים בעיקר את החסרונות שלו, אתם חיים גב אל גב.
כשאתם מפנים את הגב אחד אל השני היחסים שלכם נכנסים לירידה. והבעיה עם ירידה שהיא צוברת תנופה, עד שקשה מאוד לעצור את ההתדרדרות.

שיחה 3: לגדול סוף סוף ולקחת אחריות

בשיחה השלישית אתם נחשפים לדבר העיקרי שמבטיח יחסים טובים: הכרה בחלק שלכם בכל מה שקורה ביניכם. אתם לומדים לקחת אחריות על הרגשות שלכם, על התגובות הרגשיות שלכם, על הציפיות שלכם, על ההחלטות שלכם, וכמובן על כל דבר שאתם אומרים. ואתם לומדים למצוא הסדרים גם במצבים שבהם אין הסכמה.

דימוי עצמי נמוך

האם השאלה למה יש לי דימוי עצמי נמוך מטרידה אתכם? או השאלה כיצד לשפר דימוי עצמי נמוך?
הנה כלל הזהב להעלות את הדימוי העצמי שלכם: כל דבר שאתם עושים, עשו אותו בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים.
עד כה חשבתם שדימוי עצמי גבוה הוא מצב צבירה גבוה של הצלחות. כלומר, הצלחה במעשיכם יוצרת דימוי עצמי גבוה, וכישלון במעשיכם יוצר דימוי עצמי נמוך.
לתוצאות לא יכולה אם כן להיות לנו אחריות, ואם אנחנו מצמידים את הדימוי העצמי שלנו לתוצאות מעשינו, אנחנו מצמידים אותו למשהו שאינו בשליטתנו. ואז כל דבר שלא יעמוד בציפיות של האחרים “יוכיח” לנו שאנחנו לא מוכשרים מספיק או לא חכמים מספיק.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות