שתף
שלח לחבר
אימייל
מבט אל העבר הוא מבט למטה אל מה שכבר לא קיים, אל מה שכבר לא נחוץ. מבט אל העתיד הוא מבט למעלה אל המסתורין ואל הלא-ידוע שמצפה לנו. ובכל מקרה, גם זה וגם זה מתרחש עכשיו, בכל רגע של חיינו. עכשיו אנחנו נפרדים מהעבר, ועכשיו אנחנו נערכים לעתיד.

תחשבו על המאמצים האדירים שאנחנו משקיעים כדי לזכור את העבר, לספר על העבר, לבכות על העבר, לשחזר את העבר, להתגעגע לעבר, לסבול בגלל העבר, לנתח את העבר, להבין את העבר.

אבל כשאנחנו כובלים את עצמנו אל העבר, אנחנו כבולים אל מה שכבר לא ניתן לשינוי, במקום להתחבר אל מה שיכול עדיין להשתנות. ואז זה מה שקורה:
אנחנו לא יכולים להיפרד מדעות ישנות, אף על פי שהן כבר לא רלוונטיות לחיינו. והתוצאה היא שאנחנו חסומים בפני למידה חדשה והתפתחות.
אנחנו לא יכולים להיפרד מדפוסי התנהגות, כמו התפרצויות כעס או רגישות יתר. והתוצאה היא המשך השיבושים במערכות היחסים.

אנחנו לא יכולים להיפרד מהאקס המיתולוגי, אף על פי שהיחסים אתו לא עלו יפה. והתוצאה היא שבגלל זיכרונות עבר אנחנו פוגעים בסיכויי העתיד.
אנחנו לא יכולים להיפרד מנעורינו. התוצאה היא שאנחנו ממשיכים להתנהג כפי שהתנהגנו בגיל הטיפש עשרה שלנו, ואנחנו לא מאפשרים לעצמנו לגדול ולהתבגר ולהכניס אל חיינו את העניין המתאים לניסיון שצברנו.

אנחנו לא יכולים להיפרד מהקשרים ההדוקים מדי עם אבא ואמא. והתוצאה היא שהמשקל העיקרי של הרגשת השייכות שלנו לא עוברת אל המשפחה שהקמנו.

למה אנחנו כל כך מאוהבים בעבר? כי העבר הוא המציאות היחידה שאנחנו מכירים. כל הזיכרונות שלנו באים מהעבר, כל מה שאנחנו יודעים בא מהעבר, כל ההרגלים והמנהגים ודפוסי ההתנהגות שלנו נולדו בעבר, כל הדעות וההשקפות, כל החלומות והתשוקות וכל התסביכים והחרדות נולדו בעבר. אין לנו שום דבר שלא התחיל בעבר. אז מה הפלא שאנחנו מאוהבים בו?

אמנם יש בעבר הרבה פינות כואבות. אבל אנחנו מכירים היטב כל פצע וכל שריטה, ולמדנו מזמן לחיות אתם. לכן, עם כל הכישלונות והאכזבות, העבר הוא אזור הנוחות שלנו.

אין בעבר הפתעות. העבר הוא הוודאות היחידה שלנו. לכן העבר נתפס אצלנו כעוגן בטוח, ונדמה לנו שבלעדיו נטבע. אבל בעצם אנחנו טובעים בגללו. כי עוגן לא רק מבטיח שלא ניסחף, הוא גם תוקע אותנו במקום, ומונע מאתנו להפליג למרחבים של ים האפשרויות. והצמדות לעוגן הזה היא עסקה מפוקפקת מאוד.
כל מה שיצר אותנו נמצא בעבר, אבל כל מה שאנחנו צריכים מכאן והלאה נמצא בעתיד. הריפוי נמצא בעתיד, הסיכוי נמצא בעתיד, השינוי נמצא בעתיד. ובעתיד נמצאות גם כל ההזדמנויות וההבטחות והתקוות.

משגים רבים עשינו עד לנקודה זו בחיינו, אבל אנחנו לא יכולים לתקן אותם. אנחנו יכולים רק ללמוד מהם. ולכל שיעור שנלמד מניסיון העבר יש ערך רק בשביל העתיד.

כדי להתחדש אנחנו צריכים לנוע אל העתיד, כדי לבנות אנחנו צריכים לנוע אל העתיד, כדי ליצור אנחנו צריכים לנוע אל העתיד.

כשאנחנו מפנים את תשומת הלב שלנו אל העתיד אנחנו לא מתכחשים לחשיבות שלו בבניית אישיותנו. אנחנו רק מפסיקים לתת לו את הכוח לסחוב את כל הדפוסים שלנו גם אל העתיד. וכשאנחנו מניחים לו לנפשו אנחנו חופשיים לסלול את נתיב ההתפתחות הנכון לנו מכאן והלאה.

החלומות של אתמול הם השאלות של היום, והשאלות של היום הן השינוי של מחר. זה הכיוון שלנו, מאתמול אל המחר, מהחלומות את הגשמתם. אבל המעבר בתודעתנו מהחלום אל הגשמתו יכול להתרחש רק כאן ועכשיו, ברגע הזה. אז אולי נתחיל לחיות לגמרי בהווה?

לחיות בהווה פירושו להרגיש אחריות כלפי הסביבה שלנו כי היא שייכת לנו ואנחנו שייכים לה, להרגיש אחריות כלפי העתיד כי הוא שייך לכל הבאים מאתנו, וקודם כל להרגיש אחריות כלפי עצמנו כי קיומנו כאן הכרחי ומשמעותי.

אז זוהי סגירת המעגל: מבט אל העבר הוא מבט למטה אל מה שכבר לא קיים, אל מה שכבר לא נחוץ. מבט אל העתיד הוא מבט למעלה אל המסתורין והלא-ידוע שמצפה לנו. אבל גם זה וגם זה מתרחשים עכשיו, בכל רגע של חיינו. אז עכשיו הוא הזמן שבו אנחנו נפרדים מהעבר, ועכשיו הוא הזמן שבו אנחנו נערכים לעתיד.

 

לסגור את העבר
דירוג 3.8 כוכבים (76%) 5 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מי צריך חיזורים

חיזור הוא האש הקטנה שבוערת כל הזמן ביניכם, ומתחזקת את ההרגשה הטובה, את האהבה ואת התשוקה שלכם. אז אל תזלזלו בזה יותר, בנים יקרים. תהיו גברים ותנו לבת הזוג שלכם להרגיש מלכת הלב שלכם.

מבט אל העבר הוא מבט למטה אל מה שכבר לא קיים, אל מה שכבר לא נחוץ. מבט אל העתיד הוא מבט למעלה אל המסתורין ואל הלא-ידוע שמצפה לנו. ובכל מקרה, גם זה וגם זה מתרחש עכשיו, בכל רגע של חיינו. עכשיו אנחנו נפרדים מהעבר, ועכשיו אנחנו נערכים לעתיד.

תחשבו על המאמצים האדירים שאנחנו משקיעים כדי לזכור את העבר, לספר על העבר, לבכות על העבר, לשחזר את העבר, להתגעגע לעבר, לסבול בגלל העבר, לנתח את העבר, להבין את העבר.

אבל כשאנחנו כובלים את עצמנו אל העבר, אנחנו כבולים אל מה שכבר לא ניתן לשינוי, במקום להתחבר אל מה שיכול עדיין להשתנות. ואז זה מה שקורה:
אנחנו לא יכולים להיפרד מדעות ישנות, אף על פי שהן כבר לא רלוונטיות לחיינו. והתוצאה היא שאנחנו חסומים בפני למידה חדשה והתפתחות.
אנחנו לא יכולים להיפרד מדפוסי התנהגות, כמו התפרצויות כעס או רגישות יתר. והתוצאה היא המשך השיבושים במערכות היחסים.

אנחנו לא יכולים להיפרד מהאקס המיתולוגי, אף על פי שהיחסים אתו לא עלו יפה. והתוצאה היא שבגלל זיכרונות עבר אנחנו פוגעים בסיכויי העתיד.
אנחנו לא יכולים להיפרד מנעורינו. התוצאה היא שאנחנו ממשיכים להתנהג כפי שהתנהגנו בגיל הטיפש עשרה שלנו, ואנחנו לא מאפשרים לעצמנו לגדול ולהתבגר ולהכניס אל חיינו את העניין המתאים לניסיון שצברנו.

אנחנו לא יכולים להיפרד מהקשרים ההדוקים מדי עם אבא ואמא. והתוצאה היא שהמשקל העיקרי של הרגשת השייכות שלנו לא עוברת אל המשפחה שהקמנו.

למה אנחנו כל כך מאוהבים בעבר? כי העבר הוא המציאות היחידה שאנחנו מכירים. כל הזיכרונות שלנו באים מהעבר, כל מה שאנחנו יודעים בא מהעבר, כל ההרגלים והמנהגים ודפוסי ההתנהגות שלנו נולדו בעבר, כל הדעות וההשקפות, כל החלומות והתשוקות וכל התסביכים והחרדות נולדו בעבר. אין לנו שום דבר שלא התחיל בעבר. אז מה הפלא שאנחנו מאוהבים בו?

אמנם יש בעבר הרבה פינות כואבות. אבל אנחנו מכירים היטב כל פצע וכל שריטה, ולמדנו מזמן לחיות אתם. לכן, עם כל הכישלונות והאכזבות, העבר הוא אזור הנוחות שלנו.

אין בעבר הפתעות. העבר הוא הוודאות היחידה שלנו. לכן העבר נתפס אצלנו כעוגן בטוח, ונדמה לנו שבלעדיו נטבע. אבל בעצם אנחנו טובעים בגללו. כי עוגן לא רק מבטיח שלא ניסחף, הוא גם תוקע אותנו במקום, ומונע מאתנו להפליג למרחבים של ים האפשרויות. והצמדות לעוגן הזה היא עסקה מפוקפקת מאוד.
כל מה שיצר אותנו נמצא בעבר, אבל כל מה שאנחנו צריכים מכאן והלאה נמצא בעתיד. הריפוי נמצא בעתיד, הסיכוי נמצא בעתיד, השינוי נמצא בעתיד. ובעתיד נמצאות גם כל ההזדמנויות וההבטחות והתקוות.

משגים רבים עשינו עד לנקודה זו בחיינו, אבל אנחנו לא יכולים לתקן אותם. אנחנו יכולים רק ללמוד מהם. ולכל שיעור שנלמד מניסיון העבר יש ערך רק בשביל העתיד.

כדי להתחדש אנחנו צריכים לנוע אל העתיד, כדי לבנות אנחנו צריכים לנוע אל העתיד, כדי ליצור אנחנו צריכים לנוע אל העתיד.

כשאנחנו מפנים את תשומת הלב שלנו אל העתיד אנחנו לא מתכחשים לחשיבות שלו בבניית אישיותנו. אנחנו רק מפסיקים לתת לו את הכוח לסחוב את כל הדפוסים שלנו גם אל העתיד. וכשאנחנו מניחים לו לנפשו אנחנו חופשיים לסלול את נתיב ההתפתחות הנכון לנו מכאן והלאה.

החלומות של אתמול הם השאלות של היום, והשאלות של היום הן השינוי של מחר. זה הכיוון שלנו, מאתמול אל המחר, מהחלומות את הגשמתם. אבל המעבר בתודעתנו מהחלום אל הגשמתו יכול להתרחש רק כאן ועכשיו, ברגע הזה. אז אולי נתחיל לחיות לגמרי בהווה?

לחיות בהווה פירושו להרגיש אחריות כלפי הסביבה שלנו כי היא שייכת לנו ואנחנו שייכים לה, להרגיש אחריות כלפי העתיד כי הוא שייך לכל הבאים מאתנו, וקודם כל להרגיש אחריות כלפי עצמנו כי קיומנו כאן הכרחי ומשמעותי.

אז זוהי סגירת המעגל: מבט אל העבר הוא מבט למטה אל מה שכבר לא קיים, אל מה שכבר לא נחוץ. מבט אל העתיד הוא מבט למעלה אל המסתורין והלא-ידוע שמצפה לנו. אבל גם זה וגם זה מתרחשים עכשיו, בכל רגע של חיינו. אז עכשיו הוא הזמן שבו אנחנו נפרדים מהעבר, ועכשיו הוא הזמן שבו אנחנו נערכים לעתיד.

 

לסגור את העבר
דירוג 3.8 כוכבים (76%) 5 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

קצת כבוד לרגשות השליליים

תזכרו שבזמנים קשים זה לא טבעי ולא נכון להרגיש שמחה, זה טבעי ונכון לדאוג ולחשוש ולהרגיש תסכול. אז קבלו את הרגשות האלה בתודה כי הם עוזרים לכם לתקן את הדברים.

האם יש לכם שיתוף פעולה זוגי

שיתוף פעולה זוגי שאתם בונים ביניכם משקף את הכישורים והיכולות לתקשורת זוגית שכל אחד מביא אתו לקשר הזוגי שלכם.

שיתוף פעולה הוא הבסיס של כל דבר שנעשה אי פעם: כל עשייה, כל יצירה, כל בניית מסגרת חברתית או משפחתית, תמיד מישהו שיתף פעולה עם מישהו אחר. אתם לא יכולים ליהנות מזוגיות, מהורות, מחברות או מהצלחה בעבודה, בלי שתשתפו אדם אחר או אנשים אחרים בתכניות שלכם.

זאת תמיד הבחירה שלכם

מבחן פתע: מי בוחר את המילים הפוגעות שאתם אומרים? ומי בוחר את המעשים השליליים שאתם עושים? אנחנו עושים שמיניות באוויר כדי להוכיח שבן זוגנו מוציא מאתנו את הרע, אבל כדאי שנחשוב על זה שוב.

ויכוח זוגי

אתם לא יכולים להימנע מוויכוחים ומריבות אם כל אחד מכם צריך להוכיח שהשני טועה, כדי להוכיח שהוא עצמו צודק.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות