כשאנחנו פוגשים אדם בעל מודעות אנחנו מרגישים שקורנת ממנו מעין פשטות, כאילו מישהו מתיר את כל הסבכים ואומר לנו: "החיים לא כל כך מסובכים". היציבות הפנימית שלו היא כמו גלולת הרגעה בסביבה מודאגת ומוטרדת.
הוא אינו מרגיש צורך להפגין דבר ולא להוכיח דבר, ולכן הוא לא פוסל את דעתך גם אם אינו מסכים אתה. מול תקיפה, ביקורת, לגלוג או הרשעה הוא יכול להגיב בנחת, מפני שהוא העביר את התקע הפנימי של רגשותיו אל שקע החשיבה המודעת, והוא לא משתף עוד פעולה עם מי שמנסה לכווץ את ביטחונו העצמי או לגרור אותו ליריבות.
החיים לגבי אדם בעל מודעות הם משחק הוגן, והוא משחק ביושר בכל מצב. הוא לא זקוק לחוקים, לכללים או לעשרת הדברות כדי לכפות עליו משהו. מצפונו הוא ידידו הטוב, והתנהגות הוגנת בכל מצב היא טבעו. אין לו צורך לשלוט באנשים כדי לספק את האגו שלו, ואף אדם אחר אינו מצליח לשלוט בו. הוא לא מרגיש צורך להתפאר במשהו, ואינו מתרשם מהתפארויות של אנשים אחרים.
הוא אינו נלחם עם איש ואינו נכנע לאיש, ובאמצעות גישתו החיובית הוא מקבל בלי מאמץ את האהבה וההערכה שאנשים אחרים נלחמים לשווא להשיג. אישיותו המגנטית מושכת אליה אנשים המחפשים גם הם להתעלות מעל האגו שלהם.
הוא לא פוגע באיש, לא מביך אף אחד, לא מעיר, לא מלגלג, לא עוקץ ולא מותח ביקורת. אנחנו בוטחים בו משום שאנחנו יודעים שהוא לא יעשה לעולם משהו שיפגע בנו, בפנינו או מאחורי גבנו.

קליטה ברורה

חיישני הקליטה שלו מכוונים היטב לעבר האחרים, כדי להימנע מלעורר אי נוחות או מבוכה. את העקיצות על חשבון הזולת הוא משאיר לאלה הסבורים שזה מבדח. הוא יכול לבלות את זמנו עם אנשים במפלס האגו בלי להיות מושפע, בלי להיפגע, בלי לכעוס, בלי להיכנס לדיכאון, ובלי להידרדר גם הוא לרמת קיום נמוכה. קרוב לוודאי שהוא ינסה להראות להם התייחסות שונה, אבל הוא לא ינסה לכפות אותה עליהם.
הוא מסוגל לחוות את כל הרגשות שהנסיבות מעוררות, אבל הוא יודע להחזיר את עצמו במהירות לשיווי משקל פנימי. רוב הזמן מצבו הנפשי הוא שוויון נפש. אבל זה אינו אדישות, אלא קבלת כל דבר שאינו ניתן לשינוי. לכן אירועים חיצוניים אינם גורמים לו לאבד את האיזון הפנימי. אם הוא שוקע בעצב, הוא חוזר מהר לטון הרגשי הגבוה שבו הוא מרגיש "בבית". לכן האקלים הפנימי שלו יציב, ומצבי רוח הפכפכים אינם מנת חלקו.
הוא לא נשאר אדיש במקום שבו נעשה עוול למישהו, והוא מרגיש אחריות כלפי כל דבר שקורה. אבל הוא יודע להבחין בין מצב שניתן להשפיע עליו, ובין נסיבות שאין לו שליטה עליהן. הוא מסייע בכל מצב שבו דרוש סיוע, ומקבל את המציאות כפי שהיא כאשר ידו קצרה מלעזור.
הוא עצמאי במחשבתו, ויחד עם זה הוא מעריך יחסי גומלין עם הזולת. הוא אוהב לחלוק רעיונות ותפקידים, והוא יכול לשמור על יחסים טובים עם הסובבים אותו בלי לוותר על מה שחשוב לו.

חופשי מרשעות

שׂכלו אינו בית כלא של דעות קבועות ומוצקות. לכן הוא לא כפוי להזדהות עם צד זה או צד אחר, והתודעה שלו חופשית להתייחס לכל מצב על פי הנסיבות. בעת מחלוקת הוא יקשיב לצד השני בתשומת לב. הוא לא יעדיף באופן אוטומטי את דעתו שלו, אלא יבחר בדעה שיש בה תרומה חיובית יותר למצב.
חשוב לו להיות מובן. לכן צורת הביטוי שלו ברורה, והוא לא מטשטש אינפורמציה ועובדות. זה לא האדם המשתמש בסגנון של "עוד עשר דקות" ומופיע כעבור שעתיים. הוא גם לא ידווח לך על הפרשנות שלו לגבי הדברים, אלא על הדברים עצמם.
הוא אינו לוקח חלק בדברי רשעות או השמצות. הוא עוסק ברעיונות קונסטרוקטיביים ולא ברעיונות הרסניים. הוא לא משתמש בתקשורת מודאגת בנוסח "מה יקרה אם", ובמקום זה הוא אומר לעצמו: "אם זה יקרה אתמודד אם זה". זה אדם שמעדיף חיפוש פתרונות במקום ציוץ נרגש על זוועות, אסונות וחדשות רעות.
הוא ממריץ ומעורר לפעולה את הסובבים אותו, הוא נהנה לעבוד, והוא רוצה לקבל אחריות לקשת רחבה של פעילויות. פתרון בעיות הוא לגביו תהליך יצירתי, מאתגר ומהנה, והוא עובד בנחישות לקראת מטרות בונות. הוא לא מחכה שדברים יקרו לו, אלא הוא מגלה מעורבות אקטיבית ומכוונת בהתפתחות חייו.
הוא יכול להפסיד כסף או להיכשל במשימה בלי שעולמו יתמוטט עליו, והוא יתאושש במהירות ויחפש דרך להתחיל מבראשית. הוא מכיר את הדברים הטובים בחיים ונהנה מהם, אבל בתקופה של הידוק החגורה הוא יכול גם לחיות בלעדיהם בלי להתלונן.

נוכחות חיובית ביחסים

אצל אדם בעל מודעות נמצא את הזיקה הטבעית לשותפות זוגית בריאה ומעשירה. הוא לא מביא אל היחסים ציפיות רומנטיות היסטריות ומגוחכות, והוא לא מזהם את האהבה בקנאה, בחשדנות, בכעס ובעלבון. הוא לא מצפה שיטפלו בו או שיתנו לו, אלא הוא עסוק בשאלה מה הוא יכול לעשות ולתת לטובת הזוגיות. לכן נוכחותו מונעת שברון לב לעצמו או לשותפו.
אהבה בעיניו היא חוכמה וענווה, היא שלווה וביטחון, היא אמון וקבלה, היא צמיחה והשראה, היא חיבה ונינוחות. היא הזדמנות להגשים את עצמיותו, ועידוד לשותפו להגשים את העצמיות שלו. הוא נהנה ממין, אבל לא נמצא אותו בין רודפי התענוגות, משום שהוא רואה במין חוליה בתהליך של התאחדות והתממשות האהבה.
הדבר הבולט ביותר אצל אדם מודע הוא השליטה שלו בעצמו ובחייו, שמאפשרת לו להתחבר ללא הפרעה אל האיכות האנושית הגבוהה ביותר שבו. זוהי שליטה של אדם עצמאי וחופשי, שרכש את היכולת הנדירה לנהל את מחשבותיו, לשלוט ברגשותיו, ולבחור בתגובות ובמעשים המשרתים את הגשמת האדם שהוא רוצה להיות.
הוא אינו שבוי במושגים ובערכים החברתיים. לכן הישג לא נמדד בעיניו בצבירת כוח או נכסים, אלא בעשיית דבר בעל ערך להגשמתו העצמית. הוא אינו סוגד למי שיודע לבעוט כדור לתוך השער או לצרוח לתוך מיקרופון, אלא הוא מעריך מי שחותר להגשים את האיכויות האנושיות והרוחניות שבו, ומי שמשתדל להביא את התרומה המירבית לרווחת סביבתו.