יש הרבה מחוות אהבה בין בני זוג: הכרת תודה, הצעת עזרה, ויתור, ועוד. אבל אף מחוות אהבה לא מקרבת ומרככת ומלטפת כמו התנצלות. התנצלות היא מסר של חרטה על כל פגיעה שגרמנו לבן זוגנו, והודעה כמה חשוב לנו להימנע מלפגוע בו. ומזה ברור לנו גם מהו חוסר התנצלות: מסר יהיר וקר שאומר "חבל שאתה מרגיש פגוע אבל זה לא בגללי, ולכן זאת הבעיה שלך".

התנצלות היא חיסון בפני מריבות. כי בכל פעם שמישהו מאתנו פוגע בשני בלי כוונה ומיד מתנצל, העלבון של הצד הפגוע יירגע במקום. ואילו כשאנחנו פוגעים בשני בלי כוונה ולא מתנצלים, אנחנו מבטיחים לשנינו שעות וימים של אומללות. אז מכיוון שפגיעות מקריות בתום לב מצד אל צד הן חלק בלתי נמנע ממערכת יחסים, רק התנצלות מיידית מאפשרת לשני אנשים לחיות ביחד בטוב לאורך זמן. ושימו לב למילה "מיידית".

אולי שכחנו למלא את מיכל הדלק והשארנו את בן זוגנו מתוסכל, אולי לא זכרנו שהבטחנו לחזור מוקדם יותר והרסנו לבן זוגנו את התוכניות שלו, אולי העדפנו לצאת עם חברים והשארנו בבית בן זוג פגוע, אלה ואחרים הם מצבים שקורים בין בני זוג על בסיס יומי. ובכל אחד מהם די בהתנצלות קטנה מהלב כדי להפיג את הכעסים של הפגוע: "מצטער, הייתי צריך לשים לב", "לא התחשבתי בך מספיק", "לא יפה מה שעשיתי".

אבל התנצלות היא לא רק תחזוקה חיונית של מערכת יחסים. עוד לפני זה התנצלות מראה קודם כל על מי שאנחנו. כי אדם שמתנצל על כל פגיעה מצדו מראה על רמה גבוהה של אנושיות, ואילו אדם שלא מתנצל בכלל, או לעתים רחוקות בלבד, מראה על רמה גבוהה של גאוותנות וקושי להכיר בחולשותיו.

ולמה יש בינינו רבים כל כך שלא מצליחים להתגבר על הגאוותנות שלהם? מסיבה אחת: הם בטוחים שהתנצלות מראה על חולשה וגאוותנות מראה על כוח. לכן הם לא יכולים להרשות לעצמם להתנצל. עד שמישהו יגלה להם את האמת: התנצלות היא כוח וגאוותנות היא חולשה.

התנצלות היא לא חולשה, התנצלות מבטאת תעצומות נפש, כי היא דורשת התגברות על הגאוותנות שקיימת בטבעו של אחד מאתנו. כלומר, מה שמפריד בין "המתנצלים" ובין "לא מתנצלים" היא רמת היכולת שלהם להתגבר על הגאוותנות שלהם. כלומר, כולנו גאוותנים באותה מידה, אבל יש בינינו חזקים יותר או חזקים פחות להתגבר על הגאוותנות שלנו.

ושלא תהיה טעות: אנשים שלא מתנצלים יכולים להיות נחמדים מאוד, מסייעים מאוד, אפילו ביישנים מאוד. לכן כל כך קשה להרבה אנשים להשלים עם בן זוג כל כך חביב ועדין, שפוגע בלי כוונה, אבל לא מסוגל להכיר בזה ולהתנצל על זה.

ועם זאת, כדי שהתנצלות תהיה בעלת ערך היא חייבת להיות אמיתית. והתנצלות אמיתית אף פעם לא מלווה בהסברים והצטדקויות, כמו למשל "לא קיימתי את ההבטחה שלי כי היה לי יום כל כך קשה", או כמו למשל "דיברתי אליך לא יפה כי אתה עצבנת אותי". נו באמת, זאת התנצלות? זאת מניפולציה לצאת שוב "בסדר" מהעניין. כך מתנצלים "לא מתנצלים", שלא יכולים לקחת אחריות מלאה על מעשים לא נחמדים מצדים.

איך יאמר אותם דברים "מתנצל" אמיתי? "לא קיימתי את ההבטחה שלי וזה לא בסדר", או "דיברתי אליך לא יפה ואסור לי לעשות את זה". בלי להסביר ובלי להצטדק ובלי לעשות מאמצים להתנצל ובכל זאת לצאת בסדר.

אז אל תשכחו: אהבה יכולה להתקיים לאורך זמן ביניכם רק אם כל אחד מכם יקח אחריות מלאה על כל מעידה מצדו שפוגעת בשני.