שתף
שלח לחבר
אימייל
כבוד הדדי ביחסים הוא היחס ההוגן ביותר שיכול להיות ביניכם, אבל הוא גם הדבר הקשה ביותר. הנה כמה טיפים איך בכל זאת תצליחו בזה.

בחיים אין ארוחות חינם, כבוד לא מקבלים, כבוד מרוויחים, ואם אנחנו רוצים שבן זוגנו יכבד אותנו, אנחנו צריכים לכבד אותו. הבעיה היחידה כאן היא שאנחנו אוהבים מאוד לשמוע ממנו "כן" למה שאנחנו רוצים גם אם זה על חשבון משהו שהוא רוצה, ואנחנו לא אוהבים לומר "כן" למשהו שהוא רוצה אם זה פוגע במשהו שאנחנו רוצים.

כבוד

ואם יש כל כך הרבה מערכות יחסים שאין בהן כבוד הדדי, הסיבה היא בדיוק זאת: שאת החוק הזה של "מקבלים מה שנותנים" אנחנו לא מצליחים ליישם.

מה זה בכלל כבוד? כבוד הוא הכרה בזכותו של השני לבחור בעצמו לעשות את מה שנכון לו: לבחור בעצמו מה לומר, איך להגיב, מתי לדבר ומתי לשתוק. כבוד הוא אם כן הכרה בזכותו של השני לשמור על הגבולות האישיים שלו ועל הטריטוריה שלו ועל כל מה שבתוכה: על הרגשות שלו, על הדעות שלו, על ההבנות שלו, על הערכים שלו, על סולם העדיפויות שלו.

כבוד לשני הוא הכרה בכך שיש לו דעות משלו ורגשות משלו, ולנו אין זכות לדרוש ממנו לראות את הדברים כפי שאנחנו רואים אותם. זה אומר שיש לו זכות להתרגז כשמשהו מרגיז אותו, להיפגע כשמשהו פוגע בו ולהרגיש דחייה כשמשהו דוחה אותו, ויש לו גם זכות לבטא את מה שהוא מרגיש בדרך הנכונה בעיניו ובמידה המתאימה לו.

אבל רגע, האם זה אומר שאנחנו צריכים לסבול את התקפי הזעם שלו מכיוון שזכותו לקבל התקפי זעם? או שאנחנו צריכים לוותר על שותפות הוגנת מצדו במטלות הבית מכיוון שיש לו זכות לבחור בהשתמטות מהאחריות שלו?

אז כן, זה בדיוק מה שזה אומר. אתם משאירים אצלו את כל מרחב הבחירה מה לעשות בכל מצב. אבל לפני שתתחרפנו אל תשכחו שבינתיים גם מרחב הבחירה שלכם נשאר כולו ברשותכם, ואתם רשאים להגיב על הזעם שלו בזעם מצדכם, ועל האטימות שלו באטימות מצדכם.

אבל מה זה אומר, שאתם צריכים להישאר תקועים במאבק מתמיד? התשובה היא כן, מאבקים תמיד יהיו אם אתם בוחרים להגיב בהתקפי זעם, והתשובה היא לא, מאבקים לא יהיו אם תבחרו בדרך אחרת לשינוי הדברים.

והנה הפואנטה: מותר לכל אחד לעשות מה שהוא בוחר לעשות: לצעוק, לפגוע, להסתלק מהבית, לשבת עם רגליים על השולחן בזמן שהצד השני מתזז. אבל אתם צריכים לזכור שזה מה שבחרתם לעשות, וכשאתם בוחרים לעשות דבר כלשהו אתם בוחרים גם בתוצאות של המעשה. אי אפשר להפריד בין מעשה ובין התוצאות שלו.

כשצד אחד בוחר להשתולל או לפגוע בשני הוא בוחר בעצם לקרב את קץ היחסים. אז מותר לכם, למשל, לסרב לקיים יחסים אינטימיים עם בן זוגכם, אבל אתם מקבלים בחבילה אחת גם את התוצאה של סירובכם: התרחקות ותסכולים וקירוב של קץ היחסים.

זה החוק של כבוד הדדי, גם אם הדברים האלה מקוממים אתכם. וזאת בוודאי לא הדרך שאתם רגילים אליה, כי אתם בוודאי רגילים לדרך הישנה של מאבק לשנות את ההתנהגות של השני, אבל אל תשכחו שמעולם לא הצלחתם להשיג משהו בדרך הזאת.

אז מה זה כבוד? אתם מכבדים את הבחירות של השני, ואתם משאירים ברשותו גם את התוצאות של בחירותיו. והוא יודע תמיד, בדיוק כמוכם, מה התוצאות: יחס רע מצדו מביא יחס רע מצדכם, יחס רע מצדכם מביא יחס רע מצדו.

וזאת התחלה מצוינת של חשבון שכל אחד יכול לעשות עם עצמו: האם משתלם לי להתנהג ככה? האם התוצאות של מעשי הן הדבר שאני רוצה להשיג? האם יש דרך טובה יותר שאני יכול לבחור בה כדי להשיג את מה שאני רוצה?

אז זה הסיכום הפשוט: כל אחד רשאי לבחור אם להיות אחראי או אגואיסט, בוגר או ילדותי, מגעיל או נחמד, וכל אחד צריך לדעת שהוא בוחר בעצם אם להיות מאושר או מתוסכל.

שיחת וידיאו אישית על כבוד

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

כעס מריבות ואיבוד שליטה

אז בואו נראה אם גם לכם יש בעיה של כעס. האם אתם רבים לעתים קרובות? האם אתם מגיעים לטונים צרחניים ומילים פוגעות? האם אפשר להגדיר אתכם “זוג לוחמני?” אם כן, אתם חלק מהבעיה.

ראשית, כדאי שתכירו בכך שיש לכם בעיה של כעס, ולא סתם “מזג רע” או “אופי קשה”. להשתולל, לפגוע, להרוס, לאיים ולהפחיד כי משהו לא נעשה כפי שאנחנו מצפים – זה לא אופי קשה, זאת בעיה. לאבד את השליטה בחיה הרעה שבתוכנו ולהרשות לה לזרוע הרס – זה לא מזג רע, זאת בעיה.

לבחור באהבה כדי להשיג שמחת חיים

מה ההבדל בין אנשים מדוכדכים ובין אנשים שמחים? אנשים שמחים משתמשים באהבה כדי להשיג שמחה: בכל מצב ובכל מקום הם קוראים לאהבה לעזור להם לראות בהם משהו טוב.

כבוד הדדי ביחסים הוא היחס ההוגן ביותר שיכול להיות ביניכם, אבל הוא גם הדבר הקשה ביותר. הנה כמה טיפים איך בכל זאת תצליחו בזה.

בחיים אין ארוחות חינם, כבוד לא מקבלים, כבוד מרוויחים, ואם אנחנו רוצים שבן זוגנו יכבד אותנו, אנחנו צריכים לכבד אותו. הבעיה היחידה כאן היא שאנחנו אוהבים מאוד לשמוע ממנו "כן" למה שאנחנו רוצים גם אם זה על חשבון משהו שהוא רוצה, ואנחנו לא אוהבים לומר "כן" למשהו שהוא רוצה אם זה פוגע במשהו שאנחנו רוצים.

כבוד

ואם יש כל כך הרבה מערכות יחסים שאין בהן כבוד הדדי, הסיבה היא בדיוק זאת: שאת החוק הזה של "מקבלים מה שנותנים" אנחנו לא מצליחים ליישם.

מה זה בכלל כבוד? כבוד הוא הכרה בזכותו של השני לבחור בעצמו לעשות את מה שנכון לו: לבחור בעצמו מה לומר, איך להגיב, מתי לדבר ומתי לשתוק. כבוד הוא אם כן הכרה בזכותו של השני לשמור על הגבולות האישיים שלו ועל הטריטוריה שלו ועל כל מה שבתוכה: על הרגשות שלו, על הדעות שלו, על ההבנות שלו, על הערכים שלו, על סולם העדיפויות שלו.

כבוד לשני הוא הכרה בכך שיש לו דעות משלו ורגשות משלו, ולנו אין זכות לדרוש ממנו לראות את הדברים כפי שאנחנו רואים אותם. זה אומר שיש לו זכות להתרגז כשמשהו מרגיז אותו, להיפגע כשמשהו פוגע בו ולהרגיש דחייה כשמשהו דוחה אותו, ויש לו גם זכות לבטא את מה שהוא מרגיש בדרך הנכונה בעיניו ובמידה המתאימה לו.

אבל רגע, האם זה אומר שאנחנו צריכים לסבול את התקפי הזעם שלו מכיוון שזכותו לקבל התקפי זעם? או שאנחנו צריכים לוותר על שותפות הוגנת מצדו במטלות הבית מכיוון שיש לו זכות לבחור בהשתמטות מהאחריות שלו?

אז כן, זה בדיוק מה שזה אומר. אתם משאירים אצלו את כל מרחב הבחירה מה לעשות בכל מצב. אבל לפני שתתחרפנו אל תשכחו שבינתיים גם מרחב הבחירה שלכם נשאר כולו ברשותכם, ואתם רשאים להגיב על הזעם שלו בזעם מצדכם, ועל האטימות שלו באטימות מצדכם.

אבל מה זה אומר, שאתם צריכים להישאר תקועים במאבק מתמיד? התשובה היא כן, מאבקים תמיד יהיו אם אתם בוחרים להגיב בהתקפי זעם, והתשובה היא לא, מאבקים לא יהיו אם תבחרו בדרך אחרת לשינוי הדברים.

והנה הפואנטה: מותר לכל אחד לעשות מה שהוא בוחר לעשות: לצעוק, לפגוע, להסתלק מהבית, לשבת עם רגליים על השולחן בזמן שהצד השני מתזז. אבל אתם צריכים לזכור שזה מה שבחרתם לעשות, וכשאתם בוחרים לעשות דבר כלשהו אתם בוחרים גם בתוצאות של המעשה. אי אפשר להפריד בין מעשה ובין התוצאות שלו.

כשצד אחד בוחר להשתולל או לפגוע בשני הוא בוחר בעצם לקרב את קץ היחסים. אז מותר לכם, למשל, לסרב לקיים יחסים אינטימיים עם בן זוגכם, אבל אתם מקבלים בחבילה אחת גם את התוצאה של סירובכם: התרחקות ותסכולים וקירוב של קץ היחסים.

זה החוק של כבוד הדדי, גם אם הדברים האלה מקוממים אתכם. וזאת בוודאי לא הדרך שאתם רגילים אליה, כי אתם בוודאי רגילים לדרך הישנה של מאבק לשנות את ההתנהגות של השני, אבל אל תשכחו שמעולם לא הצלחתם להשיג משהו בדרך הזאת.

אז מה זה כבוד? אתם מכבדים את הבחירות של השני, ואתם משאירים ברשותו גם את התוצאות של בחירותיו. והוא יודע תמיד, בדיוק כמוכם, מה התוצאות: יחס רע מצדו מביא יחס רע מצדכם, יחס רע מצדכם מביא יחס רע מצדו.

וזאת התחלה מצוינת של חשבון שכל אחד יכול לעשות עם עצמו: האם משתלם לי להתנהג ככה? האם התוצאות של מעשי הן הדבר שאני רוצה להשיג? האם יש דרך טובה יותר שאני יכול לבחור בה כדי להשיג את מה שאני רוצה?

אז זה הסיכום הפשוט: כל אחד רשאי לבחור אם להיות אחראי או אגואיסט, בוגר או ילדותי, מגעיל או נחמד, וכל אחד צריך לדעת שהוא בוחר בעצם אם להיות מאושר או מתוסכל.

שיחת וידיאו אישית על כבוד

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

המדכא

מסתובב בינינו טיפוס שנראה כאילו יש לו רק מטרה אחת בחיים: למרר את חיינו. הוא מתלונן ומתבכיין ומרוקן אותנו מאנרגיות. הנה הסימנים איך לזהות אותו.

השיעור החשוב ביותר בזוגיות שלך

כשאנחנו מרוכזים בנוחות של עצמנו אנחנו לא חושבים על הנוחות של השני. וכשאחד מאתנו רוצה שנצא ביחד לבילוי שהוא אוהב, הוא בוודאי לא חושב על ההנאה של השני. מה הפלא שכל כך הרבה אנשים לא משיגים אף פעם את מה שהם רוצים? ומה הפלא שכל כך הרבה אנשים מתוסכלים ומרירים?

שיחה 6: הכל בגללו או הכל בגללה

בשיחה הששית נשבור את המיתוס שבכל מריבה יש אחד אשם ואחד בסדר, אחד סובל ואחד מתעלל, אחד ראוי לאהדה ואחד ראוי לגינוי. השיחה הזאת מראה לכם כמה אתם מפסידים כשאתם יריבים שזורקים את הבעיות אחד על השני, וכמה אתם מרוויחים כשאתם צוות שמתמודד ביחד נגד הבעיות המשותפות ופותר אותן.

טיפול זוגי המלצות

טיפול זוגי – המלצות לבחירת שיטה ומטפל פנייה לטיפול זוגי כרוכה בלא מעט התלבטויות ושאלות הקשורות לזהותו של המטפל, להתאמתו, לניסיונו המקצועי, ולגישה המקצועית שהוא

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות