שתף
שלח לחבר
אימייל
מה יש בנו שהופך אותנו מאנשים טובים ונדיבים ליצורים אנוכיים ותועלתניים? מה יש בנו שהופך כל נתינה שלנו לקלף מיקוח מתחשבן? מה יש בנו שדוחף אותנו לפגוע באנשים היקרים לנו מכל? מה יש בנו שגורם לנו להפוך את היחסים שלנו למאבקי כוח? האגו, האגו, האגו, האגו. חשיפת האגו לאור היום...

האגו הוא האויב הפנימי שלא מפסיק לרצף את חייכנו בתסכולים ובמאבקים. אבל הוא יכול להיות גם ידידנו הטוב ביותר. הספר הזה יראה לכם איך להשתמש באגו כדי להפוך כעס לפיוס, לחץ לשלווה, פחד לאומץ ויאוש לתקווה.

מתחתית האגו לאינטליגנציה בוגרת

צעד ראשון בפיתוח מודעות אינטליגנטית יהיה התוודעות לאגו, למניעיו, לדרכי הפעולה שלו ולכלים שבהם הוא משתמש, משום שהוא החלק המרכזי ביותר בהווייתנו, ומשום שהוא המכשול העיקרי בפני התפתחות הפוטנציאל האינטליגנטי שלנו. עלינו להכיר היטב אויב זה שכל כך מפריע לנו לחשוב בשׂכל אינטליגנטי, כדי שנדע מיהו היריב שלנו, מול מי אנחנו עומדים, ואיך להפוך אותו לשותף בהגשמתנו העצמית.
אמנם התוודעות אל האגו היא תמיד חוויה מעוררת התנגדות, משום שהיא מאלצת אותנו להכיר בחלק המאוס שלנו שעד כה הצלחנו להימנע מלהבחין בו. אבל היא שלב חיוני בהפעלת הפוטנציאל השׂכלי שלנו, והפרס המצפה לנו בסופו של התהליך הוא גישה חופשית אל תודעה המעניקה את כל איכויות התבונה.

האמת היא חסרת פשרות

מהו האגו? האגו הוא תשומת לב המופנית אל עצמנו. הוא דואג לצרכים שלנו, לרצונות שלנו, לנוחיות שלנו, למעמד שלנו, לזכויות שלנו. למעשה האגו הוא תחושת ה"אני" שלנו. תחושת "אני" חזקה איננה כשלעצמה דבר שלילי. נהפוך הוא. תחושת "אני" בריאה אמורה למקם אותנו בין שאר בני האדם כשווים בין שווים, ולאפשר לנו לחוות כל אחד את ה"אני" שלו כחלק מהיצירה המשותפת של "אנחנו".
אנחנו משיגים חוויית "אני" כזאת אך ורק כשאנחנו שולטים באגו. ואילו בפועל האגו שולט בנו. הוא יוצר תשומת לב חד צדדית אל עצמנו, ורק אל עצמנו. ותשומת לב רק אל עצמנו אינה מאפשרת לנו לדאוג באמת לצרכים ולרצונות ולזכויות שלנו. רק שילוב של רצונותינו ברצונות הסביבה יכול לעשות זאת, ותפיסה כזאת מנוגדת לעצם מהותו של האגו.
אבל תפקידו העיקרי של האגו הוא לעצב את הדימוי העצמי שלנו על פי התכונות שאנחנו רוצים לייחס לעצמנו. איך הוא עושה זאת? הוא מסתיר מעינינו מי אנחנו באמת, ומאפשר לנו להאמין שאנחנו נפלאים גם אם זה רחוק מהאמת. ובכך לא רק שהוא מעוות את תפיסתנו העצמית, הוא גם משבש את הגשמת רצוננו להיות מי שאנחנו יכולים להיות.
יש בך תכונות רבות שאתה גאה בהן: אתה אחראי ואמין, אתה מעניק ונדיב, אתה יצירתי ורגיש, אתה שקול והגיוני, אתה אמיץ ואידיאליסטי, אתה הוגן וסובלני. אבל מה עם התכונות שאינך גאה בהן? לפעמים אתה קפדן וקטנוני ועומד על פרינציפים, לפעמים אתה מתחשבן ומצפה לתמורה על הנתינה שלך, לפעמים אתה ערמומי ומעמיד פנים, לפעמים אתה מתרברב ומתיימר, לפעמים אתה מלנכולי ובלתי נגיש, לפעמים אתה מריר ודוחה, לפעמים אתה שולל ומבקר, לפעמים אתה מחפש הנאות שטחיות, לפעמים אתה שתלטני ואגרסיבי, לפעמים אתה כופה את עצמך על אחרים, לפעמים אתה כועס ונעלב, לפעמים אתה שונא ונוקם, לפעמים אתה אדיש ועצל ונמנע מלעשות את הדברים החיוניים לקידומך. גם אלה הם חלקים של עצמיותך, וגם הם שותפים מלאים ופעילים בהווייתך. אבל חלקים אלה דואג האגו להעלים מעיניך.
כולנו רוצים להיות טובים מאוד אבל עושים לפעמים גם דברים רעים מאוד, וכולנו עושים דברים רעים מאוד אבל משוכנעים שאלה מעשים מוצדקים מאוד. אנחנו צועקים על ילדינו, פוגעים בבני זוגנו, מתעלמים מצורכי חברינו, חושדים בבעל החנות או בנהג המונית שהם מנסים לרמות אותנו, מדברים רעה מאחורי גבם של אנשים אחרים, מותחים ביקורת, מנצלים את מי שניתן לנצל, מבזים את מנהיגינו, מזלזלים באוכלוסיות שונות מאתנו, מקנאים ומרכלים ומשמיצים – וכל אותה עת אנחנו משוכנעים שאנחנו הוגנים והגונים.
איך אנחנו מצליחים להאמין שרק ההתנהגויות החיוביות מייצגות את מי שהננו? איך משכנע אותנו האגו באמיתותה של התדמית שבנינו לעצמנו? השיטה פשוטה: הוא קולט מהסביבה רק מסרים המאשרים מה שאנחנו חושבים כאמת, וחסום למסרים שעלולים להפריך זאת. הוא כמו מראָה שמחציתה מפויחת, והיא מאפשרת לך לראות רק את מחצית בבואתך. תכסיס אופטי זה יוצר שיתוף פעולה הרסני בין שני חלקי המראָה: הצד השקוף מראה לך כל מה שאתה רוצה לראות, והצד המפויח מסתיר ממך מה שאינך רוצה לראות.
מראת קסמים זו מאפשרת לנו לראות את עצמנו כפי שאנחנו מתיימרים להיות, וכל דבר שיכול להפריך את האשליות שלנו נבלע במחצית השחורה שלה. התוצאה היא שאנחנו עיוורים למחצה לגבי עצמנו. כשאנחנו מסתכלים בעצמנו דרך המחצית השקופה של המראה, אנחנו משוכנעים שהרע נמצא תמיד בזולת והטוב נמצא תמיד בנו, אף על פי שאין הבדל ממשי בין התנהגותנו ובין התנהגותם של שאר האנשים. לכן אנחנו שופטים את רוב האנשים ומרגישים שאנחנו הרבה יותר טובים מהם, למרות שאנחנו עושים אותם דברים עצמם.
למעשה מראת הקסם היא מראת האשליות שלך, כפי שמתאר זאת "קורס בנִסים" באופן כה קולע: "האשליות עשויות ממראות שאינם נראים ומצלילים שאינם נשמעים. הן יוצרות עולם פרטי שאיש אחר אינו יכול לקחת חלק בהן, לכן הן בעלות משמעות רק בשביל זה שיצר אותן. ובעולם שכזה נע בעל האשליות לבדו כי רק הוא תופס את אשליותיו". לכן כשאנחנו מסתכלים דרך עיני האגו, מה שאנחנו רואים יתאים תמיד למה שאנחנו רוצים לראות.

לעבוד על עצמנו

למעשה האגו הוא כמו משקפת הפוכה. כשאתה מסתכל בעדה על עצמך אתה רואה את מעלותיך בצורה מופרזת ואת חולשותיך בצורה ממוזערת, וכשאתה מסתכל בעדה על הזולת אתה רואה את חסרונותיו בגדול ואת מעלותיו כמיניאטורות. לכן כשאנחנו מסתכלים דרך עיני האגו אנחנו רואים אצל הזולת בהגדלה כל מגרעת וכל חיסרון, ואצלנו אנחנו רואים בהגדלה כל מעלה וכל יתרון, גם אם הם מדומים. וכך נסגר המעגל המאפשר לנו לחשוב שאנחנו הרבה יותר טובים מהאחרים.
האגו הוא אפוא מנגנון מתוחכם של הונאה עצמית המאפשר לך לדעת רק מה שתומך בדימוי העצמי שלך, ולא לדעת מה שעלול לערער אותו. הוא שולח לך עוגן הצלה כאשר אתה ילד רע, והופך את התנהגויותיך השליליות לחיוביות על ידי הצדקתן, או על ידי האשמת אנשים אחרים ביצירתן: "הייתי חייב לומר לו מה אני חושב", "אם אני אשתוק הוא יחשוב שאני אידיוט", "הוא מוציא ממני את כל הרע", "אני מאוד מתחשב עד שפוגעים בי", "אני אף פעם לא פוגע באדם אחר ללא סיבה", "זה מה שראיתי בבית", "לא היה עולה בדעתי לבגוד בו אם הוא היה מספק את הצרכים שלי".
בזכות מנגנון זה אנחנו יכולים לייחס לעצמנו תכונות חיוביות שאין בנו, ולהתעלם מתכונות שליליות שקיימות בנו, וכך להחליף מה שישנו במה שאיננו, ומה שאיננו במה שישנו. ברמה אחת אתה משוכנע שאתה אדם הגון והוגן, שאתה מתחשב, שאתה בעל ערכים של צדק ומוסר, שאתה ישר ואמין, שאפשר לסמוך עליך, שאתה חבר ושותף, שאתה נאמן, ועוד סגולות שאתה זוקף לזכותך. ואילו ברמה אחרת אתה עושה מעשים הסותרים לגמרי סגולות אלה. כפילות זאת מאפיינת כל מי שחושב באמצעות תודעת האגו שלו.
האגו הוא אפוא אמצעי הביטחון שלך כנגד האפשרות שתראה את עצמך במערומי האמת. הוא מספק לך דימוי עצמי המבוסס על הערכה מוטעית של עצמך ועל אשליות שאתה המצאת, ותפיסה עצמית כה מעוותת היא אִמן של כל ההתנהגויות המוטעות והמעשים המכשילים שלך. אבל האמת היא חסרת פשרות, ולא יכולה להיווצר הגשמה פנימית מלאה במקום שיש בו הכחשה. בכל פעם שאתה מצדיק את מעשיך האוויליים או מאשים מישהו אחר בהם אתה הופך את אשליותיך לממשיות בעיניך, ואתה פוגע בצמיחתך הפנימית לאדם שאתה רוצה להיות.
כל מעשה שלילי שאינך מזוהה כשלילי הוא מפגש עם הונאה עצמית, וכל תכונה שלילית שאינך מזהה כבלתי רצויה ממשיכה להיות מיוצגת במעשיך ובהתנהגותך. לפיכך, כל עוד נימנע מלשייך לעצמנו התנהגויות הפוגמות בדימוי העצמי שלנו, לא נוכל לדעת את עצמנו כפי שאנחנו באמת. זאת הדרך שבה מנסה התודעה האגוצנטרית ללמד אותך כל הזמן שאתה מיוחד, יוצא דופן ומוצלח יותר מההמונים העמומים סביבך. כדי להאמין בכך אתה צריך להימנע מלדעת את האמת על עצמך.
לעומת זאת, התודעה ההוליסטית תלמד אותך את האמת. היא תחייב אותך לנקות את המראה המפויחת ולראות את עצמך באופן אמיתי. רק באופן זה תלמד שאינך אלא גרגיר בלתי נראה, ויחד עם זה שמקומך הייחודי בעולם שמור רק לך ואיש אינו יכול להיות שם במקומך. וזאת הדרך שבה מלמדת אותך תודעתך ההוליסטית גדוּלה שבאה מענווה.

האגו – מאויב לידיד
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

ונשים לא מפחדות להתחייב?

כן, הימנעות מהתחייבות היא כבר לא מחלה גברית בלבד. אם את לא מצליחה ליצור קשר קבוע, ייתכן שנדבקת ואינך יודעת. בדקי את אסטרטגיות ההימנעות הנשיות הנפוצות, וחפשי ביניהן את עצמך.

ברגע פתוח

אתה לא יכול להיות גם באגו וגם במודעות. תחליט, זה או זה. וזאת הבחירה היחידה שתצטרך לעשות בחיים.

מה יש בנו שהופך אותנו מאנשים טובים ונדיבים ליצורים אנוכיים ותועלתניים? מה יש בנו שהופך כל נתינה שלנו לקלף מיקוח מתחשבן? מה יש בנו שדוחף אותנו לפגוע באנשים היקרים לנו מכל? מה יש בנו שגורם לנו להפוך את היחסים שלנו למאבקי כוח? האגו, האגו, האגו, האגו. חשיפת האגו לאור היום...

האגו הוא האויב הפנימי שלא מפסיק לרצף את חייכנו בתסכולים ובמאבקים. אבל הוא יכול להיות גם ידידנו הטוב ביותר. הספר הזה יראה לכם איך להשתמש באגו כדי להפוך כעס לפיוס, לחץ לשלווה, פחד לאומץ ויאוש לתקווה.

מתחתית האגו לאינטליגנציה בוגרת

צעד ראשון בפיתוח מודעות אינטליגנטית יהיה התוודעות לאגו, למניעיו, לדרכי הפעולה שלו ולכלים שבהם הוא משתמש, משום שהוא החלק המרכזי ביותר בהווייתנו, ומשום שהוא המכשול העיקרי בפני התפתחות הפוטנציאל האינטליגנטי שלנו. עלינו להכיר היטב אויב זה שכל כך מפריע לנו לחשוב בשׂכל אינטליגנטי, כדי שנדע מיהו היריב שלנו, מול מי אנחנו עומדים, ואיך להפוך אותו לשותף בהגשמתנו העצמית.
אמנם התוודעות אל האגו היא תמיד חוויה מעוררת התנגדות, משום שהיא מאלצת אותנו להכיר בחלק המאוס שלנו שעד כה הצלחנו להימנע מלהבחין בו. אבל היא שלב חיוני בהפעלת הפוטנציאל השׂכלי שלנו, והפרס המצפה לנו בסופו של התהליך הוא גישה חופשית אל תודעה המעניקה את כל איכויות התבונה.

האמת היא חסרת פשרות

מהו האגו? האגו הוא תשומת לב המופנית אל עצמנו. הוא דואג לצרכים שלנו, לרצונות שלנו, לנוחיות שלנו, למעמד שלנו, לזכויות שלנו. למעשה האגו הוא תחושת ה"אני" שלנו. תחושת "אני" חזקה איננה כשלעצמה דבר שלילי. נהפוך הוא. תחושת "אני" בריאה אמורה למקם אותנו בין שאר בני האדם כשווים בין שווים, ולאפשר לנו לחוות כל אחד את ה"אני" שלו כחלק מהיצירה המשותפת של "אנחנו".
אנחנו משיגים חוויית "אני" כזאת אך ורק כשאנחנו שולטים באגו. ואילו בפועל האגו שולט בנו. הוא יוצר תשומת לב חד צדדית אל עצמנו, ורק אל עצמנו. ותשומת לב רק אל עצמנו אינה מאפשרת לנו לדאוג באמת לצרכים ולרצונות ולזכויות שלנו. רק שילוב של רצונותינו ברצונות הסביבה יכול לעשות זאת, ותפיסה כזאת מנוגדת לעצם מהותו של האגו.
אבל תפקידו העיקרי של האגו הוא לעצב את הדימוי העצמי שלנו על פי התכונות שאנחנו רוצים לייחס לעצמנו. איך הוא עושה זאת? הוא מסתיר מעינינו מי אנחנו באמת, ומאפשר לנו להאמין שאנחנו נפלאים גם אם זה רחוק מהאמת. ובכך לא רק שהוא מעוות את תפיסתנו העצמית, הוא גם משבש את הגשמת רצוננו להיות מי שאנחנו יכולים להיות.
יש בך תכונות רבות שאתה גאה בהן: אתה אחראי ואמין, אתה מעניק ונדיב, אתה יצירתי ורגיש, אתה שקול והגיוני, אתה אמיץ ואידיאליסטי, אתה הוגן וסובלני. אבל מה עם התכונות שאינך גאה בהן? לפעמים אתה קפדן וקטנוני ועומד על פרינציפים, לפעמים אתה מתחשבן ומצפה לתמורה על הנתינה שלך, לפעמים אתה ערמומי ומעמיד פנים, לפעמים אתה מתרברב ומתיימר, לפעמים אתה מלנכולי ובלתי נגיש, לפעמים אתה מריר ודוחה, לפעמים אתה שולל ומבקר, לפעמים אתה מחפש הנאות שטחיות, לפעמים אתה שתלטני ואגרסיבי, לפעמים אתה כופה את עצמך על אחרים, לפעמים אתה כועס ונעלב, לפעמים אתה שונא ונוקם, לפעמים אתה אדיש ועצל ונמנע מלעשות את הדברים החיוניים לקידומך. גם אלה הם חלקים של עצמיותך, וגם הם שותפים מלאים ופעילים בהווייתך. אבל חלקים אלה דואג האגו להעלים מעיניך.
כולנו רוצים להיות טובים מאוד אבל עושים לפעמים גם דברים רעים מאוד, וכולנו עושים דברים רעים מאוד אבל משוכנעים שאלה מעשים מוצדקים מאוד. אנחנו צועקים על ילדינו, פוגעים בבני זוגנו, מתעלמים מצורכי חברינו, חושדים בבעל החנות או בנהג המונית שהם מנסים לרמות אותנו, מדברים רעה מאחורי גבם של אנשים אחרים, מותחים ביקורת, מנצלים את מי שניתן לנצל, מבזים את מנהיגינו, מזלזלים באוכלוסיות שונות מאתנו, מקנאים ומרכלים ומשמיצים – וכל אותה עת אנחנו משוכנעים שאנחנו הוגנים והגונים.
איך אנחנו מצליחים להאמין שרק ההתנהגויות החיוביות מייצגות את מי שהננו? איך משכנע אותנו האגו באמיתותה של התדמית שבנינו לעצמנו? השיטה פשוטה: הוא קולט מהסביבה רק מסרים המאשרים מה שאנחנו חושבים כאמת, וחסום למסרים שעלולים להפריך זאת. הוא כמו מראָה שמחציתה מפויחת, והיא מאפשרת לך לראות רק את מחצית בבואתך. תכסיס אופטי זה יוצר שיתוף פעולה הרסני בין שני חלקי המראָה: הצד השקוף מראה לך כל מה שאתה רוצה לראות, והצד המפויח מסתיר ממך מה שאינך רוצה לראות.
מראת קסמים זו מאפשרת לנו לראות את עצמנו כפי שאנחנו מתיימרים להיות, וכל דבר שיכול להפריך את האשליות שלנו נבלע במחצית השחורה שלה. התוצאה היא שאנחנו עיוורים למחצה לגבי עצמנו. כשאנחנו מסתכלים בעצמנו דרך המחצית השקופה של המראה, אנחנו משוכנעים שהרע נמצא תמיד בזולת והטוב נמצא תמיד בנו, אף על פי שאין הבדל ממשי בין התנהגותנו ובין התנהגותם של שאר האנשים. לכן אנחנו שופטים את רוב האנשים ומרגישים שאנחנו הרבה יותר טובים מהם, למרות שאנחנו עושים אותם דברים עצמם.
למעשה מראת הקסם היא מראת האשליות שלך, כפי שמתאר זאת "קורס בנִסים" באופן כה קולע: "האשליות עשויות ממראות שאינם נראים ומצלילים שאינם נשמעים. הן יוצרות עולם פרטי שאיש אחר אינו יכול לקחת חלק בהן, לכן הן בעלות משמעות רק בשביל זה שיצר אותן. ובעולם שכזה נע בעל האשליות לבדו כי רק הוא תופס את אשליותיו". לכן כשאנחנו מסתכלים דרך עיני האגו, מה שאנחנו רואים יתאים תמיד למה שאנחנו רוצים לראות.

לעבוד על עצמנו

למעשה האגו הוא כמו משקפת הפוכה. כשאתה מסתכל בעדה על עצמך אתה רואה את מעלותיך בצורה מופרזת ואת חולשותיך בצורה ממוזערת, וכשאתה מסתכל בעדה על הזולת אתה רואה את חסרונותיו בגדול ואת מעלותיו כמיניאטורות. לכן כשאנחנו מסתכלים דרך עיני האגו אנחנו רואים אצל הזולת בהגדלה כל מגרעת וכל חיסרון, ואצלנו אנחנו רואים בהגדלה כל מעלה וכל יתרון, גם אם הם מדומים. וכך נסגר המעגל המאפשר לנו לחשוב שאנחנו הרבה יותר טובים מהאחרים.
האגו הוא אפוא מנגנון מתוחכם של הונאה עצמית המאפשר לך לדעת רק מה שתומך בדימוי העצמי שלך, ולא לדעת מה שעלול לערער אותו. הוא שולח לך עוגן הצלה כאשר אתה ילד רע, והופך את התנהגויותיך השליליות לחיוביות על ידי הצדקתן, או על ידי האשמת אנשים אחרים ביצירתן: "הייתי חייב לומר לו מה אני חושב", "אם אני אשתוק הוא יחשוב שאני אידיוט", "הוא מוציא ממני את כל הרע", "אני מאוד מתחשב עד שפוגעים בי", "אני אף פעם לא פוגע באדם אחר ללא סיבה", "זה מה שראיתי בבית", "לא היה עולה בדעתי לבגוד בו אם הוא היה מספק את הצרכים שלי".
בזכות מנגנון זה אנחנו יכולים לייחס לעצמנו תכונות חיוביות שאין בנו, ולהתעלם מתכונות שליליות שקיימות בנו, וכך להחליף מה שישנו במה שאיננו, ומה שאיננו במה שישנו. ברמה אחת אתה משוכנע שאתה אדם הגון והוגן, שאתה מתחשב, שאתה בעל ערכים של צדק ומוסר, שאתה ישר ואמין, שאפשר לסמוך עליך, שאתה חבר ושותף, שאתה נאמן, ועוד סגולות שאתה זוקף לזכותך. ואילו ברמה אחרת אתה עושה מעשים הסותרים לגמרי סגולות אלה. כפילות זאת מאפיינת כל מי שחושב באמצעות תודעת האגו שלו.
האגו הוא אפוא אמצעי הביטחון שלך כנגד האפשרות שתראה את עצמך במערומי האמת. הוא מספק לך דימוי עצמי המבוסס על הערכה מוטעית של עצמך ועל אשליות שאתה המצאת, ותפיסה עצמית כה מעוותת היא אִמן של כל ההתנהגויות המוטעות והמעשים המכשילים שלך. אבל האמת היא חסרת פשרות, ולא יכולה להיווצר הגשמה פנימית מלאה במקום שיש בו הכחשה. בכל פעם שאתה מצדיק את מעשיך האוויליים או מאשים מישהו אחר בהם אתה הופך את אשליותיך לממשיות בעיניך, ואתה פוגע בצמיחתך הפנימית לאדם שאתה רוצה להיות.
כל מעשה שלילי שאינך מזוהה כשלילי הוא מפגש עם הונאה עצמית, וכל תכונה שלילית שאינך מזהה כבלתי רצויה ממשיכה להיות מיוצגת במעשיך ובהתנהגותך. לפיכך, כל עוד נימנע מלשייך לעצמנו התנהגויות הפוגמות בדימוי העצמי שלנו, לא נוכל לדעת את עצמנו כפי שאנחנו באמת. זאת הדרך שבה מנסה התודעה האגוצנטרית ללמד אותך כל הזמן שאתה מיוחד, יוצא דופן ומוצלח יותר מההמונים העמומים סביבך. כדי להאמין בכך אתה צריך להימנע מלדעת את האמת על עצמך.
לעומת זאת, התודעה ההוליסטית תלמד אותך את האמת. היא תחייב אותך לנקות את המראה המפויחת ולראות את עצמך באופן אמיתי. רק באופן זה תלמד שאינך אלא גרגיר בלתי נראה, ויחד עם זה שמקומך הייחודי בעולם שמור רק לך ואיש אינו יכול להיות שם במקומך. וזאת הדרך שבה מלמדת אותך תודעתך ההוליסטית גדוּלה שבאה מענווה.

האגו – מאויב לידיד
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

איך ליצור גישה חיובית לחיים

רוצים יחסים יותר טובים יותר? כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לרכוש גישה חיובית לחיים. זה כל הסוד. כי גישה חיובית לחיים יוצרתת יחסים חיוביים, וגישה שלילית יוצרת יחסים שליליים.

וואוו

אפשר לבכות כשהרוח לוקחת את הבלון, אבל אפשר גם לצהול.

האם אתם מדברים באהבה?

אהבה היא הדלק שמניע את היחסים לקרבה ושמחה. אז הבטיחו שמכלי הדלק שלכם תמיד מלאים כדי שתוכלו לנוע תמיד אחד לעבר השני.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות