שתף
שלח לחבר
אימייל
אולי אתה מרגיש "בעניינים" כי היית בסדנה לצ'אקרות או לאסטרולוגיה, אבל זה לא מבטיח שאתה אדם רוחני. מבט אחר על רוחניות.

כשנפסיק לחפש התפתחות רוחנית במקום שהיא אינה נמצאת, נבין סוף סוף מהו הממד הרוחני שאותו אנחנו כה רוצים למצוא, ונתחייב לזכור שחיים מוגשמים אינם יכולים להיות מנותקים ממקורותינו הרוחניים.
אנשים רבים מזהים את עצמם כאנשים מעשיים, ובזים בגלוי לכל דבר שאינו ניתן להוכחה קונקרטית. הם מאמינים שעיסוק ברוח הוא בזבוז זמן, ומה שחשוב בעיניהם הוא השגת אמצעים שניתן לקנות בהם ביטחון, נוחות, מותרות, עמדה, יוקרה, כוח ושליטה.
המציאות בעיני האדם "המעשי" היא מכלול של דברים שאפשר לאכול, לרכוש, לצבור, לחשב, לחבק ולהציג לראווה. "אני יודע רק בדבר אחד, שאני צריך להחליף את המכונית שלי", אמר לי מישהו, כאשר שאלתי אותו מה חשוב לו בחיים.
לעומת אלה, אנשים רבים משוכנעים שיש להם חיי רוח עשירים מכיוון שהם עוסקים בנושאים הנחשבים לרוחניים. הם יודעים הכל על אסטרולוגיה או על קלפי טארוט, אבל בגלל הבנה מוטעית של מושג זה הרוחניות שלהם אינה אלא פוזה, ותודעתם מכוונת בכל זאת אל ההיבט הגשמי של החיים.
ויש גם לא מעט אנשים שפשוט אינם מחוברים למציאות, והם ניזונים בעיקר מדמיון הנושא אותם על כנפיה של אשליה רוחנית.
ועם זאת אצל כל אחד, גם אצל אלה המצהירים שאינם מאמינים בדבר, וגם אצל אלה המתקשטים ברוחניות מדומה, קיימת הרגשה עמומה שהווייתנו הגשמית אינה שלמה, ושמשהו בסיסי מאוד חסר בה. ברמה זו או אחרת קיים בכל אחד צורך להתנסות בחוויה גבוהה יותר, ולמצוא בתוך עצמו ממד גבוה יותר מהמפלס של תיפקודי הקיבה, אברי הרבייה והשרירים הטבעתיים.
כל אחד, ברמה כזאת או אחרת, רוצה לגלות מה מפעיל את חתיכת החלבון הזאת שנקראת גוף, שלא מסוגל לזוז בלי הגורם המסתורי שמפעיל אותה.
אבל כשאנחנו שואלים את עצמנו מהו הגורם המסתורי הזה, אנחנו מגיעים מהר מאוד למבוי סתום. מעטים האנשים שיודעים מהו הדבר שהם בעצם מחפשים. לפיכך, כשאנחנו מחפשים משהו, השאלה שלנו צריכה להיות תמיד: לאן החיפוש מוליך אותנו? מה אנחנו מחפשים? האם מה שנמצא יעשה אותנו לאנשים טובים יותר? מאושרים יותר? חכמים יותר?

חיפוש המוביל לשום-מקום

חיפוש יכול לקחת אותנו למסע מפותל משיטה לשיטה, מסדנה לסדנה וממורה למורה, ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו משתתפים בקורסים ובסדנאות, קוראים ספרי צמיחה, מדברים על תקשורת ומודעות, לומדים על צ'קרות ומרידיאנים, עוסקים ברפואה אלטרנטיבית או בישויות חוצניות, ומשלים את עצמנו שאנחנו מחכימים.
לרובנו אין מושג מהי רוחניות, אבל לעולם לא נמצא מה שאנחנו מחפשים אם לא נדע מה אנחנו מחפשים. וכשאנחנו לא יודעים מהו הדבר שאנחנו מחפשים, קרוב לוודאי שנמצא דבר אחר.
ההבנה המסולפת של רוחניות מתחילה במיסטיקה על כל צורותיה. המונים הולכים לסדנה כלשהי ומרגישים "בעניינים". הם מאמינים שהם רוחניים כשהם מחפשים חוויה אינטראקטיבית עם הטבע, כשהם מתחברים עם היוניברס, או כשהם מחכים להארה בעודם עושים מדיטציה בתנוחת לוטוס.
צעירים רבים נוסעים למרחקים כדי לעלות לרגל למקדשים בהימליה, משתחווים לאל השמש והאור, מזמזמים הרי קרישנה, מצטטים זֶן וטאו ואושו, לוחשים את פסוקי הירח והכוכבים, ומשוכנעים שהם מתחברים אל ממד גבוה, בלי שיבינו באמת את עומקן של התורות הרוחניות. ויש גם המקשיבים לכל מי שטוען שהוא מדיום או מתַקשר, ונדמה להם שהם מקבלים הדרכה ישירה מישויות-על, שיודעים הכל על גלגולים קודמים ועל החיים שבעבר השני.
יום אחד נקלעתי להתכנסות של קבוצה מוזרה שיצרה קשר עם היקום, ולא האמנתי למראה עיני. כמה נשים וגברים, כולם בעלי מעמד והשכלה, עמדו במעגל וקראו בקולי קולות אל המלאכים: גבריאל! מיכאל! לאחר מכן הם טיהרו איש את ההילה של רעהו באמצעות מקל זרדים, ולבסוף הם הניחו טייפ עם אוזניות על האדמה, כדי שהאדמה תנשום מוזיקה.
האמנות באשר היא שואבת אליה אף היא המונים המאמינים שיגעו בשוליה של הרוח באמצעות מכחול או כמה שורות פיוטיות. "אני מבטא את עצמי באמצעות ציור" או "באמצעות קצב" או "באמצעות תנועה", הם אומרים בהרגשת התעלות.
ועוד יש המונים המחפשים את החוויה הרוחנית בסדנאות מסוגים שונים: סדנת מגע, סדנת לב פתוח, סדנת הילד הפנימי, סדנת אמון, סדנת מהות, סדנת התהוות, סדנת מודעות רוחנית, סדנת התנסות, סדנת התקדשות, טנטרה מינית, פירמידה אנרגטית, טכניקת האיזון, השילוב הביומגנטי, סדנת הפעימה הראשונה, שמאניזם, פאנג שוואי, הילינג, אנרגיית טקיון, סדנת רייקי, ועוד הרבה מאוד גרסאות המתיימרות להציע צמיחה רוחנית.
רוחניות אמיתית איננה התעלות על בסיס של פעם בשבוע. זה יכול אולי להעניק ליטוף נעים לאגו של מי שרוצה להיחשב לרוחני, אבל רוחניות לא קשורה במעשה חיצוני כזה או אחר. שום קריסטלים או יוגה או טיי צ'י אינם נותנים נגיעה אמיתית בממד הגבוה, אם אנחנו חוזרים אחר כך למציאות הגשמית של מאבקי כוח והישגיות תחרותית.

רוחניות היא אהבה

מהי אם כן רוחניות? רוחניות אמיתית היא דרך חיים ממשית מאוד, שמובעת בכל מחשבה ובכל רגש ובכל מעשה של האדם הרוחני. היא מתבטאת בדבר אחד: רצון לתת מעצמנו לעולם.
וכדי להבטיח שלא יהיה בלבול בהבנת המושג "רצון לתת מעצמנו", שיהיה ברור: רוחניות נמצאת אך ורק בנתינה שאין בצדה כוונת רווח בשום צורה שהיא. כל נתינה שמיועדת להביא לנו איזושהי תמורה איננה ביטוי רוחני, אלא היא ביטוי אגואיסטי.
ובהוויה האגואיסטית שלנו כולנו מונעים על ידי מחשבה הפוכה: לא איך לתת מעצמנו לעולם, אלא איך לקבל מהעולם לעצמנו.
זה המצב הבסיסי של כולנו, זה החומר שממנו אנחנו עשויים: רצון אגואיסטי לקבל לעצמנו. כמובן, כולנו משוכנעים שאנחנו נותנים כל הזמן. אבל מוטב שנבדוק את עצמנו מחדש, כדי שאכן נהיה מה שנדמה לנו שאנחנו.
האמת היא חד משמעית: הרצון להשיג משהו לעצמנו נמצא מאחורי כל פעולה שלנו, ולו גם הקטנה שבקטנות. לא נזיז אצבע בלי שנצפה לאיזושהי הנאה או לאיזשהו רווח.
כדי לפתח מודעות רוחנית עלינו להפוך את הרצון לקבל לעצמנו, לרצון לתת מעצמנו.
ועל כך במאמר: "הרצון כמנוע לרע ולטוב".

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לכודים בלולאה שופט-קורבן

אז מי ביניכם האשם, את או אתה? השאלה הזאת יכולה להפוך את הזוגיות למערכת של התחשבנויות. אז הקשיבו לשיחה הזאת, כי היא תעזור לכם להתיר את הפלונטר.

מי הברנש שאתו את חיה?

עד כה עסקת בזיהוי הטיפוס שלך. ומה בדבר בן זוגך? לאיזה טיפוס הוא שייך? למדי להכיר את טבעו, כדי שתביני מה ניתן ומה לא ניתן לשנות בו.

גישה חיובית לחיים

בגלל הפחד שאנחנו לא בסדר אנחנו מחפשים חסרונות באחרים, בגלל הפחד שאנחנו אשמים אנחנו מאשימים אחרים, בגלל הפחד שאנחנו לא מספיק מוצלחים אנחנו מזלזלים באחרים, בגלל הפחד שאנחנו פחות מהאחרים אנחנו מתאמצים להוכיח שאנחנו יותר מהם. בגלל הפחד שלא יאהבו אותנו אנחנו דוחים את האחרים.

אני או אנחנו מי ימצמץ ראשון?

כולנו חיים בקונפליקט פנימי בין צורך אחד לשמור על אינדיווידואליות, ובין הצורך השני לשמור על שייכות למערכת זוגית. והצלחת היחסים תלויה בהבנה מה באמת חשוב לנו יותר.

אולי אתה מרגיש "בעניינים" כי היית בסדנה לצ'אקרות או לאסטרולוגיה, אבל זה לא מבטיח שאתה אדם רוחני. מבט אחר על רוחניות.

כשנפסיק לחפש התפתחות רוחנית במקום שהיא אינה נמצאת, נבין סוף סוף מהו הממד הרוחני שאותו אנחנו כה רוצים למצוא, ונתחייב לזכור שחיים מוגשמים אינם יכולים להיות מנותקים ממקורותינו הרוחניים.
אנשים רבים מזהים את עצמם כאנשים מעשיים, ובזים בגלוי לכל דבר שאינו ניתן להוכחה קונקרטית. הם מאמינים שעיסוק ברוח הוא בזבוז זמן, ומה שחשוב בעיניהם הוא השגת אמצעים שניתן לקנות בהם ביטחון, נוחות, מותרות, עמדה, יוקרה, כוח ושליטה.
המציאות בעיני האדם "המעשי" היא מכלול של דברים שאפשר לאכול, לרכוש, לצבור, לחשב, לחבק ולהציג לראווה. "אני יודע רק בדבר אחד, שאני צריך להחליף את המכונית שלי", אמר לי מישהו, כאשר שאלתי אותו מה חשוב לו בחיים.
לעומת אלה, אנשים רבים משוכנעים שיש להם חיי רוח עשירים מכיוון שהם עוסקים בנושאים הנחשבים לרוחניים. הם יודעים הכל על אסטרולוגיה או על קלפי טארוט, אבל בגלל הבנה מוטעית של מושג זה הרוחניות שלהם אינה אלא פוזה, ותודעתם מכוונת בכל זאת אל ההיבט הגשמי של החיים.
ויש גם לא מעט אנשים שפשוט אינם מחוברים למציאות, והם ניזונים בעיקר מדמיון הנושא אותם על כנפיה של אשליה רוחנית.
ועם זאת אצל כל אחד, גם אצל אלה המצהירים שאינם מאמינים בדבר, וגם אצל אלה המתקשטים ברוחניות מדומה, קיימת הרגשה עמומה שהווייתנו הגשמית אינה שלמה, ושמשהו בסיסי מאוד חסר בה. ברמה זו או אחרת קיים בכל אחד צורך להתנסות בחוויה גבוהה יותר, ולמצוא בתוך עצמו ממד גבוה יותר מהמפלס של תיפקודי הקיבה, אברי הרבייה והשרירים הטבעתיים.
כל אחד, ברמה כזאת או אחרת, רוצה לגלות מה מפעיל את חתיכת החלבון הזאת שנקראת גוף, שלא מסוגל לזוז בלי הגורם המסתורי שמפעיל אותה.
אבל כשאנחנו שואלים את עצמנו מהו הגורם המסתורי הזה, אנחנו מגיעים מהר מאוד למבוי סתום. מעטים האנשים שיודעים מהו הדבר שהם בעצם מחפשים. לפיכך, כשאנחנו מחפשים משהו, השאלה שלנו צריכה להיות תמיד: לאן החיפוש מוליך אותנו? מה אנחנו מחפשים? האם מה שנמצא יעשה אותנו לאנשים טובים יותר? מאושרים יותר? חכמים יותר?

חיפוש המוביל לשום-מקום

חיפוש יכול לקחת אותנו למסע מפותל משיטה לשיטה, מסדנה לסדנה וממורה למורה, ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו משתתפים בקורסים ובסדנאות, קוראים ספרי צמיחה, מדברים על תקשורת ומודעות, לומדים על צ'קרות ומרידיאנים, עוסקים ברפואה אלטרנטיבית או בישויות חוצניות, ומשלים את עצמנו שאנחנו מחכימים.
לרובנו אין מושג מהי רוחניות, אבל לעולם לא נמצא מה שאנחנו מחפשים אם לא נדע מה אנחנו מחפשים. וכשאנחנו לא יודעים מהו הדבר שאנחנו מחפשים, קרוב לוודאי שנמצא דבר אחר.
ההבנה המסולפת של רוחניות מתחילה במיסטיקה על כל צורותיה. המונים הולכים לסדנה כלשהי ומרגישים "בעניינים". הם מאמינים שהם רוחניים כשהם מחפשים חוויה אינטראקטיבית עם הטבע, כשהם מתחברים עם היוניברס, או כשהם מחכים להארה בעודם עושים מדיטציה בתנוחת לוטוס.
צעירים רבים נוסעים למרחקים כדי לעלות לרגל למקדשים בהימליה, משתחווים לאל השמש והאור, מזמזמים הרי קרישנה, מצטטים זֶן וטאו ואושו, לוחשים את פסוקי הירח והכוכבים, ומשוכנעים שהם מתחברים אל ממד גבוה, בלי שיבינו באמת את עומקן של התורות הרוחניות. ויש גם המקשיבים לכל מי שטוען שהוא מדיום או מתַקשר, ונדמה להם שהם מקבלים הדרכה ישירה מישויות-על, שיודעים הכל על גלגולים קודמים ועל החיים שבעבר השני.
יום אחד נקלעתי להתכנסות של קבוצה מוזרה שיצרה קשר עם היקום, ולא האמנתי למראה עיני. כמה נשים וגברים, כולם בעלי מעמד והשכלה, עמדו במעגל וקראו בקולי קולות אל המלאכים: גבריאל! מיכאל! לאחר מכן הם טיהרו איש את ההילה של רעהו באמצעות מקל זרדים, ולבסוף הם הניחו טייפ עם אוזניות על האדמה, כדי שהאדמה תנשום מוזיקה.
האמנות באשר היא שואבת אליה אף היא המונים המאמינים שיגעו בשוליה של הרוח באמצעות מכחול או כמה שורות פיוטיות. "אני מבטא את עצמי באמצעות ציור" או "באמצעות קצב" או "באמצעות תנועה", הם אומרים בהרגשת התעלות.
ועוד יש המונים המחפשים את החוויה הרוחנית בסדנאות מסוגים שונים: סדנת מגע, סדנת לב פתוח, סדנת הילד הפנימי, סדנת אמון, סדנת מהות, סדנת התהוות, סדנת מודעות רוחנית, סדנת התנסות, סדנת התקדשות, טנטרה מינית, פירמידה אנרגטית, טכניקת האיזון, השילוב הביומגנטי, סדנת הפעימה הראשונה, שמאניזם, פאנג שוואי, הילינג, אנרגיית טקיון, סדנת רייקי, ועוד הרבה מאוד גרסאות המתיימרות להציע צמיחה רוחנית.
רוחניות אמיתית איננה התעלות על בסיס של פעם בשבוע. זה יכול אולי להעניק ליטוף נעים לאגו של מי שרוצה להיחשב לרוחני, אבל רוחניות לא קשורה במעשה חיצוני כזה או אחר. שום קריסטלים או יוגה או טיי צ'י אינם נותנים נגיעה אמיתית בממד הגבוה, אם אנחנו חוזרים אחר כך למציאות הגשמית של מאבקי כוח והישגיות תחרותית.

רוחניות היא אהבה

מהי אם כן רוחניות? רוחניות אמיתית היא דרך חיים ממשית מאוד, שמובעת בכל מחשבה ובכל רגש ובכל מעשה של האדם הרוחני. היא מתבטאת בדבר אחד: רצון לתת מעצמנו לעולם.
וכדי להבטיח שלא יהיה בלבול בהבנת המושג "רצון לתת מעצמנו", שיהיה ברור: רוחניות נמצאת אך ורק בנתינה שאין בצדה כוונת רווח בשום צורה שהיא. כל נתינה שמיועדת להביא לנו איזושהי תמורה איננה ביטוי רוחני, אלא היא ביטוי אגואיסטי.
ובהוויה האגואיסטית שלנו כולנו מונעים על ידי מחשבה הפוכה: לא איך לתת מעצמנו לעולם, אלא איך לקבל מהעולם לעצמנו.
זה המצב הבסיסי של כולנו, זה החומר שממנו אנחנו עשויים: רצון אגואיסטי לקבל לעצמנו. כמובן, כולנו משוכנעים שאנחנו נותנים כל הזמן. אבל מוטב שנבדוק את עצמנו מחדש, כדי שאכן נהיה מה שנדמה לנו שאנחנו.
האמת היא חד משמעית: הרצון להשיג משהו לעצמנו נמצא מאחורי כל פעולה שלנו, ולו גם הקטנה שבקטנות. לא נזיז אצבע בלי שנצפה לאיזושהי הנאה או לאיזשהו רווח.
כדי לפתח מודעות רוחנית עלינו להפוך את הרצון לקבל לעצמנו, לרצון לתת מעצמנו.
ועל כך במאמר: "הרצון כמנוע לרע ולטוב".

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

סליחה בלי חשבונות

כדי לסלוח באמת אתה צריך להבין את המניעים של מי שגרם לך עוול. האם אתה מסוגל? הנה כמה רעיונות איך לעשות את זה ולהרגיש הרבה יותר טוב.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות