האחדות הרוחנית אינה מבטלת את ייחודיותו של כל אחד מאתנו בנפרד. נהפוך הוא. מכיוון שקצה החוט המחבר אותנו עם ההוויה הרוחנית נמצא בשורש נשמתנו, הוא בא מהמקום האינדיווידואלי ביותר שלנו. לכן האחדות הרוחנית דווקא מחדדת את השליחות האישית שלנו בקידום התכלית המשותפת, אשר בשמה כל אחד מאתנו פועל ואליה הוא חותר.
רוחניות היא שיתוף העצמיות בתכלית המשותפת. ובתור שכזו לא רק שאין היא ביטול האינדיווידואליות, אלא היא הממריצה הגדולה למציאת דרכו הייחודית של כל אחד לתרום לעולם במידה האפקטיבית ביותר.
אתה חווה את האחדות הרוחנית כאשר אתה משלב את הצרכים האישיים שלך עם צורכי הקיום שמעבר לך. ההוויה הרוחנית שלך נמצאת אפוא בתפר המחבר בין החובות שלך כלפי הגשמת עצמיותך, בריאותך, צרכיך וקידומך, ובין התועלת שאתה משתוקק להביא למערך האנושות.
בלי שנזהה בנו את חוטי החיבור המובילים מהאני הפרטי אל הרוח המשותפת, לא יכולה להיות הצדקה לכל המאמץ הזה. וכל הדברים שאחריהם אנחנו רודפים כל חיינו, הם חסרי ערך אם אינם מסייעים לנו להטמיע בנו את ערכי האחדות הרוחניים.

שותף בשלמות

לעולם לא נוכל לדעת איזה תוצאות יצמחו ממעשינו. הפסיכולוג הנודע ויקטור פרנקל מספר בזיכרונותיו, שזמן קצר לפני כניסת ארצות הברית למלחמה קיוו הוריו הקשישים שברגע שתהיה בידו ויזה הוא יעזוב את אוסטריה ויסע לאמריקה. אבל כשהוויזה היתה בידו הוא התחיל להסס. איך יוכל לעזוב את הוריו שעלולים להילקח מדי יום למחנה ריכוז? כדי לקבל החלטה כה גדולה הוא ביקש אות מהשמים שיסייע לו. באותו ערב הביא אביו הביתה לוח שיש, וסיפר שזה חלק מלוחות הברית שמצא בין שרידיו השרופים של בית הכנסת הגדול בווינה, ושאחד מעשרת הדברות חקוק עליו בעברית. פרנקל הצעיר שאל מה אומר הכתוב, והאב קרא: "כבד את אביך ואת אמך".
זה היה האות שציפה לו פרנקל, והוא נשאר עם הוריו. כל המשפחה נלקחה למחנות. אביו, אמו ואחותו נספו, ורק הוא שרד. הדבר שהניע אותו להיאחז בחיים היה רצון עז להעלות על הכתב את רשמיו מהחוויה הקשה, והרצון הזה היה המשמעות שלמענה נאבק כדי להישרד.
הוא לקח אתו את התובנה שהחיים ראויים לחיותם בכל הנסיבות, אפילו במחנה ריכוז, אם יש לנו סיבה לחיות. ואת התובנה הזו תרגם לתורת הלוגותרפיה. ספרו "האדם מחפש משמעות", המתווה דרך למציאת משמעות בחיים גם כאשר אתה נמצא בקרקעית המציאות, הפך לספר פולחן להמונים, שהלכו בעקבותיו כדי לחפש סיבה ותכלית בחייהם. אין לדעת אם היה פרנקל מגיע לתובנות סוחפות אלה אילו נסע לאמריקה. בחירתו להישאר עם הוריו היתה לכאורה גזר דין מוות, אבל למעשה היא היתה בחירה בחיים עבור המוני אנשים.
בחתירתך להוויה רוחנית אתה הופך לא רק לשותף בשלמות, אלא גם לאינדיווידואל אמיתי, משום שאתה משתחרר מאינסטינקט העדר שהנחה אותך עד כה, ואינך מחויב עוד לתבניות החשיבה שלו. רק במקום זה אתה מגלה שייחודיות אמיתית אינה מתבטאת בחיצוניות שונה או בשבירת מוסכמות, אלא בזיהוי התפקיד הייחודי שבו אתה יכול להעצים את סביבתך.
כשאתה פוקח את עיניך הרוחניות, אתה מגלה שהמציאות האמיתית שלנו היא רוח אינדיווידואלית בתוך הרוח המשותפת. זה המקור האמיתי לכל האהבה והאנושיות, לכל החמלה והקבלה.