שתף
שלח לחבר
אימייל
כמה טיפים איך לנהל שיחה מסודרת עם אדם שתמיד מזיז את נושא השיחה הצדה אל נושא שולי, או שמערבב שני נושאים בבת אחת.

כולנו מוצאים את עצמנו מדי פעם בשיח עם טיפוס מבלבל ש"מדבר הצדה", ובמקום לענות לפואנטה הוא סוחב אותנו להיבט שולי של הנושא. אז מה לעשות כדי לא לאבד את השפיות כי אין עם מי לדבר.

אין עם מי לדבר

אתם אומרים לבן הזוג משהו והוא עונה לכם, וזה נשמע שיחה. אבל איכשהו, ברגע מסוים, אתם מוצאים את עצמכם רחוק מאוד מהנושא שעליו רציתם לדבר. מכירים את זה? אם זאת גם החוויה שלכם בתקשורת הזוגית עם בן זוגכם, כנראה שגם אתם חיים עם הטיפוס המבלבל, ש"מדבר הצדה" ולא מצליח לדבר לעניין. והתחושה היא כאילו אין עם מי לדבר.

הוא שומע אתכם והוא מבין את הנושא יפה מאוד, אבל בכל זאת אין עם מי לדבר, כי הוא מתקשה להתמקד בפואנטה שאליה אתם מתכוונים. תשומת הלב שלו לוקחת אותו להיבט שולי של הנושא, והוא הופך אותו לפואנטה העיקרית. אז לפני שאתם יוצאים מדעתכם, כדאי שתבינו שהוא לא עושה את זה כדי לשגע אתכם, וגם לא כדי להתחמק מהנושא. הוא עושה את זה בגלל קושי לזהות מה כאן עיקר ומה כאן טפל.

בכל נושא יש נקודה עיקרית, וסביבה פריפריה של כמה נקודות שוליות. ואנחנו רואים באופן אינטואיטיבי מה כאן העיקר ומה כאן הטפל, מה חשוב יותר ממה. לכן בשיחה עם אנשים אחרים אנחנו מרגישים שאנחנו מדברים על אותו הדבר. זה לא מה שקורה לנו בשיחה עם "המבלבל".

לטיפוס הזה יש קושי עם חשיבה שמתארגנת על פי סולם עדיפויות של מה יותר ממה. הוא רואה את כל חלקי הנושא פרוסים לפניו כמו מניפה, וכולם חשובים בעיניו באותה מידה.

אם למשל תעירו לו שהוא שכח לעמוד בהתחייבות שלו לתקן משהו בבית, הוא יכול לענות לכם שהלחץ שלכם לא נעים לו. ולפני שאתם מבינים מה קרה כאן אתם מוצאים את עצמכם שקועים עמוק במריבה על הלחצים שאתם מפעילים, ובינתיים הפואנטה של הנושא, הצורך לתקן משהו בבית, נשכחת לגמרי.

אכן הלחץ שלכם קשור אף הוא לנושא, אבל הוא בשום אופן לא הפואנטה של הנושא. הפואנטה היא שהוא לא עמד בהתחייבות שלו. אין כאן פואנטה אחרת. זה כאילו סיפרתם לו שהלכתם ברחוב ביום גשום והייתם עדים לתאונת דרכים בגלל החלקה, והוא ינזוף בכם שיצאתם מהבית בגשם.

הנה דוגמה לשיחה שהתנהלה אצלי במהלך טיפול זוגי בין אישה שמדברת לעניין ובין בעל שמנסה לסחוב אותה הצדה:

היא: אתה מסרב לתת לי את החולצות שלך כדי שאתן אותן לתופרת להצר את השרוולים.

הוא: אבל את קונה לי את החולצות.

היא: נכון, ובכל זאת אני רוצה להצר את השרוולים.

הוא: לפי האופנה היום אי אפשר למצוא בחנויות חולצות עם שרוולים צרים.

היא: בדיוק כך, לכן אני רוצה לקחת את החולצות שלך לתופרת.

הוא: אנחנו לא יכולים לשנות את האופנה.

היא (בהתפרצות): אתה מוכן סוף סוף להתייחס לנושא שאני מדברת עליו?

בכל שיח, בכל דיון ובכל בירור יש נקודה מרכזית, אבל הטיפוס ש"מדבר הצדה" לא תמיד ער לה. ואם אתם חיים עם טיפוס כזה תצטרכו לעמוד על המשמר בכל שיחה ולהיצמד לפואנטה, כדי שהוא לא יצליח להזיז גם אתכם מהנושא שלכם.

הוא חייב לסדר את נקודות הראות שלו על סולם עדיפויות, ואתם יכולים לעזור לו אם תזמינו אותו לדבר על העיקר: "אתה צודק שזאת האופנה, ואתה צודק שאני קניתי את החולצות. עכשיו בוא נדבר לרגע על האפשרות לתקן אותן. בסדר?"

תענוג גדול זה אולי לא יהיה, והסבלנות שלכם בוודאי תצטרך לעמוד במבחנים קשים שוב ושוב. אבל אם הגאווה שלו לא תפריע לו להכיר בשיבוש הזה בחשיבה שלו, הוא יוכל ללמד את עצמו להתמקד סוף סוף בנקודה העיקרית של כל נושא.

שיחת וידאו אישית בנושא אין עם מי לדבר

אין עם מי לדבר
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הכרת תודה כדרך חיים

כשאנחנו מדברים על אימוץ הכרת תודה כדרך חיים, אנחנו מדברים על שמחה, כי אנחנו לא יכולים להיות אומללים כשאנחנו מלאי תודה, ולא יכול להיות בלבנו עצב כשאנחנו מכירים תודה, ולא יכולה להיות בלבנו מרירות כשלבנו מלא תודה.

על מפתן השלב הבא

האישה שינתה את המציאות, אבל התהליך לא הסתיים, ואת השינוי העיקרי היא עתידה להביא בשלב הבא של רכישת העצמאות: עוצמה נשית רכה במקום האגרסיביות הגברית השורטת.

אחריות אישית – בחירה בדרך אחרת

אם היחסים שלנו רצופים תסכולים, הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות הוא לצפות שבן זוגנו ישתנה, ובמקום זה לשנות את הגישות של עצמנו. ולזה קוראים אחריות אישית.

מחשבה יוצרת מציאות

יש המצפים לטוב ויש המצפים לרע. ומי צודק, יהיה טוב או יהיה רע?
כולם צודקים כמובן. כי בטוח שלפעמים יהיה טוב ובטוח שלפעמים יהיה רע. לכל אחד מאתנו. לפעמים נצליח ונזכה ונרוויח, ולפעמים ניכשל ונאבד ונפסיד. האם מחשבה יוצרת מציאות?

אבל המצפים לטוב מצפים להצלחה ופועלים להשיג אותה, והמצפים לרע מאמינים שלא תהיה הצלחה, ולכן הם לא עושים דבר כדי להצליח. לכן למצפים לטוב יש סיכוי הרבה יותר גדול להצליח, ולמצפים לרע יש סיכוי הרבה יותר גדול להפסיד. כך הציפיות שלנו יוצרות את המציאות שלנו, כך מחשבה יוצרת מציאות.

כמה טיפים איך לנהל שיחה מסודרת עם אדם שתמיד מזיז את נושא השיחה הצדה אל נושא שולי, או שמערבב שני נושאים בבת אחת.

כולנו מוצאים את עצמנו מדי פעם בשיח עם טיפוס מבלבל ש"מדבר הצדה", ובמקום לענות לפואנטה הוא סוחב אותנו להיבט שולי של הנושא. אז מה לעשות כדי לא לאבד את השפיות כי אין עם מי לדבר.

אין עם מי לדבר

אתם אומרים לבן הזוג משהו והוא עונה לכם, וזה נשמע שיחה. אבל איכשהו, ברגע מסוים, אתם מוצאים את עצמכם רחוק מאוד מהנושא שעליו רציתם לדבר. מכירים את זה? אם זאת גם החוויה שלכם בתקשורת הזוגית עם בן זוגכם, כנראה שגם אתם חיים עם הטיפוס המבלבל, ש"מדבר הצדה" ולא מצליח לדבר לעניין. והתחושה היא כאילו אין עם מי לדבר.

הוא שומע אתכם והוא מבין את הנושא יפה מאוד, אבל בכל זאת אין עם מי לדבר, כי הוא מתקשה להתמקד בפואנטה שאליה אתם מתכוונים. תשומת הלב שלו לוקחת אותו להיבט שולי של הנושא, והוא הופך אותו לפואנטה העיקרית. אז לפני שאתם יוצאים מדעתכם, כדאי שתבינו שהוא לא עושה את זה כדי לשגע אתכם, וגם לא כדי להתחמק מהנושא. הוא עושה את זה בגלל קושי לזהות מה כאן עיקר ומה כאן טפל.

בכל נושא יש נקודה עיקרית, וסביבה פריפריה של כמה נקודות שוליות. ואנחנו רואים באופן אינטואיטיבי מה כאן העיקר ומה כאן הטפל, מה חשוב יותר ממה. לכן בשיחה עם אנשים אחרים אנחנו מרגישים שאנחנו מדברים על אותו הדבר. זה לא מה שקורה לנו בשיחה עם "המבלבל".

לטיפוס הזה יש קושי עם חשיבה שמתארגנת על פי סולם עדיפויות של מה יותר ממה. הוא רואה את כל חלקי הנושא פרוסים לפניו כמו מניפה, וכולם חשובים בעיניו באותה מידה.

אם למשל תעירו לו שהוא שכח לעמוד בהתחייבות שלו לתקן משהו בבית, הוא יכול לענות לכם שהלחץ שלכם לא נעים לו. ולפני שאתם מבינים מה קרה כאן אתם מוצאים את עצמכם שקועים עמוק במריבה על הלחצים שאתם מפעילים, ובינתיים הפואנטה של הנושא, הצורך לתקן משהו בבית, נשכחת לגמרי.

אכן הלחץ שלכם קשור אף הוא לנושא, אבל הוא בשום אופן לא הפואנטה של הנושא. הפואנטה היא שהוא לא עמד בהתחייבות שלו. אין כאן פואנטה אחרת. זה כאילו סיפרתם לו שהלכתם ברחוב ביום גשום והייתם עדים לתאונת דרכים בגלל החלקה, והוא ינזוף בכם שיצאתם מהבית בגשם.

הנה דוגמה לשיחה שהתנהלה אצלי במהלך טיפול זוגי בין אישה שמדברת לעניין ובין בעל שמנסה לסחוב אותה הצדה:

היא: אתה מסרב לתת לי את החולצות שלך כדי שאתן אותן לתופרת להצר את השרוולים.

הוא: אבל את קונה לי את החולצות.

היא: נכון, ובכל זאת אני רוצה להצר את השרוולים.

הוא: לפי האופנה היום אי אפשר למצוא בחנויות חולצות עם שרוולים צרים.

היא: בדיוק כך, לכן אני רוצה לקחת את החולצות שלך לתופרת.

הוא: אנחנו לא יכולים לשנות את האופנה.

היא (בהתפרצות): אתה מוכן סוף סוף להתייחס לנושא שאני מדברת עליו?

בכל שיח, בכל דיון ובכל בירור יש נקודה מרכזית, אבל הטיפוס ש"מדבר הצדה" לא תמיד ער לה. ואם אתם חיים עם טיפוס כזה תצטרכו לעמוד על המשמר בכל שיחה ולהיצמד לפואנטה, כדי שהוא לא יצליח להזיז גם אתכם מהנושא שלכם.

הוא חייב לסדר את נקודות הראות שלו על סולם עדיפויות, ואתם יכולים לעזור לו אם תזמינו אותו לדבר על העיקר: "אתה צודק שזאת האופנה, ואתה צודק שאני קניתי את החולצות. עכשיו בוא נדבר לרגע על האפשרות לתקן אותן. בסדר?"

תענוג גדול זה אולי לא יהיה, והסבלנות שלכם בוודאי תצטרך לעמוד במבחנים קשים שוב ושוב. אבל אם הגאווה שלו לא תפריע לו להכיר בשיבוש הזה בחשיבה שלו, הוא יוכל ללמד את עצמו להתמקד סוף סוף בנקודה העיקרית של כל נושא.

שיחת וידאו אישית בנושא אין עם מי לדבר

אין עם מי לדבר
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מי צריך השפעה שלילית

האם אתה נמצא בסביבה מדכאת? האם יש לצדך מישהו שימהר להצביע על הטעויות שלך? בדוק היטב אם אתה חייב להיות שם.

ונשים לא מפחדות להתחייב?

כן, הימנעות מהתחייבות היא כבר לא מחלה גברית בלבד. אם את לא מצליחה ליצור קשר קבוע, ייתכן שנדבקת ואינך יודעת. בדקי את אסטרטגיות ההימנעות הנשיות הנפוצות, וחפשי ביניהן את עצמך.

האמת שמתחת לכעס ולעלבון

למה כל כך קשה להעביר לבן זוגנו את המסר על המצוקה שלנו? רק מסיבה אחת: כי אנחנו הופכים את המסר “זה פגע בי” למסר “אתה פגעת בי”, וכך אנחנו מונעים את הסיכוי לגעת בלבו.

הינך מגנט של הטוב והרע בחייך

אנחנו לא נולדים עם מחשבות חיוביות או אישיות חביבה, וגם לא נולדים עם מחשבות שליליות או אישיות דוחה. האישיות שלנו נבנית דרך המחשבות והמעשים החיוביים או השליליים שלנו.
את המגנט הפנימי אנחנו יוצרים בעצמנו, ואנחנו יכולים לשנות אותו בכל עת. איך נוצר המגנט? על ידי המחשבות שלנו. המחשבות שלנו יוצרות מעשים מתאימים, שיוצרים את האישיות שלנו. זאת השרשרת: מחשבות, מעשים, אישיות, מגנט. וכך הופכות המחשבות שלנו למגנט, שיביא אל חיינו אנשים ואירועים מתאימים למחשבות האלה.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות