שתף
שלח לחבר
אימייל
פתיחות היא לא רק להבטיח שהשני מבין מה כואב לנו, אלא גם להבטיח הבנה מלאה למה שכואב לשני.

האם אתם באמת מדברים על הכל? כן, אתם בוודאי מדברים בפתיחות על מה שמפריע לכם, אתם בוודאי מדברים בגילוי לב על החולשות והטעויות של השני, אתם בוודאי פתוחים לגמרי כשאתם דורשים מהשני את מה שאתם רוצים, ואתם בוודאי פתוחים לגמרי כשאתם מנסים להוכיח לשני שאתם צודקים ושהוא טועה. אבל מאמי, זאת ממש לא פתיחות.

"מפריע לי" זאת לא פתיחות, זאת תלונה או האשמה. "מה מפריע לך", זאת פתיחות.

כל "מפריע לי" של צד אחד מעורר מיד חוסר הקשבה אצל הצד השני, ולא יכולה להיות פתיחות כשצד אחד לא מוכן להקשיב. לומר מה קשה לנו בלי לעורר התנגדות אצל השני, זאת פתיחות.

כל דרישה מהצד השני לוותר על מה שהוא רוצה מעוררת סירוב. להציע לשני משהו שהוא רוצה בתמורה למה שאנחנו רוצים ממנו, זאת פתיחות.

טיפים לתקשורת זוגית טובה

אז מהי פתיחות? פתיחות היא יכולת של בני הזוג לדבר על החולשות והטעויות שקשה לדבר עליהן: טעיתי, לא הייתי צריך לומר את זה, עשיתי דבר טיפשי, חשבתי רק על עצמי, לא התחשבתי בך, ניצלתי אותך, פגעתי בך, אני מתבייש במה שעשיתי, לא הייתי בסדר, אתה צודק.

פתיחות היא לא רק להבטיח שהשני מבין מה כואב לנו, אלא גם להבטיח הבנה מלאה למה שכואב לשני.

ביחסי פתיחות כל אחד יודע מה מעצבן את השני ונמנע מלעשות את זה.

ביחסי פתיחות אומר כל אחד לשני למה הוא מוכן ולמה הוא לא מוכן ומקשיב למה שהשני מוכן או לא מוכן.

ביחסי פתיחות יודעים בני הזוג מהם הגבולות של כל אחד, ואף אחד לא חוצה קווים אל הטריטוריה של השני.

כשהתקשורת הזוגית פתוחה בשני הכיוונים יודע כל אחד מבני הזוג שהוא יכול לדבר על מה שכואב לו ומישהו בצד השני תמיד מקשיב לו, כמו שהוא תמיד מקשיב לשני ולמה שכואב לו.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני לא מתעניין, לא מגיב, או משנה מיד את הנושא אל הקושי של עצמו.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני שותק כי אין לו מה לספר.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני בוהה בטלוויזיה או מתעסק בטלפון.

לא יכולה להיות תקשורת זוגית כשצד אחד מספר על עצמו והשני קובע מיד מה הוא צריך לעשות או מבקר אותו.

אבל הנה הכלל החשוב ביותר של פתיחות זוגית: כשאחד מספר על משהו שכואב לו בהתנהגות של השני, השני מקשיב עד הסוף בלי להתווכח ובלי להפריך ובלי להכחיש את הדברים, עם נכונות לשוחח על מה שהוא שמע ולהשתתף בחיפוש תשובה לדברים. רק אז הוא רשאי להעלות את הכאב של עצמו, ולצפות מהשני לאותה הקשבה ולאותו יחס.

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

למה כל כך קשה להרגיש אשם

למה הוא אף פעם לא מרגיש אשם? למה הוא לא יכול להכיר בזה שגם הוא חלק מהבעיה? מה הדבר הזה שכל כך מפריע לרבים בינינו לראות גם את האחריות שלהם ולהתנצל על החלק שלהם?

לכודים בלולאה שופט-קורבן

אז מי ביניכם האשם, את או אתה? השאלה הזאת יכולה להפוך את הזוגיות למערכת של התחשבנויות. אז הקשיבו לשיחה הזאת, כי היא תעזור לכם להתיר את הפלונטר.

אתה חופשי

אם אתה חושב שזה המקסימום שלך, נסה לעשות יותר ותיווכח כמה טעית.

האם יש לנו יצר להרס עצמי

    נדבר על השאלה אם יש או אין לנו יצר להרס עצמי שאחראי לכל כך הרבה טעויות ביחסי זוגיות. במהלך יעוץ זוגי אנחנו לומדים

פתיחות היא לא רק להבטיח שהשני מבין מה כואב לנו, אלא גם להבטיח הבנה מלאה למה שכואב לשני.

האם אתם באמת מדברים על הכל? כן, אתם בוודאי מדברים בפתיחות על מה שמפריע לכם, אתם בוודאי מדברים בגילוי לב על החולשות והטעויות של השני, אתם בוודאי פתוחים לגמרי כשאתם דורשים מהשני את מה שאתם רוצים, ואתם בוודאי פתוחים לגמרי כשאתם מנסים להוכיח לשני שאתם צודקים ושהוא טועה. אבל מאמי, זאת ממש לא פתיחות.

"מפריע לי" זאת לא פתיחות, זאת תלונה או האשמה. "מה מפריע לך", זאת פתיחות.

כל "מפריע לי" של צד אחד מעורר מיד חוסר הקשבה אצל הצד השני, ולא יכולה להיות פתיחות כשצד אחד לא מוכן להקשיב. לומר מה קשה לנו בלי לעורר התנגדות אצל השני, זאת פתיחות.

כל דרישה מהצד השני לוותר על מה שהוא רוצה מעוררת סירוב. להציע לשני משהו שהוא רוצה בתמורה למה שאנחנו רוצים ממנו, זאת פתיחות.

טיפים לתקשורת זוגית טובה

אז מהי פתיחות? פתיחות היא יכולת של בני הזוג לדבר על החולשות והטעויות שקשה לדבר עליהן: טעיתי, לא הייתי צריך לומר את זה, עשיתי דבר טיפשי, חשבתי רק על עצמי, לא התחשבתי בך, ניצלתי אותך, פגעתי בך, אני מתבייש במה שעשיתי, לא הייתי בסדר, אתה צודק.

פתיחות היא לא רק להבטיח שהשני מבין מה כואב לנו, אלא גם להבטיח הבנה מלאה למה שכואב לשני.

ביחסי פתיחות כל אחד יודע מה מעצבן את השני ונמנע מלעשות את זה.

ביחסי פתיחות אומר כל אחד לשני למה הוא מוכן ולמה הוא לא מוכן ומקשיב למה שהשני מוכן או לא מוכן.

ביחסי פתיחות יודעים בני הזוג מהם הגבולות של כל אחד, ואף אחד לא חוצה קווים אל הטריטוריה של השני.

כשהתקשורת הזוגית פתוחה בשני הכיוונים יודע כל אחד מבני הזוג שהוא יכול לדבר על מה שכואב לו ומישהו בצד השני תמיד מקשיב לו, כמו שהוא תמיד מקשיב לשני ולמה שכואב לו.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני לא מתעניין, לא מגיב, או משנה מיד את הנושא אל הקושי של עצמו.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני שותק כי אין לו מה לספר.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני בוהה בטלוויזיה או מתעסק בטלפון.

לא יכולה להיות תקשורת זוגית כשצד אחד מספר על עצמו והשני קובע מיד מה הוא צריך לעשות או מבקר אותו.

אבל הנה הכלל החשוב ביותר של פתיחות זוגית: כשאחד מספר על משהו שכואב לו בהתנהגות של השני, השני מקשיב עד הסוף בלי להתווכח ובלי להפריך ובלי להכחיש את הדברים, עם נכונות לשוחח על מה שהוא שמע ולהשתתף בחיפוש תשובה לדברים. רק אז הוא רשאי להעלות את הכאב של עצמו, ולצפות מהשני לאותה הקשבה ולאותו יחס.

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

איך לבחור ברגשות חיוביים

האם באמת עצב ותסכול ופחד וכעס ועלבון הם רגשות שליליים? אז תתפלאו, אלה רגשות חיוביים מאוד, אם נבין את תפקידם.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות