שתף
שלח לחבר
אימייל
פתיחות היא לא רק להבטיח שהשני מבין מה כואב לנו, אלא גם להבטיח הבנה מלאה למה שכואב לשני.

האם אתם באמת מדברים על הכל? כן, אתם בוודאי מדברים בפתיחות על מה שמפריע לכם, אתם בוודאי מדברים בגילוי לב על החולשות והטעויות של השני, אתם בוודאי פתוחים לגמרי כשאתם דורשים מהשני את מה שאתם רוצים, ואתם בוודאי פתוחים לגמרי כשאתם מנסים להוכיח לשני שאתם צודקים ושהוא טועה. אבל מאמי, זאת ממש לא פתיחות.

"מפריע לי" זאת לא פתיחות, זאת תלונה או האשמה. "מה מפריע לך", זאת פתיחות.

כל "מפריע לי" של צד אחד מעורר מיד חוסר הקשבה אצל הצד השני, ולא יכולה להיות פתיחות כשצד אחד לא מוכן להקשיב. לומר מה קשה לנו בלי לעורר התנגדות אצל השני, זאת פתיחות.

כל דרישה מהצד השני לוותר על מה שהוא רוצה מעוררת סירוב. להציע לשני משהו שהוא רוצה בתמורה למה שאנחנו רוצים ממנו, זאת פתיחות.

טיפים לתקשורת זוגית טובה

אז מהי פתיחות? פתיחות היא יכולת של בני הזוג לדבר על החולשות והטעויות שקשה לדבר עליהן: טעיתי, לא הייתי צריך לומר את זה, עשיתי דבר טיפשי, חשבתי רק על עצמי, לא התחשבתי בך, ניצלתי אותך, פגעתי בך, אני מתבייש במה שעשיתי, לא הייתי בסדר, אתה צודק.

פתיחות היא לא רק להבטיח שהשני מבין מה כואב לנו, אלא גם להבטיח הבנה מלאה למה שכואב לשני.

ביחסי פתיחות כל אחד יודע מה מעצבן את השני ונמנע מלעשות את זה.

ביחסי פתיחות אומר כל אחד לשני למה הוא מוכן ולמה הוא לא מוכן ומקשיב למה שהשני מוכן או לא מוכן.

ביחסי פתיחות יודעים בני הזוג מהם הגבולות של כל אחד, ואף אחד לא חוצה קווים אל הטריטוריה של השני.

כשהתקשורת הזוגית פתוחה בשני הכיוונים יודע כל אחד מבני הזוג שהוא יכול לדבר על מה שכואב לו ומישהו בצד השני תמיד מקשיב לו, כמו שהוא תמיד מקשיב לשני ולמה שכואב לו.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני לא מתעניין, לא מגיב, או משנה מיד את הנושא אל הקושי של עצמו.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני שותק כי אין לו מה לספר.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני בוהה בטלוויזיה או מתעסק בטלפון.

לא יכולה להיות תקשורת זוגית כשצד אחד מספר על עצמו והשני קובע מיד מה הוא צריך לעשות או מבקר אותו.

אבל הנה הכלל החשוב ביותר של פתיחות זוגית: כשאחד מספר על משהו שכואב לו בהתנהגות של השני, השני מקשיב עד הסוף בלי להתווכח ובלי להפריך ובלי להכחיש את הדברים, עם נכונות לשוחח על מה שהוא שמע ולהשתתף בחיפוש תשובה לדברים. רק אז הוא רשאי להעלות את הכאב של עצמו, ולצפות מהשני לאותה הקשבה ולאותו יחס.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

למה שליטה עצמית כל כך חשובה?

כדי לפתח שליטה עצמית אנחנו צריכים להכיר את שתי מערכות הכוח שיש בתוכנו: “המערכת החמה” שיוצרת את התאווה לסיפוקים מיידיים, ו”המערכת הקרה” שאחראית לבחירה לטווח ארוך.

איך להשיג שליטה עצמית

אדם חלש מאבד שליטה עצמית כשהדברים לא מסתדרים כרצונו, ואדם חזק שולט בעצמו גם במצבים פרובוקטיביים. זה ההבדל בין אדם חזק ואדם חלש. ופתרון יעיל

סטנדרט כפול או חברות אמת

האם אתם חברים? כדי שנהיה חברים לא מספיק שננהל ביחד את משק הבית ונדאג ביחד לצורכי הילדים. כדי שנהיה חברים אנחנו צריכים להיות קודם כל הוגנים אחד כלפי השני, כי כך מתנהגים חברים אחד אל השני.

פתיחות היא לא רק להבטיח שהשני מבין מה כואב לנו, אלא גם להבטיח הבנה מלאה למה שכואב לשני.

האם אתם באמת מדברים על הכל? כן, אתם בוודאי מדברים בפתיחות על מה שמפריע לכם, אתם בוודאי מדברים בגילוי לב על החולשות והטעויות של השני, אתם בוודאי פתוחים לגמרי כשאתם דורשים מהשני את מה שאתם רוצים, ואתם בוודאי פתוחים לגמרי כשאתם מנסים להוכיח לשני שאתם צודקים ושהוא טועה. אבל מאמי, זאת ממש לא פתיחות.

"מפריע לי" זאת לא פתיחות, זאת תלונה או האשמה. "מה מפריע לך", זאת פתיחות.

כל "מפריע לי" של צד אחד מעורר מיד חוסר הקשבה אצל הצד השני, ולא יכולה להיות פתיחות כשצד אחד לא מוכן להקשיב. לומר מה קשה לנו בלי לעורר התנגדות אצל השני, זאת פתיחות.

כל דרישה מהצד השני לוותר על מה שהוא רוצה מעוררת סירוב. להציע לשני משהו שהוא רוצה בתמורה למה שאנחנו רוצים ממנו, זאת פתיחות.

טיפים לתקשורת זוגית טובה

אז מהי פתיחות? פתיחות היא יכולת של בני הזוג לדבר על החולשות והטעויות שקשה לדבר עליהן: טעיתי, לא הייתי צריך לומר את זה, עשיתי דבר טיפשי, חשבתי רק על עצמי, לא התחשבתי בך, ניצלתי אותך, פגעתי בך, אני מתבייש במה שעשיתי, לא הייתי בסדר, אתה צודק.

פתיחות היא לא רק להבטיח שהשני מבין מה כואב לנו, אלא גם להבטיח הבנה מלאה למה שכואב לשני.

ביחסי פתיחות כל אחד יודע מה מעצבן את השני ונמנע מלעשות את זה.

ביחסי פתיחות אומר כל אחד לשני למה הוא מוכן ולמה הוא לא מוכן ומקשיב למה שהשני מוכן או לא מוכן.

ביחסי פתיחות יודעים בני הזוג מהם הגבולות של כל אחד, ואף אחד לא חוצה קווים אל הטריטוריה של השני.

כשהתקשורת הזוגית פתוחה בשני הכיוונים יודע כל אחד מבני הזוג שהוא יכול לדבר על מה שכואב לו ומישהו בצד השני תמיד מקשיב לו, כמו שהוא תמיד מקשיב לשני ולמה שכואב לו.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני לא מתעניין, לא מגיב, או משנה מיד את הנושא אל הקושי של עצמו.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני שותק כי אין לו מה לספר.

לא יכולה להיות תקשורת פתוחה כשצד אחד מספר על עצמו והצד השני בוהה בטלוויזיה או מתעסק בטלפון.

לא יכולה להיות תקשורת זוגית כשצד אחד מספר על עצמו והשני קובע מיד מה הוא צריך לעשות או מבקר אותו.

אבל הנה הכלל החשוב ביותר של פתיחות זוגית: כשאחד מספר על משהו שכואב לו בהתנהגות של השני, השני מקשיב עד הסוף בלי להתווכח ובלי להפריך ובלי להכחיש את הדברים, עם נכונות לשוחח על מה שהוא שמע ולהשתתף בחיפוש תשובה לדברים. רק אז הוא רשאי להעלות את הכאב של עצמו, ולצפות מהשני לאותה הקשבה ולאותו יחס.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

סליחה בלי חשבונות

כדי לסלוח באמת אתה צריך להבין את המניעים של מי שגרם לך עוול. האם אתה מסוגל? הנה כמה רעיונות איך לעשות את זה ולהרגיש הרבה יותר טוב.

המלחמה בין השכל והרגש

הראש אומר דבר אחד והלב אומר דבר אחר? אתם במלחמה עם עצמכם: חלק אחד שלכם רוצה למגר את החלק השני. אבל אפשר גם ליצור שיתוף פעולה בין ההיגיון והרגשות, וכך להבטיח את ההחלטה המועילה ביותר.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות