רונית אחראית על המערך השיווקי בחברה גדולה, וגם אחראית לכל הפרסומים של החברה, וגם מרצה במכללה למנהל עסקים, וגם חברת דירקטוריון בחברה בנקאית. סדר היום שלה כל כך צפוף שאי אפשר להכניס סיכה.

כדי לעשות שימוש יעיל בזמן היא רגילה לעסוק בכמה דברים בבת אחת: היא מדברת בטלפון, בודקת את לוח הזמנים, מעיינת בתוכנית חדשה לקידום מוצר, וכל זה בלי לאבד מגע עם אף אחת מהפעילויות.

כולנו רוצים להצליח, לרכוש, להתקדם. בכל אחת מאתנו יש "הישגית" קטנה. אבל קריירה והישגיות הן לרובנו רק שניים ממכלול של מרכיבי החיים. אשר לרונית, הדברים היחידים שיש להם ערך בעיניה הם: מעמד, כסף, מותגים, מהלכים חברתיים - כל אותם דברים שיוצרים תדמית של מצליחנית.

אם גם את לא יוצאת מהבית בלי לענוד על דש בגדך את ההישגים שלך ואת ההצלחה שלך, קרוב לוודאי שגם את שייכת לטיפוס "ההישגית".

סמלים של הצלחה

"ההישגית" רואה בהצלחה מטרת חיים. היא מפנטזת על סמלים שונים שאותם היא תענוד: סטטוס, יוקרה, מעמד, כסף, תואר, כבוד. הלהט הזה שואב את מירב המשאבים שלה, ומאפשר לה להפוך במקרים רבים למספר אחד בתחום הפעילות שהיא בוחרת: במשחקים האולימפיים, בעיתון, בבית הספר לרפואה, בסולם הניהולי.

לא קשה להבחין בה משום שהיא בולטת בביטחון העצמי שלה, בנמרצות שלה, ביעילות שלה, ובעיקר ברקורד ההישגים שלה. היא תחרותית בדם. היא מציבה יעדים ומטרות, והיא אוהבת למתוח גבולות, לעבוד עד קצה גבול היכולת, להתחרות בטוב ביותר. וכמו רוב המתחרים הטובים, היא משחקת כדי להרוויח.

היא מוכנה להקריב קורבנות אישיים גדולים כדי להשיג את ההצלחה הנכספת ואת תדמית המצליחנית. אבל כשזה הופך להרגל ולדרך חיים, קורבנות אלה יכולים לכלול גם נישואין, משפחה, חברים, ואפילו בריאות נפשית.

שיווק התדמית

"ההישגית" משוכנעת בעליונותה, ומרגישה שכל האחרים אינם אלא קהל מעריצים שנמצא שם כדי להריע לה. אבל הסיפור האמיתי שלה הוא רעב להכרה, להערכה ולהערצה. אין בעולמה שום דבר אחר שהוא חשוב מזה. היא מחפשת תשומת לב כמו פרח החמניה הפונה אל השמש, וכדי לזכות בתשומת לב היא מפתחת כישורים מיוחדים להפגין נוכחות, לעשות רושם ולהבליט את יכולותיה והישגיה.

חיפוש תשומת לב הוא אם כן שם המשחק, ומאחורי תדמית המצליחנית מסתתרת למעשה תלות עמוקה בדעתם של אנשים אחרים. רוב המשאבים שלה מושקעים בשיווק עצמי. היא לא זקוקה ליועץ תדמית. היא היחצני"ת הטובה ביותר של עצמה, מכיוון שהיא מתייחסת אל עצמה כאל מוצר שהיא צריכה לשווק, והיא עובדת על פופולריות, תחרות, פרסומת, קידום מכירות.

בחוויה האישית שלה רואה "ההישגית" את עצמה כסחורה, שצריך להעצים כל הזמן את נתוני "החבילה" שלה כדי שיקנו אותה. היא משוכנעת שהצלחה תלויה באופן שבו אדם מוכר את עצמו בשוק, ובאופן שבו הוא מצליח לשים את עצמו על המפה החברתית.

הדגש הוא על סגנון ולא על מהות. האריזה היא המסר, והיא יודעת לארוז את עצמה בתדמית שתתאים לכל מצב.

מאוהבת בחיקוי

אבל איש אינו יכול למצוא חן בעיני כולם, ואיש אינו יכול להצליח כל הזמן. כל אחד חווה לפעמים כישלונות והפסדים. ו"ההישגית" לא מוכנה להתמודד עם הפסד בתחרות, ולא מסוגלת לחוות חוסר הערכה כלפיה. את הדילמה הזאת היא מנסה לפתור על ידי התפארות.

כדי להבטיח יתרון לטובתה בכל מצב, וכדי להבטיח שהאחרים יסתכלו אליה מלמטה למעלה, היא מלמדת את עצמה להציג את עצמה טוב יותר מכפי שהיא באמת. היא יכולה להיות רברבנית גלויה, והיא יכולה גם להיות רברבנית סמויה על ידי הצגת פוזה של מצליחה.

הבעיה כאן היא שלא מתפתח אצלה שום דבר עמוק, אמיתי ומהותי, והתכונות היחידות שהיא מטפחת הן אלה שיכולות להימכר. ורק עיניים רגישות מבחינות באיזושהי איכות מבוימת ומלאכותית העוטפת אותה.

היא נראית כאילו היא אוהבת את עצמה מאוד, אבל היא למעשה מאוהבת בתדמית מזויפת שהיא בנתה לעצמה, ולא בעצמי הממשי שלה. כשהזיוף נעשה הרגל היא מתחילה להאמין באשליות המנופחות שלה לגבי עצמה, עד שמתהווה פיצול עמוק בין התדמית שהיא מקרינה ובין האמת שמאחוריה. והאמת היא שאין לה מושג מיהי באמת, עד שהיא שוכחת שאין בפנים דבר, שאיש אינו בבית.

מאבדת מגע עם רגשות

כש"ההישגית" רוצה לענוד בן זוג על דש בגדה, היא יודעת להיות סקסית ואטרקטיבית מאוד. וכשהיא מזהה את האידיאל הגברי שלה היא משחקת אותה מהר, קל וחופשי. אבל גבוהים הסיכויים שהיא תהיה מעורבת במערכת יחסים משובשת, משום שמסלול התפתחותה דילג על השלב של פיתוח מיומנויות של שיתוף וחיים בשניים. למעשה מגלמת "ההישגית" את האגוצנטריות בצורתה הגלויה ביותר.

והסיבה ברורה: כדי לעמוד במציאות תחרותית היא צריכה להיות בכל רגע בכושר מלא ובשליטה מלאה, והיא לא יכולה להרשות לעצמה להרגיש דברים. רגשות יכולים להפריע, רגשות יכולים להסיח את הדעת מהעיקר. וכך בהדרגה היא מאבדת מגע עם רגשותיה, ובכך היא מאבדת למעשה מגע עם אותו חלק המאפשר לחבר שני עולמות לאחד.

המעבר למודעות עצמית אמיתית

התפנית בהתפתחותה של "ההישגית" מתחוללת כשהיא תופסת שהיא לא אמיתית אלא היא מציגה את התדמית שלה. רגע כזה הוא הזדמנות בשבילה לעבור מהונאה עצמית למודעות אמיתית.

זוהי חוויה קשה, משום שהיא מחייבת אותה להבין שהיא תלויה בהערכתם של אנשים אחרים. אבל זוהי גם תחילתה של מודעות עצמית אמיתית. כשהיא משתחררת מהצורך להתרברב ולעשות רושם פונה מרכז הכובד שלה פנימה, לרגשותיה האמיתיים ולזהותה האמיתית.

אז מפציע האדם האמיתי שבה. והיא מגלה שאדם חדש זה הוא לא מקור של מקסם שווא, אלא הוא כוכב אמיתי.

כדי לעשות את המעבר מהונאה עצמית למודעות עצמית אמיתית חייבת "ההישגית" לזהות קודם את האשליות, שמהן רקמה קודם את התדמית שהיא הציגה בפני העולם. תגלית זאת עלולה להיות מכאיבה מאוד, אבל היא הדרכון שלה למודעות עצמית.

מודעות עצמית אמיתית היא נקודת התחלה של קבלה עצמית אמיתית, המאפשרת ל"הישגית" לקבל אמיתות כואבות לגבי עצמה. וכשהיא מסוגלת לוותר על פנטזיות, על זיופים, על חיקויים ואחיזת עיניים, היא יכולה להתנסות בעצמה בפשטות כאן ועכשיו, עם כל החלקים הנשגבים שבה, וגם עם החלקים האפלים שבה.

כשהביטוי העצמי שלה ישיר ואותנטי היא יכולה לתקשר עם אנשים אחרים באופן שנוגע בהם, ולהניע אותם לשאוף למטרות גבוהות יותר. וכך, "הישגית" בעלת מודעות אמיתית היא ממריצה ומדרבנת מלאת השראה בסביבתה.

יש לה יכולת מיוחדת להגביר מוטיבציה ולעורר התלהבות. כושר המנהיגות שלה משרה סביבה ביטחון, והיא ממריצה להתגבר על קשיים ולהסתער על האתגר הבא. יש על מי לסמוך, יש עם מי ללכת.