תשעת הטיפוסים הפסיכולוגיים, שיוצגו בזה אחר זה בהמשך, מבוססים על תורת האניאגרם, תורה עתיקה שמקורה במזרח הרחוק. תורה זו היא מכשיר רב ערך להכרת עצמנו. אבל לא פחות מכך היא מכשיר יעיל מאוד להכרת הסובבים אותנו, משום שהיא מאפשרת לנו לראות את העולם דרך עיניו של הזולת.

הראשונים שהציעו מסגרת של חלוקה לקבוצות אישיות היו האסטרולוגים, שיצרו שנים-עשר אבות-טיפוס אנושיים על פי תאריכי הלידה.

אחריהם הציבו הפילוסופים של התקופה העתיקה ארבעה מזגים בסיסיים לפי התיאוריה של ארבעת הנוזלים בגוף: המלנכולי, הפלגמטי, הסנגוויני והכולרי.

גם קרל יונג בנה את החלוקה שלו על ארבעה טיפוסים: החושי, הרגשי, החושב והאינטואיטיבי.

במשך שנים רבות לא תועדה תורת האניאגרם בכתב כדי לשמור אותה בסוד. רק יחידי סגולה זכו להתוודע אליה, ואלה נחשבו ל"מי שיודעים".

כיום נגישה תורת האניאגרם לכל אחד, וניתן לרכוש את הידע באמצעות סדנאות או ספרים. ואף על פי כן, במידה רבה היא עדיין בבחינת תורה לא נודעת.

בצאתנו למסע ההיכרות עם עצמנו ועם הסובבים אותנו אנחנו לא רוצים לקבוע מי בסדר ומי לא, מי נחמד ומי לא. בחשיבה שיפוטית נמוכה זאת אנחנו עוסקים כל חיינו. אנחנו רוצים פשוט לזהות איזה טיפוס הוא כל אחד מאתנו. דרך זו לראות בני אדם באמצעות התבוננות בהם, ולא באמצעות שפיטתם, מאפשרת לנו לראות את האדם, ולא את מה שאנחנו חושבים על האדם.

כל אחד מהטיפוסים רואה את העולם מבעד למשקפיים אחרים, ומתפקד על פי קוד התנהגותי שונה. לפיכך מנקודת הראות שלו רואה כל אחד תמיד את הדברים נכון. ומפגש אמיתי בינינו יכול להתקיים רק כאשר אנחנו מבינים זאת.

התוודעות אל תשעת הפרצופים

קרוב לוודאי שתגלו שכל הטיפוסים מתאימים לכם. הסיבה לכך היא שכל הטיפוסים נמצאים בנו. ואכן יש בכל אחד שמץ של קורבן, שמץ של שופט, שמץ של מעניק, וכך הלאה. בכל אחד מאתנו יש אישיות מורכבת, ואנחנו נותנים ביטוי לכל חלק בנסיבות המתאימות לו.

אבל אצל כל אחד מאתנו יש חלק אחד דומיננטי, שאותו אנחנו מפעילים לעתים הקרובות ביותר. זה החלק שאליו אתם תמיד חוזרים, ושבו אתם מרגישים "אני" יותר מכל חלק אחר. לשאר החלקים אתם נותנים ביטוי לעתים הרבה יותר רחוקות, או בכלל לא.

זה החלק שמציין אתכם כאחד מתשעת הטיפוסים הפסיכולוגיים.

אמנם נוח לנו מאוד לחשוב שכאשר אנחנו מתנהגים בטיפשות או ברשעות "זה לא אנחנו", ואולי גם אתם, כמו רבים בינינו, מסבירים התנהגות דוחה בכך ש"הוא הוציא מכם את כל הרע". אבל מה לעשות, כל אחד מאתנו הנו גם החיובי וגם השלילי בגוף אחד.

אתם מאירים פנים כשהסביבה מקבלת אתכם, ואתם חמוצים כאשר מתנגדים לכם או דוחים אתכם. החלקים שבהם אתם מתביישים הם אם כן "אתם" בדיוק כמו החלקים שבהם אתם גאים.

אם את מוכנים להתחייב למסע היכרות עצמכם, תכירו חלקים בכם שאולי הכחשתם עד היום את קיומם. תכירו את הנאמן והמסור וגם את המכשפה הרעה, את העריץ התובעני וגם את המשרת הכנוע, את האמיץ והתקיף וגם את הפחדן והביישן, את הנדיב והמעניק וגם את המתחשבן הקטנוני.

לאחר שתזהו את החלק הדומיננטי שלך, תוכלו לזהות גם את שאר החלקים, ולהחליט בכל מצב איזה מהם רצוי לכם לבטא, ואיזה מהם עדיף להשתיק. תוכלו לעשות זאת כאשר תלמדו להתבונן בעצמכם כמו קברניט המתבונן מעל הגשר בתפקודם של כל מלחיו.

זו הסגולה של חשיבת-על המאפשרת, לנו להתבונן בעצמנו מן החוץ ולראות את כל מי שאנחנו, ולא רק חלק מאתנו.

כשתפתחו חשיבה זו "מהקומה השניה" תוכלו לעשות צעד נוסף, ולראות אנשים אחרים לא רק כפי שאתם רואים אותם, אלא גם כפי שהם רואים את עצמם. ראייה כזאת תאפשר לכם לראות את נקודת הראות של כל אדם, ולהבין שהוא נוהג על פי דגם הטיפוס הפסיכולוגי שלו, בדיוק כפי שאתם מתנהגים על פי דגם הטיפוס הפסיכולוגי שלכם.

כשאתם רואים את זה אתם לא מצפים ממנו עוד שינהג כמו טיפוס אחר. זוהי קבלה אמיתית. וממקום זה אתם יכולים לחבר את הצרכים השונים שלכם ושלו באיחוד של אהבה.

זכרו שלושה כללים:

• בכל אדם נמצאים כל הטיפוסים, אבל אחד מהם דומיננטי מהאחרים.
• אין "טיפוס טוב" ו"טיפוס רע", יש רק תשעה טיפוסים שונים.
• בכל טיפוס יש גם תכונות שליליות וגם תכונות חיוביות.

ושתי הערות אחרונות:

1. לא תמיד שמרתי אמונים באופן מילולי לתורת האניאגרם. הרשיתי לעצמי חופש להוסיף, לגרוע ולשנות, מתוך תקווה להקל על הבנת הטיפוס.

2. תיאור תשעת הטיפוסים נכתב בלשון נקבה, אבל זה חל על גברים בדיוק באותה מידה.