מה יש ברומן מהצד שיכול לכשף אותנו עד כדי התמכרות? לא קשה לענות על זה: רומן צדדי הוא למעשה צינור של אספקה סדירה באהבה והערכה שכולנו צורכים בלי הפסק. הוא מביא לנו שפע מהדבר שדרוש לנו יותר מהכל: הרגשה שאנחנו אהובים, שאנחנו חשובים, שאנחנו משמעותיים. כשהכלים הפנימיים שלנו מלאים בכל הטוב הזה אנחנו מרגישים התעלות רגשית, ולהרגשה הזאת אנחנו קוראים התאהבות.

כשאנחנו מתאהבים במישהו שאסור לנו לאהוב אנחנו כמו הלך במדבר שהגיע לנווה ירוק. פתאום מישהו קשוב לנו בכל לבו, פתאום מישהו מבין את רחשי לבנו בכל נפשו, פתאום יש מישהו שאין לו שום ביקורת, מישהו שלא מעיר לנו, מישהו שרואה בנו רק טוב ויפה, מישהו שחושב עלינו כמו שאנחנו רוצים שיחשבו עלינו. פתאום יש מישהו שמתפעל מהמגע שלנו, מתפעם מהמבט שלנו, מתמוגג מהמילים שלנו. פתאום יש מישהו שמשתוקק אלינו כל הזמן, מתגעגע אלינו כל הזמן, רוצה להיות אתנו כל הזמן. ופתאום אנחנו מרגישים מרכז העולם. בקיצור, פתאום יש מישהו שנותן לנו מה שכל כך דרוש לנו, ושאנחנו לא מקבלים בבית.

בדרך כלל זה מתחיל בשיח עמוק ואינטימי בין גבר ואישה על מה שחסר לכל אחד בבית. מספרים על הקשיים עם בן הזוג ועל התסכול מהיחסים, עם ביטחון מלא של שליטה במצב, עם הרגשה שאפשר לעצור אם זה ירחיק לכת. זאת אשליה, כי כשנוצר המגע הראשון של יד ביד או לחי בלחי, מתחילה ההתמכרות לאדם הזה שמציע את ההערכה הנכספת.

אבל לרומנים מהצד יש בדרך כלל חיי מדף קצרים כי בדרך כלל הם מתגלים. אבל פעמים רבות הסיפור נמשך יותר מדי ומתחיל להעיק. זה קורה בעיקר כאשר אחד השותפים פנוי והשני נשוי. ואז במוקדם או במאוחר לשותף הפנוי נמאס לחיות בסמטה צדדית, בחשאי, בסתר, והוא מתחיל לדרוש את חלקו בדבר האמיתי. הלחצים שהוא מפעיל יכולים להיות גלויים, אבל הם יכולים גם להיות סמויים מאוד: דמעות כאב, הסתגרות אומללה, פרובוקציות ומניפולציות כדי לעורר חשד וקנאה. וברגע שמתחילים הלחצים לעזוב את הבית והמשפחה, מתחיל הסיוט.

רומן כזה רצוף בפרידות ובחזרות. הוא מתיש ושוחק. יודעים שאין סיכוי לעזיבת הבית, ויודעים שחייבים להסתפק רק בפרוסה מהעוגה, אבל לא יכולים לוותר על המאבק לקבל את העוגה כולה. עד לסיום הבלתי נמנע, עד לפרידה שאין כואב ממנה. הצד הפנוי נשאר לנפשו ללקק את פצעיו, והצד הנשוי צריך לחזור הביתה ולהתמודד עם הסתגלות כואבת.

לפעמים לשניהם יש בן זוג בבית. ואז לשניהם מצפה המשימה הגדולה לשקם את הנישואין ולחזק את היחסים שהם הזניחו. ייתכן שהם לא ילמדו כלום. רבים מאתנו לא לומדים לעולם. אבל ייתכן שהם יבינו מה שאולי הם לא הבינו קודם: את החשיבות שיש לסיפוק הצרכים הרגשיים אחד של השני. אם הם יבינו את זה לא יהיה ביניהם יותר מקום לשאננות, לזלזול, להתעלמות. בני זוג כאלה יעשו כל מה שהם יכולים כדי שכל אחד מהם ירגיש שהוא הדבר הטוב ביותר שקרה לבן זוגו.

האם לספר לבן הזוג על הרומן שהיה ונגמר? התגובה הראשונה של רובנו תהיה: מה הטעם? מה שלא יודעים לא כואב. אבל במבט עמוק יותר, הסתרה היא חוסר כבוד כלפי בן הזוג. כשמגנים עליו מפני האמת, כופים עליו להמשיך לחיות באשליה שיש לו בן זוג נאמן ואמין.

אבל יש סיבה חשובה יותר מדוע לספר לבן הזוג את האמת: רק גילוי לב מוחלט יאפשר לבני הזוג לבחון בכנות את היחסים שלהם, לגלות מה לא היה בסדר בהם ולאתר את נקודות התורפה שבהם. וזה תמיד יגיע בסופו של דבר לצרכים רגשיים חשובים שהם לא סיפקו זה לזה. גם אם בן הזוג לא יודע על הרומן שהתנהל מאחורי גבו, הצד הבוגד יודע גם יודע. הוא לא יכול להבטיח לבדו שמשברים כאלה לא יתגנבו יותר אל הנישואין שלהם, והוא חייב לרתום גם את בן זוגו לעבודה הקשה הזאת של סתימת הפרצות במערכת הזוגית שלהם.

כנות תגרום בוודאי לכאב גדול מאוד, אבל היא יכולה לא רק למנוע בגידות נוספות בעתיד, אלא גם למנף את היחסים לכיתה גבוהה יותר. הכרה מלאה באחריות מצד אחד, וסלחנות מלאה מצד שני, יאפשרו לבני הזוג לפתוח בדיאלוג זוגי עמוק הרבה יותר מבעבר.