יחסים שלא נותנים להם תזונה בריאה של אהבה והתחשבות והעצמה הדדית מפתחים מחלות כרוניות, ומהמחלות האלה אי אפשר להיפטר אלא אם כן בני הזוג משנים את היחס שהם מעניקים אחד לשני. והמחלה הנפוצה ביותר וגם הקשה ביותר היא התרכזות בעצמנו.

אבל לפני כל דבר אחר, הנה הודעה רשמית: הכל בסדר עם התרכזות בעצמנו. ככה נוצרנו. אנחנו לא יכולים בלי זה. אנחנו לא יכולים להתעלם מהצרכים שלנו, מהרגשות שלנו, מהכאבים שלנו, מהציפיות שלנו, מהאכזבות שלנו, מהמחשבות שלנו. וגם האדם המתחשב ביותר בעולם אמור להיות לגמרי לעצמו.

איפה זה מתחיל להיות מאוד לא בסדר? כשאנחנו מרוכזים רק בעצמנו ואנחנו אדישים לצרכים של האחרים: כשאנחנו ערים רק לרגשות שלנו, רק לכאב שלנו, רק לצדק שלנו. כאילו השמש זורחת רק בשבילנו. וזאת התרכזות עצמית לא בריאה.

מה ההבדל בין התרכזות עצמית בריאה והתרכזות עצמית לא בריאה?

התרכזות עצמית בריאה לא מבטלת את המודעות שלנו לצרכים של עצמנו. היא רק מרחיבה את מעגל ההתרכזות שלנו גם אל סביבתנו. זאת הכרה ברורה במי שאנחנו ובמה שאנחנו אוהבים ורוצים ומאמינים. אבל תמיד בהקשר הסביבה: מי אני ומי אתה, מה אני אוהבת ומה אתה אוהב, מה אני רוצה ומה אתה רוצה, מה אני מאמינה ומה אתה מאמין, איזה ערך אני מביאה לחייך ואיזה ערך אתה מביא לחיי. אלה תמיד שני חלקים של מודעות שלמה, ואף חלק לא בא לבדו בלי החלק השני.

אם ההתפתחות של הכרת עצמנו השתבשה אנחנו נשארים עם הכרת עצמנו בלבד, ואין לנו כלים פנימיים להכיל גם את הכרת האחרים. התוצאה היא ניתוק מהסביבה, ושמירה על קשר עם האחרים רק במידה שזה הכרחי לקיומנו או רק במידה שזה מהנה אותנו. ואת זה אנחנו נוהגים לכנות "חיים בבועה".

אבל החיים בבועה מצומצמים מאוד. אמנם בבועה אין עצב, אבל אין בה גם שמחה. אמנם בבועה אין שנאה, אבל אין בה גם אהבה. אמנם בבועה אין אכזבות, אבל אין בה גם ציפיות. בבועה אין התפתחות, אין גדילה, אין שינוי. בתמצית: החיים בבועה נוחים מאוד אבל דלים מאוד.

אם אתם מוצאים את עצמכם עם בן זוג מרוכז רק בעצמו, אתם בוודאי מוצאים את עצמכם מתאמצים כל הזמן להתחבר וליצור קשר ביניכם, אבל שוב ושוב אתם מוצאים את עצמכם מנסים להתחבר וליצור קשר עם הבועה שלו. וזה גם אם הוא יוצא מהבועה כדי לפגוש חברים או כדי ללכת לעבודה. בועה נוצרה בעיקר ליחסי קרבה בין-אישיים.

דרך הבועה שלו הוא רואה אתכם ושומע אתכם ומדבר אתכם, אבל הוא לא באמת מרגיש אתכם, ולא באמת אכפת לו שאתם על סף איבוד שפיותכם. והוא בטוח שמשהו לא בסדר אצלכם כי אתם לוקחים דברים ללב. בשביל מה להתרגש? ואתם, שמרוכזים גם בעצמכם וגם בו, בטוחים שהוא פשוט לא אוהב אתכם מספיק.

טיפול זוגי יפקח את העיניים שלכם לראות שזה לא נכון שהוא לא אוהב אתכם. זה פשוט קו באישיות שלו. בתהליך של טיפול זוגי תוכלו ללמוד לקבל את העובדה שהוא לא יכול להשתנות באופן משמעותי, אבל יכולים להתאים את הציפיות שלכם לצמצום הרגשי שלו. ומהמקום הזה שבו לא לוחצים עליו ולא דורשים ממנו יש סבירות גבוהה שהוא יתן יותר אכפתיות ואמפתיה.