שמעתם על אפקט פיגמליון? במילים אחרות פירושו נבואה המגשימה את עצמה. נניח שבן זוגכם אומר לכם משהו לתומו אבל אתם שומעים נימה חריפה ובטוחים שהוא מתכוון לפגוע בכם. מה תעשו? תגיבו כמובן בהתאם לפרשנות שלכם ותפגעו בו בחזרה. ואז כמובן הוא יפגע בכם בחזרה שוב. אז מי באמת התחיל כאן?

האם "המתחיל" הוא בן זוגכם שהעיר משהו לתומו, גם אם אולי בנימה לא כל כך מוצלחת, או הסיפור שאתם מספרים לעצמכם שהוא התכוון לפגוע בכם?

כפי שתנהגו באדם אחר, כך הוא ינהג כלפיכם, במשחק הקופים הנצחי של "אם אתה אז גם אני". אנחנו יוצרים בדמיוננו סיפור על בן זוג חסר התחשבות שחי לצדנו, ואז אנחנו חושדים בכוונה רעה מצדו גם אם הוא עושה משהו ככה סתם, בלי מחשבה ובוודאי בלי כוונה לפגוע בנו.

עכשיו תחשבו מה היה קורה אילו היה לכם סיפור אחר לגמרי בראש, סיפור על בן זוג טוב לב ומתחשב ואוהב, שלפעמים הוא עושה משהו בלי לשים לב ובלי לחשוב, אוטומטי לגמרי, בדיוק כפי שגם אתם עושים לפעמים. ולפי הסיפור הזה אתם זוכרים כל הזמן שהוא טוב לב ומתחשב ואוהב גם כשמתחלק לו משהו לא מוצלח, ואתם פשוט מחזירים לו תשובה סתמית, כמו:

• "זה נשמע כמו זלזול, אם כי אני בטוח שלא התכוונת לזלזל בי".
• "זה נשמע לא טוב, אתה מוכן לומר לי את זה אחרת?"
• "מאמי, תגיד לי את זה יפה ואז יהיה לי הרבה יותר קל לענות לך יפה".

קרוב לוודאי שעם גישה כזאת החיכוכים הסתמיים ביניכם לא היו מתלקחים למריבה. אז מה צריך כדי שתוכלו לחיות בשלום גם כשיש חיכוכים סתמיים? ביטחון מוחלט של שניכם שאף אחד מכם לא מתכוון לפגוע בשני, גם כאשר מישהו מכך עושה לתומו משהו שנראה פוגע. כשיש לכם ביטחון בכוונות הטובות של השני, תמיד תראו את הדברים שהוא יעשה באור אחר, באור של "סתם" ו"במקרה" ו"הוא לא התכוון" ו"הוא לא שם לב".

ואם תסקרו לאחור כל מריבה ומריבה שפרצה אי פעם ביניכם, תזהו בכל אחת מהן את החיכוך הסתמי כשצד אחד אמר לתומו משהו או בצורה שניתן לפרש בצורה שונה מהכוונה שלו, והצד השני הדביק עליו מיד את הסיפור של עצמו על בן זוג פוגע וחסר התחשבות, ונכנס בו "בחזרה".

למזלנו אפקט פיגמליון פועל בשני הכיוונים, ואם אתם מספרים לעצמכם את שבן זוגכם הוא חמוד ומתחשב ואוהב אתכם אבל הוא גם בשר ודם שלפעמים פולט שטות, כך גם תתנהגו אליו, וכשהוא יפלוט שטות מיד תבקשו ממנו להראות את הצד החמוד שלו ולהתנסח מחדש.