כל מערכת יחסים מבוססת על ההנחה ששני האנשים שנכנסו לקשר הזה ישתפו ביניהם גם את הימים הקשים וגם את הימים הטובים. אבל ככל שזה נשמע מובן מאליו, מתברר שקל מאוד להרגיש שותפות רק כשהדברים עובדים טוב בינינו.

אז שנינו מרגישים בני ברית, ואנחנו נעשים צוות יעיל. כל אחד מאתנו סומך על השני שימלא את התפקידים וההתחייבויות שלו, וכל אחד גאה בעצמו על העמידה שלו בחובותיו.

אבל קשה מאוד לשמור על הרגשה של שותפות כשהדברים משתבשים. זה זמן שבו הצוות מתפרק

בדרך כלל לשני יריבים שמפסיקים לפעול ביחד לטובת היחסים, ומתחילים לפעול בנפרד כל אחד לטובת עצמו וכאן עליהם לזכור שאם רבים לפחות לריב נכון. ולכן כל כך חשוב לדעת לריב נכון.

זאת תמיד תוצאה של ציפיות לא ריאליות שאנחנו מביאים אל היחסים שהשני יתמוך בנו ויהיה לצדנו בכל מצב, וזאת תמיד תוצאה של האכזבה כשהציפיות האלה מתנפצות כי לפעמים הוא לא תומך בנו ולא עומד לצדנו.

וכשהאכזבות משתלטות קל מאוד לשכוח שבניגוד לאגדות, העולם האמיתי הוא מקום שבו קונפליקטים הם חלק מהחיים המשותפים, ואנחנו חייבים לחיות אתם.

אז אם כבר חייבים לחיות עם קונפליקטים, כדאי שנעשה את זה הכי טוב שאפשר. ואין דרך טובה יותר לחיות עם קונפליקטים מאשר לראות בהם מצבים לא נעימים אך גם מועילים מאוד. אבל איזו תועלת אפשר למצוא בקונפליקט? אם הם רבים למשל מכיוון שהוא רוצה סקס שבע פעמים בשבוע והיא רוצה רק פעם בשבועיים, מה יכול להיות כאן מועיל?

חשוב לזכור שקונפליקט לא מתעורר כדי לקרוע אותנו לגזרים. קונפליקט מאפשר לנו לראות לנו איפה היחסים התקררו, איפה התרחקנו, איפה השעמום השתלט עלינו, איפה התסכול מכרסם באהבה שלנו. והוא קורא לנו לשים לב ולתקן.

זה בעצם תפקידו של קונפליקט, וזאת התועלת שהוא מציע: לאפשר לנו לחבר ביחד את כל מה שלמדנו במהלך חיינו, כדי להציע פתרון יותר יצירתי ויותר מתחשב ויותר אוהב מכל הפתרונות שניסינו להפעיל עד היום. אבל זה בתנאי שאנחנו יודעים לריב נכון.

העבר נתן לנו שוב ושוב הזדמנות להעמיק את החוכמה שלנו דרך ההתנסויות הקשות שהוא הביא לנו, וההווה מביא לנו שוב ושוב קונפליקטים כדי שנבחן את עומק החוכמה שאליו הגענו.

זה מבחן של שאלת כן או לא: האם אנחנו מנסים עכשיו לפתור את הקונפליקט באותה דרך שבה נכשלנו עד כה, או אנחנו פותרים אותו עכשיו באופן מוצלח יותר? האם אנחנו רואים היום את החלק שלנו ברור יותר מכפי שראינו אותו בעבר? האם אנחנו צועקים ובוכים ושותקים כמו פעם, או האם למדנו להביא את עצמנו למקום של בירור והבהרה?

התשובות יראו לנו אם השיעורים נלמדו. אם הם לא נלמדו וחוכמתנו נשארה באותה רמה של עומק רדוד כמו בעבר, אנחנו צפויים להתנסות באותם קונפליקטים שוב ושוב.

למזלנו לחיים יש סבלנות. הם נותנים לנו מועד נוסף, ועוד אחד ועוד אחד, והשאלה היא רק מתי אנחנו מבינים סוף סוף מה חשוב יותר, מה נבון יותר, מה נעים יותר ומה כדאי יותר.