החטאתי 9000 קליעות לסל בקריירה שלי. החמצתי 300 משחקים. 26 הזדמנויות היו לי להכניס את קליעת הניצחון ולא קלעתי. נכשלתי פעם אחרי פעם אחרי פעם בחיי. וזאת בדיוק הסיבה שהצלחתי.

מייקל ג'ורדן

להתחיל בסימנים הקטנים

ייתכן שאתם רוצים מאוד להכיר בן זוג חדש, אבל אינכם מצליחים להביא את עצמכם לעשות מה שדרוש כדי להגשים את רצונכם. או ייתכן שאתם רוצים מאוד להקטין את ההוצאות שלכם, אבל אתם לא מצליחים להבליג על הדחף לבזבז כסף.

הסיבה היא שאתם תקועים באזור הנוחות שלכם, ולרצון סתם אין כוח לעקור אתכם משם. רק תשוקה בוערת יכולה להניע אותנו לקום מהכורסה הרכה של אזור הנוחות, ולהסכים להתמודד עם חוסר הנוחות הכרוך בהשגת מטרתנו.

מהו אזור הנוחות? אזור הנוחות הוא מערכת הרגלי התנהגות שגורמת לנו להרגיש מוגנים כי אנחנו מכירים אותה היטב. יש אנשים שאזור הנוחות שלהם הוא הימנעות מאתגרים ושמירה על מה שיש, ולאנשים אחרים אזור הנוחות הוא פעילות יתר או הסתכנות יתר. יש אנשים שאזור הנוחות שלהם הוא בהבטחת השתייכותם למסגרת משפחתית, ואצל אחרים אזור הנוחות הוא בחופש ממסגרות ומהתחייבויות.

יהיה אשר יהיה אזור הנוחות שלנו, הוא תמיד סוגר אותנו בטבעת חנק, כי אנחנו לא מוכנים לנטוש אותו למען מרחב חדש של אפשרויות בחירה.

כדי לזהות את אזור הנוחות שלנו נתחיל בסימנים קטנים, והסימנים הגדולים יותר יגיחו ממחבואם גם הם. האם אתם תמיד מתיישבים באותה כורסה? האם אתם תמיד שותים אותו קפה? האם אתם תמיד קוראים עיתון באותו סדר?

ומהם הסימנים הגדולים?

כשתזהו סימנים חסרי חשיבות אלה, תוכלו לעבור לסימנים בעלי חשיבות גדולה יותר:

האם אתם תמיד בוחרים אותו סוג של חברים?

האם אתם תמיד מוצאים את עצמכם עם אותם בני זוג?

האם אתם תמיד כועסים כשלא עושים את רצונכם?

האם אתם תמיד נעלבים כשאתם לא במרכז תשומת הלב?

האם אתם תמיד נמנעים מאינטימיות כי אתם חוששים שתיפגעו?

האם אתם תמיד מוותרים על הצרכים שלכם כדי להעדיף את הצרכים של האחרים?

האם אתם תמיד יודעים יותר טוב מהאחרים מה טוב להם?

האם אתם תמיד אומרים מה שאתם חושבים?

האם אתם תמיד מותחים ביקורת כשמשהו לא מוצא חן בעיניכם?

האם אתם תמיד נפגעים מביקורת כלפיכם?

חשבו על עצמכם רותחים מכעס ו"ממש חייבים" לומר את מה שבלבכם. זוכרים את ההקלה הגדולה כשאתם מתפרצים בהאשמות קשות? זהו, אתם באזור נוחות. כל מה שאתם רוצים הוא למצוא הקלה מיידית, כאן ועכשיו, בלי קשר לתוצאות לטווח ארוך.

ייתכן שאתם מביאים על עצמכם כמה ימים של סבל, וייתכן אפילו שאתם הורסים יחסים, אבל אתם לא יכולים לוותר על ההקלה הזאת כשהכעס לוחץ עליכם, כי זה אזור הנוחות שלכם.

או נניח שאתם רואים חפץ כלשהו בחנות ומתאהבים בו ממבט ראשון. ייתכן שאם תדחו את הקניה תגיעו למסקנה שהיא מיותרת לחלוטין. אבל אזור הנוחות שלכם זקוק לסיפוק מיידי, והתוצאה תהיה כמובן כניעה ליצר הרכישה.

למתוח את השרשרת הקשורה על רגלנו

אזור נוחות יכול להיות הרגשת מסכנות שחוזרת ופוקדת אתכם, או דחף בלתי נשלט להיות ליצנית ולשעשע את הסובבים אתכם, או מעורבות חוזרת ונשנית בקונפליקטים, או ויתור אחרי ויתור על מה שחשוב לכם.

אם אתם שייכים לאלה שאוהבים עבודה תחת לחץ, נסו פעם להחליט להתכונן לבחינה לא ברגע האחרון אלא ברגע הראשון. השכל שלכם יודע שהחלטה כזאת מעלה לרמה גבוהה מאוד את הסיכוי שלכם לקלוט את החומר, ומאפשרת לכם גם ליהנות משארית הזמן.

אבל מכיוון שתודעתכם מאולפת לתפקד באזור נוחות של לחץ, אתם בטוחים שאתם לא מסוגלים ללמוד בלעדיו. אז גם אם תנסו להקדים את ההתכוננות לבחינה, משהו "חשוב יותר" יאלץ אתכם באופן בלתי צפוי לדחות את תוכניתכם, ו"למרות רצונכם" תמצאו את עצמך שוב חורשים את הספרים ברגע האחרון, עם הלחץ שאתם מרגישים כל כך בטוחים בחברתו.

התפתחות היא הליכה הלאה אל מעבר למה שהיינו עד כה. היא דורשת מאמצים, היא דורשת שינוי הרגלים, היא דורשת סיכון, היא דורשת פרידה מדברים שאינם רלוונטיים יותר לחיינו. את כל אלה אי אפשר לממש עם תודעה שמחפשת רק את מה שהיא רגילה אליו.

כשאתם כולאים את עצמכם במחנה השבויים שבניתם לעצמכם, אתם מסכלים כל סיכוי לבחון גישות אחרות להשגת הדברים החשובים לכם. משום כך השתקעות באזור נוחות היא מכשול גדול מאוד בהגשמתנו העצמית ובאושרנו.

למה אתם שם

על אף השם "אזור נוחות" אין שום נוחות באזור הזה, והוא דומה יותר למיטת מסמרים של פאקיר הודי מאשר למזרן רך. הסיבה שבגללה אתם תמיד חוזרים אליו איננה אם כן הנוחות שבו, אלא העובדה שאתם מכירים כל פינה בו, ויודעים בדיוק מה צפוי לכם, גם אם אתם יודעים שצפוי לכם זמן קשה. בעוד שהרגלי התנהגות שאינם מוכרים לכם מפחידים מאוד גם אם הם מבשרים אפשרויות חיוביות.

אזור הנוחות שלכם הוא בדיוק המקום שבו אתם נמצאים היום. נקודות מפתח לזיהוי אזור נוחות הן אמירות מהסוג של "אני לא יכול אחרת", "אני לא יודע למה אני עושה את זה כל פעם מחדש", "אני יודע שזה לא טוב לי אבל ככה אני רגיל", "אני חייב לשנות אבל אין לי כוח", "אני חייב לקבל החלטה".

אם אתם יכולים לקבל על עצמכם תפקיד משמעותי יותר בעבודה ואתם לא עושים דבר בעניין, אתם באזור הנוחות.

אם אתם מבטיחים לסדר את הבית ואתם לא מגיעים לזה, אתם באזור הנוחות.

אתם נשארים עם בן זוג שלא מכבד אתכם?

את נשארים באותה רמה של אובר-דראפט?

את נשארים באותו משקל?

בינגו!

לקום מהכורסה הנוחה

כדי לפרוץ את הגבולות הנוקשים האלה של אזור הנוחות, ולגעת באפשרויות חדשות בחיים, לא מספיק רצון סתם. דרושה תשוקה בוערת. רק הכוח המניע שמפעילה תשוקה בוערת באמת יכול לשלוף אתכם ממנו. כוח זה, אם תרתמו אותו, יהפוך כל אתגר מפחיד לאלטרנטיבה מפתה יותר מהמצב הקיים.

אם אתם רוצים להשיג יותר בחייכם אתם חייבים אם כן להניע את עצמכם לתוך אזור של חוסר-נוחות, לתוך מרחב שמעבר להרגלים שלכם. עליכם להחליף כעסים בתגובות נבונות, עצלות בנכונות להתאמץ, אימפולסיביות בשיקול דעת. ואז הפלא ופלא, ככל שאתם נשארים זמן רב יותר באזור הזה של חוסר נוחות, הוא נעשה נוח יותר ויותר.

הבעיה היא שבדרך כלל אנחנו נחלצים מאזור הנוחות רק כשהכאב גדול מדי, או כשאירוע מטלטל אותנו עד עמקי נשמתנו, כמו גירושין, פיטורין, או הודעה מהרופא שהלב שלנו עומד לקרוס. וכאשר מתחוור לנו לחלוטין שהדרך הישנה איננה אופציה עוד, רק אז אנחנו משתחררים מהשלשלאות ומתחייבים לדרך חדשה.

אבל זוהי דרכו של הלוזר. המרוויח לא זקוק לדרמה כמו קריסת לבו או התמוטטות נישואיו כדי לגלות שהוא תקוע באזור נוחות לגמרי לא נוח. הוא זקוק רק לאתגר ולתשוקה בוערת, כדי להעניק לעצמו חיים בעלי משמעות.