• דיאלוג הוא שיחה שבה שני אנשים חושבים יחד. הם לא חייבים לחשוב אותו דבר, אבל הם חייבים לחשוב על אותו דבר, במקום שכל אחד יחשוב בנפרד על הצד שלו. ובאופן פרדוקסלי, דווקא כשחושבים יחד יש ביטוי ברור וצלול למחשבות של כל אחד בנפרד.

• בדיאלוג מדברים מהקצוות אל האמצע, בניגוד לשיחה הרגילה שבה מדברים מהאמצע אל הקצוות, ושני הצדדים מתבצרים כל אחד בקוטב שלו כאילו כל זהותם העצמית תלויה בה.

• בדיאלוג אף אחד לא משוכנע בדעות שהוא מביא, אלא יש בירור פתוח בין שני אנשים שלא מרגישים צורך להגן על דעותיהם, אלא לבדוק אותן עם מוכנות לשנות אותן.

• בדיאלוג אף צד לא נותן לשני להרגיש שהוא טיפש או רשע או אשם. לכן בדיאלוג אף אחד לא מרגיש נאשם, ושני הצדדים חופשיים לשאול את עצמם: במה טעיתי?

• דיאלוג אינו מנסה לתקן טעויות שכבר נעשו, אלא לשנות את התהליכים המחשבתיים שהולידו טעויות אלה מלכתחילה, ושעלולים להוליד טעויות כאלה בעתיד.

• בדיאלוג בני הזוג לא מתרכזים בבעיות הגלויות, באירועים ובנסיבות, אלא בחשיפת הכוחות הפועלים מתחת לפני השטח, שיצרו את הבעיות.

• בדיאלוג בני הזוג לא מלמדים את עצמם להתחשב אחד ברגישויות של השני, אלא הם לומדים לעזור זה לזה להיפטר כל אחד מהרגישויות שלו. דיאלוג לא מיועד להעברת הודעות בנוסח "נפגעתי ממך", אלא לעזור לשני הצדדים להבין למה הטריגר הזה פוגע בהם.