גברים נמשכים אל נשים ונשים נמשכות אל גברים. כך היה מאז ומעולם, וכך יהיה תמיד. אבל גברים ונשים הם יצורים שונים. יש להם תפיסת חיים שונה, ציפיות שונות ושפה שונה. לכן גברים לא מבינים נשים ונשים לא מבינות גברים. אז איך נדבר אלה עם אלה אם לא נעבור לשפה שתהיה מובנת גם לנו וגם להם?

כשאתם יושבים לשוחח ביניכם, אתם עושים אותה פעולה: שניכם פותחים את הפה ושניכם משמיעים קולות, ולשניכם יש הרגשה שאתם "משוחחים". אבל השימוש שכל אחד מכם עושה בשיחה שונה: נשים משתמשות בשיח הזוגי בעיקר כדי לייצר קשר עם בן הזוג, וגברים משתמשים בשיח הזוגי בעיקר כדי לייעץ ולפתור. ככה נבראנו.

וזה המוקש הגדל ביותר בתקשורת הזוגית: נשים מרגישות יותר נוח בשיתוף נושאים אישיים ובין-אישיים, ואילו גברים מרגישים יותר נוח בשיח על רעיונות לפתרון בעיות. התוצאה היא שלגברים רבים "אין מה לומר", ולנשים רבות אין עם מי לדבר.

אין בדברים האלה כוונה לתת ציון לנשים או לגברים על התקשורת שלהם. הכוונה היא רק להצביע על ההבדלים בין השפה הגברית והשפה הנשית, ולהציע שנפסיק סוף סוף לגנות אלה את אלה על השפה השונה שלהם, וכדי שבמקום זה נתחיל ללמוד אלה את השפה של אלה.

מתי השיח הזוגי עולה על שרטון?

כאשר אף אחד לא יודע למה השני מצפה ממנו: הוא לא יודע שהיא מצפה ממנו רק להקשבה לקושי שהיא עוברת בחייה, והיא לא יודעת שהוא מצפה ממנה לאפשר לו לעזור בפתרון הקושי הזה. וזה יוצר שיח שבו כל אחד מהצדדים נשאר מתוסכל.

רוצים להתחיל לדבר סוף סוף ביחד? רוצים לקבל סוף סוף הקשבה מהשני? רוצים לשוחח ביחד על מה שאפשר לעשות במצב הזה? אז צעד ראשון, הכירו בזה שהצד השני אולי מצפה לשיחה מסוג אחד. צעד שני, הכירו בזה שאולי הצד השני לא יודע בכלל שאתם מצפים לשיחה מסוג אחר.

ההבנה הזאת תאפשר לכם להשתחרר מהדפוס הקבוע של שיח בשניים שבו אתם אף פעם לא מדברים ביחד, כי כל אחד מדבר לא לעניין בעיני השני. כך תיפרדו מהשיח הזה שבו הייתם תקועים זמן רב כל כך, ששלח כבר יותר מדי זוגות לרבנות. וכך תתחילו לעבור לשיח אחר, שייתן לכם הזדמנות גם להקשיב לרגשות של השני, וגם להציע פתרון לבעיה שלו. וזה מה שנקרא "לדבר ביחד".

אז לפני הכל, אין כאן שיח זוגי נכון ושיח זוגי לא נכון. יש כאן פשוט שני סוגים של שיח זוגי. אבל הנה הפואנטה של הדברים האלה: כל אחד מסוגי השיח האלה דרוש לנו באותה מידה, אבל כל שיח דרוש לנו בזמן אחר. יש מצבים שדורשים מאתנו רק להקשיב ולגלות אהדה, ויש מצבים שדורשים מאתנו רק עצה פרקטית. ותודה לאל שכל אחד מאתנו מסוגל להיות שותף בעל ערך גם בשיחת שיתוף וגם בשיחת פתרונות.

אז כל מה שדרוש כדי שנתחיל לדבר ביחד הוא אם כן לדעת תמיד למה השני מצפה מאתנו: האם הוא מצפה שנקשיב באהדה וכך פשוט נהיה אתו, או האם הוא מצפה שנעזור לו למצוא פתרון למצב שלנו?

לכן מה שאתם צריכים לעשות כדי לדבר ביחד הוא לתאם בינכם מראש את הציפיות של כל אחד מכם מהשיחה. כלומר, פשוט הבטיחו לפני השיחה שהצד השני יודע לאיזה סוג של שיחה אתם מצפים, ל"שיחה נשית" או ל"שיחה גברית". ואז לכו אתו על זה ביחד.