אם אתם מצליחים לדבר אחד עם השני, להשיג הבנה וליצור התקרבות, המשיכו בדרך הזאת. אתם שייכים כנראה לזן נדיר. אבל אם כמו רובנו לא כל כך הצלחתם, מה דעתכם לשנות גישה? אל תדאגו, אתם בסך הכל נוטשים גישה שלא עובדת לטובת גישה שאולי כן תעבוד. ואל תדאגו, אתם יכולים תמיד לחזור לגישה הישנה.
אז מה דרוש כדי ששיחה זוגית תצליח? רק דבר אחד: להבטיח שבמקום התנגדות תקבל מבן זוגך שיתוף פעולה. אין טעם להתחיל בשיחה עם מאזין מתנגד. התנגדות לא אומרת שיש לך עסק עם אדם שאי אפשר לתקשר אתו. היא יכולה בהחלט להראות שאתה מעורר התנגדות, ושאתה לא יודע לנהל שיחה מועילה.

ראשית, כשאנחנו מוציאים את רשימת העוולות שלו ומתחילים לקרוא "מה שמפריע לנו", כדאי שנזכור שבכיס שלו מונחת רשימה ארוכה לא פחות של "מה שמפריע לו". אם נתחיל דווקא ברשימת הדברים הטובים שהוא עושה עבורנו, הוא יקשיב מאוד גם אם יש לו הפרעת קשב. דווקא הרגע הזה שאנחנו רוצים להתלונן הוא הזמן המתאים ביותר לומר לו כמה הוא נחמד לפעמים. עכשיו אפשר להוסיף שהיה נחמד אילו הוא היה נמנע מהמעשה שהרגיז אתכם. ואם אנחנו רוצים את שיתוף הפעולה האולטימטיבי, כדאי שנוסיף: "גם לי לא יזיק להיות יותר מתחשב".
שנית, קבע מה המטרה שאתה רוצה להשיג בשיחה הזאת. יש מטרות שונות. למשל, לשפוך את הלב. כלומר, להעביר את הכאב שלך אליו. אם כי אתה יכול להיות בטוח שהוא יסרב לקבל את הכאב שלך. מספיק לו עם הכאב שלו. או למשל מטרה אחרת: ללמד אותו לקח. אם כי חבל על הזמן שלך, הוא לא ילמד כלום. גם אם תוציא את נשמתך במאמצים להסביר ולהוכיח, לא תצליח להשיג יותר מאשר לשכנע אותו עוד יותר כמה אתה היסטרי ואטום.
יש רק מטרה אחת שראויה לקיים שיחה בגללה: לחזק את הקשר שלכם ולהעמיק את ההבנה ביניכם. הצב את המטרה הזאת במרכז הכרתך עוד לפני השיחה, והיא כבר תיתן לתקשורת את הכיוון הנכון, את הצבע הנכון ואת המנגינה הנכונה.
תמיד כדאי שתזכור שאתה לא רוצה לדבר עם יריב, אתה רוצה לדבר עם שותף. אז לפני שאתה פותח את הפה הבא את עצמך להלוך הנפש המתאים, והתחל לדבר כמו חבר ולא כמו אויב.
אל תתרכז רק בעלבון שלך ובכאב שלך ובעוול שלך. בכך אתה הופך אותו לאשם. זה מה שעשית עד היום, וזאת הסיבה לכישלונות בתקשורת שלכם עד היום. אם תדבר אליו כמו שמדבר אדם אל האויב שלו, אל תתפלא אם הוא יענה לך כמו אויב.
הנה כמה משפטים שמעודדים תקשורת חיובית ויעילה והוגנת: "אני מבין את הנקודה שלך, בהחלט אפשר לחשוב מחשבה כזאת, אבל בוא נשאל את עצמנו אם זה מה שרצוי לנו", "אני מבין למה אתה מתכוון, אבל מה דעתך שנבדוק גם את הדרך שלך וגם את הדרך שלי?" "במקומך הייתי עושה אותו הדבר, וכנראה שהייתי טועה בדיוק אותו הדבר". "גם אני חשבתי ככה קודם, אבל עכשיו נראה לי שיש דרך טובה יותר. מה דעתך שנבדוק אותה?"אלה משפטים שמפוגגים את העוינות שלו, וגם את העוינות שלך.
ולבסוף, ארכימדס אמר: תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם. אז הנה היא נקודת המשען שתזיז את כל התקשורת שלכם: לא לומר יותר "אני" או "אתה". כל "אני" שתאמר יהיה בעצם "אני כל כך בסדר", וכל "אתה" שתאמר יהיה בעצם "אתה כל כך גרוע". אז מה כן לומר? תמיד "אנחנו". זאת תקשורת בגובה העיניים, שמשקפת את האמת שבכל מצב: "אנחנו לא עושים מספיק למען הזוגיות שלנו". "החשבנו דברים אחרים יותר", "היינו שני אגואיסטים".