יחסי אהבה הם לא פוצי מוצי. יחסי אהבה הם מודעות למעשים אוהבים, מודעות לתקשורת אוהבת, וקודם כל מודעות אחד לאושרו של השני. במדור הזה נכיר יותר טוב את הסימנים לכך שאתם אוהבים חכמים, ושאתם לוקחים את היחסים שלכם למקום גבוה.
מה קרה לניצוצות ולריגושים? לאן נעלמו דפיקות הלב? האם החלום של אהבה לנצח אמור להישאר חלום? אז לא, יחסי רעות לא אמורים להתרוקן מהקסם. הם אמורים רק להפוך רגשות משבשי-חיים לרגשות מעוררי חיים, ובמקום פנטזיה והיסטריה הם אמורים לתת משמעות לכל מה שיש לו ערך לטווח ארוך: יציבות, אכפתיות ומעורבות.
לא מספיק להתאהב כדי לחיות יחד בהרמוניה. אהבה יציבה חייבת להיבנות דרך קשיים ומאבקים. והיא מוצעת רק לבני זוג שמאפשרים לקונפליקטים ליצור את אהבתם, במקום להרשות להם להרוס אותה.
משלב הקונפליקטים ביחסים אנחנו מטפסים לשלב הקבלה לא רק בזכות האהבה ששימרנו, אלא גם הודות לקשיים שאתם התמודדנו. ואם המאבקים לא הצליחו לשבור אותנו בדרך, יצרנו את ההתאמה הנכספת בינינו, ואנחנו מוכנים לפרס הגדול של חברות אמיצה.
אהבה היא לא עניין של מזל. אהבה היא עניין של יצירה. וכמו כל יצירה, היא מתחילה בתוכנו. אז מה אנחנו עושים שמרחיק מאתנו את האהבה? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לקרב אותה?
האם האהבה עיוורת? האהבה עיוורת רק בעין אחת: היא עיוורת לצדדים השליליים, והיא רואה טוב מאוד את הצדדים החיוביים. ומה עם החולשות של האדם האהוב? מה עם המגרעות שלו? מה עם החסרונות שלו? כשאין אהבה בלב, אנחנו רואים רק אותם. כשאנחנו אוהבים אנחנו לא מחשיבים אותם, או שאנחנו מבינים אותם וסולחים לו עליהם. כך התודעה האוהבת שבנו יוצרת עבורנו מציאות של אהבה.
כשהפכתם לזוג הפכתם בעצם למערכת של גלגלי שיניים. וההחלטה הזוגית החשובה ביותר שלכם היא אם להיות גלגלי שיניים חורקים ומתחככים שעוצרים זה את זה, או שני גלגלי שיניים שנעים יחד בהרמוניה לקראת מטרה אחת.
כשתלמדו לשלב את שני הכוחות שאתם מביאים אתכם לכוח משותף, הברית שתיווצר ביניכם תביא לכם כל מה שחלמתם כשיצאתם לדרך המשותפת.
הכירו את חוק הסינרגיה: מתמטיקה חדשה, שבה אחד ועוד אחד שווה הרבה יותר משתיים. ואז הציבו את הגשמת החוק הזה למטרה המשותפת של שניכם ביצירה הזוגית שלכם.
