אם אחד מכם חושב מהר ומחליט מהר ומבצע מהר, והשני מוציא את הנשמה עד שהוא עושה משהו, כדאי לכם לקרוא את הדברים הבאים על למה ניגודים נמשכים. כי לא משנה מי מכם הרץ ומי מכם הזוחל, החיים המשותפים שלכם נראים בוודאי כמו צב וצבי שהולכים לטייל בפארק, ואף פעם לא מצליחים ללכת ביחד.

האם אפשר לעשות משהו כדי שצב וצבי יוכלו לחיות ביחד בלי לאבד את שפיותם? השאלה הזאת מטרידה זוגות רבים מאוד, כי ביחסים כאלה שני הצדדים מתוסכלים באותה מידה.

והתשובה היא כן, יש מה לעשות, אם כי אולי לא בדרך שהם היו רוצים את זה. כלומר, לא על ידי דרבון הקצב של "האיטי" ולא על ידי מיתון הקצב של "המהיר", אלא על ידי הבנת הגורם להבדל הזה בקצב. ויש גורם מסתורי שאחראי להבדלים בקצב החיים שלנו.

אבל למה חשוב לנו בכלל להבין את השאלה למה ניגודים נמשכים? כי עם הגורם להבדלי הקצב אתם צריכים להתמודד, ולא עם הקצב עצמו.

אז מה גורם לקצב כזה או אחר של קבלת החלטות? הגורם הוא ההתייחסות השונה שלנו לאפשרות לטעות ולהיכשל. גם המהיר וגם האיטי יודעים שבכל דבר אפשר לטעות ולהיכשל. אבל כאן מסתיים הדמיון ביניהם, ומכאן מתחיל סיפור הניגודים הקשה שהם כותבים ביחד.

המהיר מקבל את האפשרות לטעות ולהיכשל כמטרד הכרחי בכל תהליך להשיג משהו, וזה בסדר בעיניו. ואילו האיטי לא יכול להשלים עם אפשרות לטעות או להיכשל. ולפני שהוא מקבל החלטה הוא צריך זמן לעבד את הדברים כדי לבדוק אם אין כאן משהו מסוכן, כדי להיות בטוח ששום דבר לא ישתבש וכדי לבחון אלטרנטיבות.

המהיר חושב בעיקר על הסיכוי שההחלטה תפתח בפניו, והאיטי מלא במחשבות על הסיכונים שהיא מעוררת. למהיר כל החלטה היא דלק לתנועת החיים, לאיטי כל החלטה היא איום על תנועת החיים.

זה יסביר לכם אולי את התשובות המעורפלות של האיטי: "אולי", "אני לא יודע", "אני צריך לחשוב על זה". הוא צריך זמן לחשוב איך להימנע מהחלטה גרועה, או איך למנוע כל מיני שיבושים בגלל ההחלטה הזאת.

אם יחסים היו משחק כדורגל הוא היה בוודאי הגנה חזקה מאוד, וכדי לעזור לקבוצה שלו להרוויח במשחק הוא היה מתרכז במאמץ למנוע מהקבוצה היריבה לנצח.

אתם צריכים להבין את השפה שלו, כי הוא בעצם אומר: "תבטיח לי ששום דבר רע לא יקרה". הוא רוצה ודאות שהיחסים לא ייכשלו אם הוא מקבל התחייבות, או שלא תפסידו את הכסף שאתם משקיעים בדירה, או שתוכלו להסתלק מהמסעדה אם היא לא תמצא חן בעיניו.

ועוד דבר לא פחות חשוב: הוא צריך להרגיש שאתם אתו, שאתם מבינים אותו ושהוא בטוח אתכם. לכן הדבר האחרון שאתם צריכים לעשות הוא להתעצבן על חוסר ההחלטיות שלו או לאיים עליו בעזיבה.

אז לכל מי שמרגיש שהוא הצבי בקשר הזה, העצה הטובה ביותר שאפשר לתת לכם היא להקדיש את כל הסבלנות שעוד נותרה בכם כדי לדבר עם הצב שלכם על הדברים שיכולים להשתבש, כדי להראות לו שזה מעניין גם אתכם ושזה לגיטימי לגמרי בעיניכם, וכדי להרגיע אותו שלכל שיבוש צפוי יש תשובה.

ואל תשכחו: ה"איטי" מביא אתו תרומה חשובה מאוד להבטחת החלטות משותפות אחראיות ושקולות יותר. לכן כדאי לכם מאוד להקשיב גם לו.