נדמה לנו שיש מריבות יפות ויש מריבות מכוערות, וכל מה שאנחנו צריכים לשנות בינינו הוא לדעת איך לריב כדי להבטיח שהמריבות שלנו יהיו נקיות מגידופים ועלבונות. אז לפני הכל, אין דבר כזה "מריבות יפות". מריבות הן תמיד מכוערות, תמיד פוגעות ותמיד הורסות. כי זאת למעשה המטרה היחידה שלהן.

לכן אל תשקיעו יותר את המאמצים שלכם בניסיון ליפות את השרץ. במקום זה השקיעו את המאמצים שלכם בסילוק השרץ מביתכם. והדבר הראשון שאתם יכולים לעשות הוא לתקן שיבוש בחשיבה שתמצאו אצל רובנו. ואם תתקנו את השיבוש הזה לא תצטרכו לעשות שום דבר נוסף, כי מריבות לא יוכלו יותר להיות ביניכם.

אז מהו השיבוש הזה בחשיבה שלנו? אנחנו לא מחילים על השיח בינינו את חוק הסיבה והתוצאה. זה החוק שמניע את העולם כולו, וכמובן גם את כל מה שקורה לנו. זה החוק שיוצר חשיבה הגיונית, וזה החוק שבגלל הפרתו אנחנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב במצבים שאנחנו לא רוצים להיות בהם.

סיבה ותוצאה הן שני חלקים של יחידה אחת, ואף חלק לא יכול להתקיים בלי השני. לכן לא קיים מעשה שאנחנו עושים שאין לו סיבה, ולכן כל כך מוזר שזוגות רבים מנהלים את היחסים שלהם כאילו אין קשר בין מה שקורה ביניהם ובין מה שגרם לזה לקרות.

החוק הזה של סיבה ותוצאה כל כך פשוט להבנה, שאפילו ילד יכול להבין אותו. אבל משום מה, גם אנשים מבוגרים וחכמים ומנוסים כמו רובנו עדיין לא הפנימו אותו אל החשיבה שלהם. לכן אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים שוב ושוב נגד התוצאות בלבד, נגד מה שקורה בינינו, ומתעלמים מהסיבות שיצרו אותן.

ואחת הדוגמאות השכיחות ביותר של התעלמות מהחוק הזה היא ההתמקדות בתגובות של בן הזוג השני, בלי להתייחס לסיבה שהולידה את התגובות האלה. כלומר, בלי להתייחס להתנהגות של עצמנו. אנחנו יכולים להקדיש את חיינו לכעס על ההתפרצויות שלו, או על השתיקות שלו או על טריקות הדלת שלו, בלי להתייחס בכלל לדברים שאנחנו עצמנו עושים, ושבגללם הוא מגיב כפי שהוא מגיב.

השיבוש הזה של הפרדה בין הסיבה והתוצאה הוא לא מקרי. הוא נוצר כדי לשרת את הצורך שלנו להאשים את בן זוגנו בכל הבעיות ולהעלים את החלק שלנו בהן. והוא מאפשר לנו להסב את כל תשומת הלב של שנינו אל הצד השני: אל חוסר ההצדקה בתגובות כאלה, אל חוסר הפרופורציות שלהן ואל חוסר השפיות שבהן.

שני אנשים שמנהלים את היחסים שלהם עם מנטליות של "הכל בגללך" לא מסוגלים לראות שזה תמיד "בגלל שנינו". אבל אם אחד מאתנו כועס, בוודאי שיש בינינו גם מישהו שמכעיס, ואת זה רואים רק עם חשיבה בריאה שמתייחסת לטריגר ולתגובה כאל יחידה אחת.

ומה אתכם? האם השיבוש הזה קיים גם אצלכם? הסימן פשוט: אם אתם מאשימים אחד את השני בבעיה שהתעוררה ביניכם, אין ספק שהשיבוש הזה התמקם גם עמוק בחשיבה שלכם.

ואז כדאי שתדעו איך מתנהלים יחסים אצל בני זוג עם מחשבה בריאה: הם יודעים שכל אי הסכמה ביניהם היא לא בגללו ולא בגללה אלא תמיד "בגללנו". הם לוקחים אחריות מלאה כל אחד על החלק שלו, ואף אחד לא מנסה להסתיר את החלק שלו מאחורי האשמות כלפי השני. ואם אתם רוצים "לדעת איך לריב" – אז זאת התשובה.

שיחת וידיאו אישית על לדעת איך לריב