אל תסכימו יותר להיות מסכנים ומעוררי רחמים, כי אפשר גם לחיות בהרגשה טובה. כן, אפשר לשמור על הרגשה טובה גם אם אכלו לנו ושתו לנו. בוודאי הייתם רוצים לדעת איך. אז הנה הסוד: לעבור מתגובות רגשיות לתגובות תבוניות. וכל מה שרובנו יודעים לעשות זה בדיוק הפוך: תגובות אמוציונליות והתעלמות מהתבונה. מה הפלא שיש בינינו כל כך הרבה טינה, כל כך הרבה כעס וכל כך הרבה האשמות ומריבות?

אבל כמובן שהמעבר הזה לא פשוט בכלל, מכיוון שאנחנו לא יודעים בכלל שקיימת בנו גם יכולת להגיב מהתבונה ולא מהרגש. ולכן התגובות שלנו מתואמות רק עם מה שאנחנו מרגישים, בלי לשאול את עצמנו מה נכון לעשות: מה אנחנו מעוללים ברגע הזה לעצמנו, ומה יהיו התוצאות שנצטרך אחר כך לחיות אתן. לכן חשוב לדעת: לכל אחד מאתנו יש אפשרות להחליף את התגובות הרגשיות בתגובות תבוניות.

אבל מה ההבדל בין תגובה רגשית ותגובה תבונית? הנה ההבדל: תגובה רגשית מתואמת עם מה שאנחנו מרגישים עכשיו, ותגובה תבונית מתואמת עם מה שאנחנו רוצים להרגיש אחר כך לתמיד.

תגובה רגשית היא פרימיטיבית, יצרית ואינסטינקטיבית, בדיוק כמו תגובה של בעלי חיים. כשכועסים אז שואגים ושורטים וחובטים ומנגחים, כשנעלבים אז מסתגרים או בוכים או שותקים. כשמרגישים מוקנטים אז מלגלגים ומזלזלים. ככה זה כשאנחנו מסתפקים בתגובות רגשיות: אחרי שמתעורר רגש יש פעולה תואמת. ומה עם מחשבה? מה עם היגיון? מה אם הבנה מה קורה כאן? מה עם הקשבה לשני? נדה. לכל אלה אין שום זכר.

תגובה תבונית היא סיפור אחר לגמרי. היא באה משאלה איך להסדיר את העניין בלי לפגוע ביחסים. אני רוצה מלחמה? אז לטעון את הנשק. אני רוצה שקט? אז להציע שיחה.

תגובה רגשית נוצרת מהשאלה "איך להרגיש יותר טוב עכשיו". ואז התשובה היא תמיד "להחזיר לו", "לפגוע בחזרה", "להראות לו". ומה יהיה אחר כך? כעס ממושך, ברוגז ארוך, התרחקות עמוקה, אומללות מכאיבה, פגיעה בכל מבנה היחסים, אבל למי אכפת?
תגובה תבונית נוצרת מהשאלה "איך להרגיש טוב תמיד". וכשהשאלה הזאת מנצנצת בתודעתנו, התשובה תמיד תהיה אחת: לדבר בשקט וממקום אוהב.

טיפול זוגי ממחיש מה קורה בשני המצבים: כשאנחנו בוחרים ביחסים רגשיים חשוב לנו רק להרגיש טוב עכשיו, גם אם זה על חשבון מה שנרגיש אחר כך לתמיד. ביחסים תבוניים חשוב לנו יותר להרגיש טוב אחר כך לתמיד, גם אם זה על חשבון מה שאנחנו מרגישים עכשיו.

אחת המטרות העיקריות של טיפול זוגי היא לעשות את המעבר מתגובות רגשיות לתגובות תבוניות, כדי להבטיח את שני הדברים: גם להגיב על כל דבר שקורה ביניכם מהתבונה ולא מהרגש, וגם לדבר על הדברים באופן שימנע את החזרה שלהם בעתיד.