באנו לעולם עם שנים עשר צרכים בסיסיים: צורך בהכרה, צורך בקשר, צורך בביטחון, צורך בחיבה, צורך בהערכה, צורך בסקס, צורך בהצלחה, צורך באינטימיות, צורך בהנאה, צורך בתקשורת, צורך בנוחות, צורך במרחב אישי. וכל חיינו הם מסע לחיפוש סיפוק לצרכים האלה.

אלה המנועים שמניעים אותנו לעשות כל דבר שאנחנו עושים, והם נמצאים בבסיס הקיום של כולנו. ורק תחשבו איזו הרמוניה היתה בינינו אילו כל אחד היה נענה לצרכים של השני. אז למה אין הרמוניה? כי סדר העדיפויות של הצרכים האלה שונה מאחד לשני, ואז מה שחשוב לאחד לא חשוב לשני ולהפך.

אותם צרכים, סדר שונה, וזה מה שעושה אותנו שונים זה מזה. אצל חלק מאתנו הצורך בהצלחה או הצורך בסקס או הצורך בהכרה נמצא במקום הראשון, ואצל חלק מאתנו נמצא במקום הראשון הצורך בחיבה או בתקשורת או באינטימיות.

חוסר התיאום בציפיות שבינינו גוזר עלינו מהצעד הראשון שלנו ביחד ללמוד התחשבות אחד בשני.

ואולי עכשיו נבין טוב יותר מהי התחשבות: הכרה בצרכים השונים של השני ומתן מענה להם. וכאשר שני אנשים חיים ביחד מתוך הבנה שיש הבדל בין מה שחשוב לכל אחד מהם, הם גם מבינים את החוק הקיומי של יחסים מאושרים: כל אחד אמור לתת מענה לצורך של השני. גם אם אצלו הצורך הזה נמצא במקום הרבה יותר נמוך.

נניח שאצל צד אחד סקס נמצא במקום הגבוה ביותר בסולם הצרכים, בעוד שאצל הצד השני נמצא במקום הגבוה ביותר הצורך בחיבה. ואז אצל כל אחד מהם נמצא הצורך החזק של השני במקום נמוך. וכך נולד חוסר הבנה בין בני זוג: הצד שאצלו הסקס למעלה לא מבין איך ייתכן שהשני לא משתוקק לסקס באותה מידה, והצד שאצלו חיבה למעלה לא מבין איך חיבה לא חשובה לשני באותה מידה.

או נניח שלצד אחד הצורך החשוב ביותר הוא הצלחה, ולצד השני הצורך החשוב ביותר הוא תקשורת. אם שניים אלה לא מבינים מה קורה ביניהם ולא מתחשבים אחד בצרכים של השני, הם צפויים למצוא את עצמם מתוסכלים כל הזמן בגלל חוסר בזמן משותף או חוסר עניין משותף, וכל אחד יכעס על השני שהוא לא רוצה להבין אותו.

וזה כל הסוד של בני זוג שלא מצליחים להיות מאושרים ביחד: הם לא מבינים אחד את הצרכים של השני, והם לא מתחשבים אחד בצרכים של השני. וההפך, כל הסוד של בני זוג מאושרים נמצא ביכולת של כל אחד להבין את הצרכים של השני ולהיענות להם.

אז מה קורה אצל זוג מתוסכל? צד אחד חושב למשל שזה לא תפקידו לספק את צורכי הסקס של השני אם הוא לא מקבל מהשני מענה לצורך שלו באינטימיות, והצד השני לא רואה סיבה להעניק לרעהו אינטימיות כל עוד הוא לא מקבל מהשני סקס. וכך אף אחד לא מספק לשני את מה שהשני צריך, ואף אחד לא מקבל מהשני את מה שהוא עצמו צריך.

יחסים טובים הם דבר פשוט אם אנחנו מבינים מה זה יחסים טובים: שני אנשים יודעים שיש להם צרכים שונים, אבל זה לא מונע מהם להתחשב זה בצרכים של זה. והתוצאה היא שכל אחד נהנה מבן זוג שתמיד מתחשב בצרכים שלו גם אם השני לא צריך אותם, בדיוק כמו שהוא עצמו תמיד מתחשב בצרכים של בן זוגו גם אם הוא עצמו לא צריך אותם.