זוכרים מה אמרתם זה לזו בימים היפים שלכם? זוכרים את המילים הרכות? את הידיים המחבקות? את השפתיים החמות? זוכרים שתמיד היה לכם משהו טוב לומר לשני על מנהגיו, על טעמו, על הכוונות שלו ובעצם על כל דבר?

מה שאפיין את הימים היפים ההם הוא שנתתם אחד לשני תשומת לב חיובית ללא סוף. לכן שניכם הרגשתם אהובים, מוערכים ומאושרים.

תשומת לב חיובית היא כמו קרני שמש לפרח. היא מחזירה אלינו תשומת לב חיובית, כמו שהפרח נפתח באהבה אל קרני השמש, עד שאי אפשר יותר להבחין מי הנותן את תשומת הלב ומי המקבל. כי זאת התכונה העיקרית של תשומת לב חיובית: היא מדבקת, והיא יוצרת תנופה מתחזקת והולכת של חיבה הדדית והערכה הדדית והכרת תודה הדדית.

ואז, ברגע מסוים, מישהו נותן מבט ביקורתי, פרצוף חמוץ, הפניית גב, מילה כועסת. כיוון הרוח משתנה. פעם ועוד פעם, וירח הדבש הסתיים. אתם מתחילים לעסוק בצדדים השליליים אחד של השני. האהבה מתקפלת בפינה, והעוינות מתחילה להתפרס כמו מטריה מעל חייכם.

מה קרה? מה השתנה? השניים עדיין נותנים את מלוא תשומת הלב שלהם אחר לשני, אבל תשומת הלב החיובית התחלפה בתשומת לב שלילית, זו שרואה בעיקר חסרונות, ליקויים ופגמים. אם קודם ראינו בעיקר את המעלות אחד של השני, ולימדנו את עצמנו להסתדר עם החולשות של כל אחד, עכשיו כל אחד רואה בעיקר את החולשות של השני ולא מבחין יותר במעלות שלו.

ומתברר שגם תשומת לב שלילית מדבקת. ברגע שאחד מעיר לשני על החסרונות שלו, הוא מזמין מהשני הערה על החסרונות של עצמו. ובדיוק כמו תשומת לב חיובית, גם תשומת לב שלילית יוצרת תנופה גדלה והולכת של איבה, התחשבנות והתגוננות. כל אחד נעשה רגיש יותר ויותר לרגשות של עצמו, ואטום יותר ויותר לרגשותיו של השני. ומהר מאוד מגלים שעם תשומת לב שלילית לא בונים גשרים אלא חומות.

אז רוצים להחזיר אל חייכם את הימים היפים ההם שהייתם כל עולמו של מישהו אחר? זה אפשרי אם תשלטו בתשומת הלב שלכם, ותחייבו אותה להתמקד שוב ושוב בטוב וביפה של בן זוגכם. כל הטוב והיפה הזה עדיין שם, רק הפסקתם לשים לב אליהם. זאת אם כן רק שאלה איפה נמצאת תשומת הלב שלכם.

ואין צורך להתעלם מהחסרונות שלו. הם קיימים. אבל כמו שאתם לא מתרכזים בחסרונות של עצמכם אלא בטוב וביפה שבכם, כך אתם יכולים להחזיר את תשומת הלב שלכם שוב ושוב לראות את החיובי שבו.

כמובן שבהתחלה תשומת הלב שלכם עדיין תתביית מיד על החסרונות שלו, כי היא רגילה לחושך, והאור עדיין מסנוור אותה. אבל אתם מרגילים אותה בהדרגה לראות שיש לצדכם אדם שבדיוק כמוכם רוצה לחיות ביחד בטוב.

זה דורש זמן כי אתם יוצרים דפוס חשיבה חדש ודפוס רגשי חדש. אבל כדי לשנות את האווירה מספיק שאחד מכם יגדיל ראש, יקח נשימה עמוקה, ויתחייב לשבור את המעגל המרושע שבו נלכדתם. ואם תתמידו להחזיר את תשומת הלב שלכם אל האור כמו שאתם מתמידים להשקות את העציץ האהוב שלכם, תזכו בפרס הגדול של שמחה ואהבה ביחסים שלכם.