לא היאוש מטריף את דעתנו, אלא התקווה.

המחיר שאתה צריך לשלם עבור מצוינות הוא משמעת. העלות של בינוניות היא אכזבה.

הנס הוא זה: ככל שאנחנו נותנים יותר, יש לנו יותר.

רק לעתים רחוקות החיים כל כך קשים כפי שאנחנו חושבים, אבל לעתים קרובות הם מרגיזים כפי שרק אנחנו מסוגלים לעשות אותם.

כשאתה ניצב מול מכשול, ראה בו קרש קפיצה, וחפש בו את מה שהוא מציע לך במושגים של גדילה. ואז לא תוכל להחמיץ את האוצר שבו.

כשתהיה מסוגל לקחת אחריות על טעויותיך, לא תרגיש קורבן של טעויות הזולת.

כשלא תצפה להשיג ממישהו יותר מכפי שהוא מוכן לתת, לא תרגיש מקופח כשתקבל  מה שנכון בעיניו לתת.

לא קשה לנו לעשות את הדבר הנכון, קשה לנו לדעת מהו הדבר הנכון. וכשאנחנו יודעים מהו הדבר הנכון, קשה לנו לא לעשותו.

לא משנה מה אתה עושה, מה אתה חושב, מה אתה מרגיש. חשוב רק מי הנך בזמן הזה.

מה שאתה רואה באדם אחר תמצא תמיד גם בעצמך, לכן כל האשמה כלפי הזולת מסתירה מאחוריה אשמה שלך שלא הגיעה למודעות.

השינוי שאתה רוצה לחולל בעצמך יתבצע רק כאשר מי שאתה רגיל להיות, יפסיק להפריע למי שאתה רוצה להיות.

לא האירועים אשמים בהרגשתנו, אלא הפירוש שאנחנו נותנים לאירועים האלה.

הייה מוכן לוותר על מה שאתה רוצה כדי שתוכל לזכות בו. מי שמפחד לאבד, אין לו אפשרות להרוויח.

אין אירועים טובים ורעים, יש רק שיעורים.

העולם נברא מחומרים של חסד, וכל מה שאינו חסד הוא המצאת האגו.

אתה אדם סולח כשאתה מסוגל להרגיש סליחה גם כלפי מישהו שגרם לך עוול.

אתה כועס עלי? זה לא אומר דבר עלי אלא על מה שאתה חושב עלי. אני כועסת עליך? זה לא אומר דבר עליך אלא על מה שאני חושבת עליך.

כל פעם שמתערבת שפיטה חומקת לה האמת, ואתה נשאר רק עם מה שנדמה לך, עם מה שאתה חושב ועם מה שאתה שופט.

חשיבה שיפוטית היא פסילה של מה שאתה מגדיר כרע, והיא מונעת ממך לראות את הדבר ששפטת כפי שהוא באמת.

חוסר אהבה ימשיך להתקיים בחייך כל עוד תחפש לקבל אהבה במקום להעניק אותה.

כל מכשול שהאהבה צריכה לגבור עליו נעלם, כאשר האיוולת שהולידה אותו נכנעת לחוכמה.

שינוי הוא ויתור על תפיסות ואמונות מהעבר, כדי להבין מה שאתה רואה כאן ועכשיו.

הבעיה היא שכל דבר שאתה רוצה, יכול להגיע אליך רק דרך אנשים אחרים.

כשתסתכל בעיני האגו, מה שתראה תמיד יתאים למה שאתה חושב ומאמין. מבט בעיני המודעות הפתוחה הוא פשוט שאלה, ומה שתראה תהיה התשובה.

הייה אדם קורן ולא יהיו סביבך אנשים שחושך בלבם, כי הקרינה שתאציל עליהם תאיר את קדרותם.

איזה מידע אתה בוחר שיעבור דרכך? האם אתה אבן שואבת לשלילה ופסילה, או האם אתה מפיץ שלום ואהבה?

האגו הוא המחלה שלך, והריפוי הוא ההבנה שאתה הרבה יותר מהצרכים הקטנוניים שלך.

האגו הוא תפיסה מוטעית הנובעת ממשאלה שהדברים יהיו כפי שאינם.

זמנו של האגו מושאל מזמנך האיכותי. קצר את ימיו כדי שתוכל להתחיל לחיות ללא הסכסוכים שהוא מכניס אל חייך.

שחרור מהאגו אפשרי על ידי הכרה בו. בכל רגע שאתה מזהה את קיומו, אתה מנטרל את כוחו.

אתה פוחד מאלה שאינך סולח להם, ואינך סולח לאלה שאתה חושש שהם דומים לך.

אינך יכול לסלוח למישהו כל עוד אתה רוצה להבטיח שהוא הרע שביניכם, או שאתה טוב ממנו.

סליחה היא הבנה שמה שאתה רואה בזולת, קיים גם אצלך בצורה כזאת או אחרת.

בעת שאתה מתבונן בחסד באדם אחר, אתה מתבונן במקום שבו נמצא אלוהים. אינך יכול לראות את אלוהים אבל יכול אתה לראות את מעשה ידיו, בכל אדם ובכל דבר.

אנשים אינם מעליבים אותך, הם רק אומרים מה שהם חושבים. אתה נעלב כי היית רוצה שהם יחשבו אחרת.

בלי שפיטה תראה את הדברים כמו שהם, עם שפיטה אתה רואה רק את מה שאתה רוצה שיהיה.

אמונה באלוהים היא מסקנה מהעובדה שאנחנו קיימים.

אתה יודע שאנשים אחרים יכולים לפגוע בך מכיוון שאתה יכול לפגוע בהם.

מה השאלות שיציקו לך על ערש דווי? האם העניין שעכשיו מטריד אותך יהיה חשוב לך?

כשאתה מחפש עצה טובה, אל תחפש אותה אצל אנשים מדוכאים או מרירים, כי הם עצמם הוכחה לכך שהעצות שלהם לא עובדות.

כל דבר שאתה מנסה להשיג על ידי תביעה יברח ממך. דבר שאתה קורא לו באהבה תמיד יבוא אליך.

יש כוכבים כבויים השואבים אור מכוכבים אחרים, ויש כוכבים מוארים המפיצים אור אל הכוכבים שסביבם.

עם מודעות פתוחה אתה כמו הר שרוחות של אלף השנים הנושבות סביבו לא יכולות לערער את שלוותו הנצחית, ועם אגו אתה כמו עלה נידף על קצה הענף שכל משב רוח קל מרעיד אותו.

שיפוט איננו תפקידך. זה תפקידו של אלוהים. רק אלוהים יכול לראות באופן אובייקטיבי ולשפוט מתוך חמלה.

כשאנחנו מאבדים את שלוות נפשנו משום שמישהו אחר מנסה לפתור את בעיות האגו שלו על חשבוננו, אנחנו כולאים את עצמנו בתא אחד בבית הסוהר שלו.

כשהמודעות שלך סגורה אין שום התחדשות בראשך, ואתה משכפל כל הזמן את ההבלים שבהם האמנת בעבר. כך אתה מבטיח שהעבר יימשך גם אל העתיד, ומה שהיה ימשיך להיות.

השאיפה לפסגות מובילה ליאוש, כי מהפסגות מובילה רק דרך למטה.

כשאתה כועס על מישהו, אתה מגיב מתוך העבר שלך על העבר שלו. אם תתחבר אליו כפי ששניכם עכשיו, ההווה יאחד אתכם בכל מה שיכול להיות משותף ביניכם בעתיד.

האגו הוא אמונה בניגודים, בתחרות, ביריבות, בעדיפות, ברצון נפרד, ומאלה יכולים להיוולד רק סכסוכים ותסכולים.

מחשבות האגו אינן אלא ניסוח פגום של המציאות. המודעות הפתוחה רואה את צרכיהם של אנשים אחרים כשלנו.

כולם עושים את המסע הזה יחד אתנו. בלעדינו תאבד דרכם ובלעדיהם תאבד דרכנו.

תוצאה של רעיון לעולם איננה נפרדת ממנו. כל מה שקורה לך הוא תוצאה של הרעיונות שלך. אתה חי את תוצאות רעיונותיך. אז אם אינך מרוצה מחייך, אתה כבר יודע מה לעשות.

אנחנו יחד בנקודה זו של זמן ומרחב. אנחנו יכולים להעניק זה לזה אהבה או עיונות, לחלץ אחד את השני מאומללות או לדחוף זה את זה לזרועותיה.

אדם יכול לטעות רק כל עוד אינו יודע שהוא טועה. ברגע שהוא מכיר בטעותו, הטעות תוקנה.

מי שמחפש באגו שלו הגנה מפגיעה מאנשים אחרים, מזמין למעשה את הפגיעה.

כשאתה פותח את דלתות המודעות ומזמין את החוכמה להיכנס, האגו קורס ומתפורר לאבק.

כל סכסוך הוא עימות בין שתי אשליות שיש כאן אחד צודק ואחד טועה.

מעולם לא הבאת את הדעות שלך אל תבונתך כדי להעריך אם הן הגיוניות, מועילות וחיוביות.

במודעות הפתוחה אין ביקורת. יש רק חיפוש דרך לתקן דברים ולהציע שיפורים כדי לעשות את הדברים בצורה טובה יותר.

כל מחשבה שיש לך באה מהעולם. כל רגש שאתה מרגיש נובע מהעולם. כל ידע שיש לך שאבת מהעולם. כך גם כל דבר שאתה עושה - משרת את העולם או פוגע בו.

השאלה איננה כיום איך להפסיק להרוס את הפלנטה, אלא איזה אדם צריך לצמוח כדי שיראה בפלנטה את ביתו היחיד.

בדעות רבות שאתה מביע היית מפסיק להאמין אילו רק בחנת את ההיגיון שבהן.

תוכל ללמוד לסלוח להתנהגות מעצבנת של מישהו כשתחפש בה את עצמך.

באור כל דבר נראה אחרת.

החושך מפריד, האור מאחד את כולנו בתכלית ובמטרה.