שתף
שלח לחבר
אימייל
יחסים שמבוססים על התחייבות חד צדדית לא יחזיקו מעמד זמן רב. אבל זה בדיוק המצב בהרבה מאוד מערכות יחסים. מה אנחנו יכולים לעשות אם אחד מאתנו בטוח ומשוכנע, והשני מהסס ומתלבט?

התחייבות היא מעבר מ"אני חושב שאני רוצה את היחסים האלה", ל"אני בטוח שאני רוצה את היחסים האלה". זה הזמן שבו אנחנו נעים מהתלבטות לביטחון, מהיסוס להחלטה, מ"אולי" ל"כן". זה קורה אחרי שהיחסים עברו מספיק שלבים של הערכת מצב כדי שנרגיש שאנחנו יכולים לגבות את הבחירה שלנו בשכנוע מלא.

זה לא אומר שאין לנו יותר פחדים, או שאנחנו כבר בטוחים במאה אחוזים שזה יהיה סיפור הצלחה. זה רק אומר שחלק גדול בנו מאמין שזה נכון, והחלק האחר שבנו מוכן לקחת את הסיכון ולטעות.

אבל להתחייבות יש ערך רק כשהיא הדדית, ושום יחסים לא יחזיקו מעמד זמן רב עם התחייבות חד צדדית. העלבון והטינה יזחלו פנימה דרך כל החורים, וינקבו את האהבה עד שלא יישאר ממנה הרבה. והרבה זוגות סובלים אנושות בגלל התחייבות חד צדדית כי אחד מהם פוחד לטעות.

לכל אחד יש זיכרון כואב מהעבר במחסן האישי שלו על פגיעה ואכזבה. אבל לא כולנו עושים בזיכרון הזה אותו שימוש. אם אנחנו מבינים שכאב הוא חלק מהחיים, ואכזבה היא חלק מתהליך ההתחברות, נבין גם שהעבר נתן לנו הכשרה מצוינת להיות בני זוג טובים יותר. אבל אם אנחנו מלבישים על זיכרון הכאב החלטה של "לעולם לא אעשה את השטות הזאת פעם שניה", גדול הסיכוי שנהפוך לסרבני התחייבות.

המעבר מ"אולי" ל"כן" מתחיל אם כן בסליחה לעצמנו שהיינו טיפשים כאלה, או עיוורים כאלה, או חלשים כאלה. ואת העבודה הזאת של סליחה לעצמנו יכול כל אחד לעשות רק בעצמו, ולא בגלל דרישה של מישהו אחר. סליחה לעצמנו היא מסע של ריפוי עצמי, והיא תמיד טיסת סולו.

הדבר הגרוע ביותר שיכול הצד המשוכנע לעשות בינתיים הוא להיפגע, או לנסות לדרבן את המהסס לקבל החלטה, או לאיים עליו בפרידה, או לבקר אותו על חולשתו. זאת דרך בטוחה להגביר את הפחדים שלו, ולהטות באופן מוחלט את המאזניים הפנימיים שלו נגד התחייבות. ואילו הדבר הטוב ביותר שיכול בן הזוג המשוכנע לעשות בינתיים הוא להציע למהסס מקום בטוח, שבו הוא יוכל לפתוח את לבו ולדבר על הלבטים שלו בלי שיפוט של שותפו.

בן זוג משוכנע יודע שבחיים אין ביטוח, אין ודאות ואין ביטחון. אבל הוא יודע גם ששותפו המהסס לא יודע את זה, ושהוא מאמין שהתחייבות מקבלים רק כשבטוחים שזה יצליח. לכן בן זוג משוכנע יראה לשותפו המהסס שלבטים הם דבר לגיטימי, ושזאת זכותו המלאה. רק כך הוא יכול לעזור לו להשלים עם הדברים שמהם הוא הוא כל כך פוחד.

לאף אחד אין יכולת לשכנע שותף מהסס שהתפיסה שלו מוטעית. ובן זוג משוכנע צריך לזכור שהדרך הטובה ביותר לעזור למהסס לרדת מהגדר היא להראות לו שהזוגיות שהם יוצרים ביחד היא הם הדבר הקרוב ביותר לביטחון ולוודאות.

אז גם אם שעון החול שלנו מגיע לקצו, ואנחנו חוששים להחמיץ את הרכבת, לחץ מצדנו רק ירחיק את הסיכוי להרגיע את הפחדים של מהסס, ומתן לגיטימיות להיסוס שלו דווקא יעלה את הסיכוי שלנו להישאר ביחד.

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

סליחה בלי חשבונות

כדי לסלוח באמת אתה צריך להבין את המניעים של מי שגרם לך עוול. האם אתה מסוגל? הנה כמה רעיונות איך לעשות את זה ולהרגיש הרבה יותר טוב.

מטפל זוגי מומלץ

איך מוצאים מטפלים זוגיים מומלצים? בישראל פועלים לא מעט מטפלים המתמחים בטיפול זוגי ומשפחתי, ביניהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים שעברו הכשרות וקיבלו הסמכות

חשיבה חיובית היא חשיבה מאושרת

כשאנחנו “חושבים מאושר” הצדדים השליליים של החיים מורחקים אל מאחורי ראשנו, ואת חזית הכרתנו ממלאת הרגשה של “הכל בסדר גם אם לא הכל בסדר”. וזה הסוד של מי ש”חושב מאושר”: החיים לגביו הם גם זה וגם זה, גם קשים וגם נעימים, כמו אצל כולם, והוא לא מסיט את מבטו מהתמונה השלמה הזאת. כך הוא לא רואה ש”הכל קשה”, אלא הוא רואה שהכל בסדר ועכשיו יש קושי מסוים שצריך לפתור.
אז איך עוברים למצב של “חושבים מאושר”? מתחילים כל יום בשתי שאלות: שאלה ראשונה היא “מה טוב בחיי”, כדי להבטיח שנהיה ממוקדים בחיובי שבחינו, ושאלה שניה היא “מה צריך לעשות”, כדי להזכיר לנו שזאת האחריות שלנו להביא אלינו שמחה. כך אנחנו מאלפים את תודעתנו השלילית “לחשוב טוב”.

לדעת איך לריב, האם יש דבר כזה?

נדמה לנו שיש מריבות יפות ומריבות מכוערות ואנחנו רק צריכים ללמוד לריב. אז הנה האמת: מריבות הן תמיד מכוערות, תמיד פוגעות ותמיד הורסות. ואנחנו לא צריכים לייפות אותן אלא למנוע אותן.

יחסים שמבוססים על התחייבות חד צדדית לא יחזיקו מעמד זמן רב. אבל זה בדיוק המצב בהרבה מאוד מערכות יחסים. מה אנחנו יכולים לעשות אם אחד מאתנו בטוח ומשוכנע, והשני מהסס ומתלבט?

התחייבות היא מעבר מ"אני חושב שאני רוצה את היחסים האלה", ל"אני בטוח שאני רוצה את היחסים האלה". זה הזמן שבו אנחנו נעים מהתלבטות לביטחון, מהיסוס להחלטה, מ"אולי" ל"כן". זה קורה אחרי שהיחסים עברו מספיק שלבים של הערכת מצב כדי שנרגיש שאנחנו יכולים לגבות את הבחירה שלנו בשכנוע מלא.

זה לא אומר שאין לנו יותר פחדים, או שאנחנו כבר בטוחים במאה אחוזים שזה יהיה סיפור הצלחה. זה רק אומר שחלק גדול בנו מאמין שזה נכון, והחלק האחר שבנו מוכן לקחת את הסיכון ולטעות.

אבל להתחייבות יש ערך רק כשהיא הדדית, ושום יחסים לא יחזיקו מעמד זמן רב עם התחייבות חד צדדית. העלבון והטינה יזחלו פנימה דרך כל החורים, וינקבו את האהבה עד שלא יישאר ממנה הרבה. והרבה זוגות סובלים אנושות בגלל התחייבות חד צדדית כי אחד מהם פוחד לטעות.

לכל אחד יש זיכרון כואב מהעבר במחסן האישי שלו על פגיעה ואכזבה. אבל לא כולנו עושים בזיכרון הזה אותו שימוש. אם אנחנו מבינים שכאב הוא חלק מהחיים, ואכזבה היא חלק מתהליך ההתחברות, נבין גם שהעבר נתן לנו הכשרה מצוינת להיות בני זוג טובים יותר. אבל אם אנחנו מלבישים על זיכרון הכאב החלטה של "לעולם לא אעשה את השטות הזאת פעם שניה", גדול הסיכוי שנהפוך לסרבני התחייבות.

המעבר מ"אולי" ל"כן" מתחיל אם כן בסליחה לעצמנו שהיינו טיפשים כאלה, או עיוורים כאלה, או חלשים כאלה. ואת העבודה הזאת של סליחה לעצמנו יכול כל אחד לעשות רק בעצמו, ולא בגלל דרישה של מישהו אחר. סליחה לעצמנו היא מסע של ריפוי עצמי, והיא תמיד טיסת סולו.

הדבר הגרוע ביותר שיכול הצד המשוכנע לעשות בינתיים הוא להיפגע, או לנסות לדרבן את המהסס לקבל החלטה, או לאיים עליו בפרידה, או לבקר אותו על חולשתו. זאת דרך בטוחה להגביר את הפחדים שלו, ולהטות באופן מוחלט את המאזניים הפנימיים שלו נגד התחייבות. ואילו הדבר הטוב ביותר שיכול בן הזוג המשוכנע לעשות בינתיים הוא להציע למהסס מקום בטוח, שבו הוא יוכל לפתוח את לבו ולדבר על הלבטים שלו בלי שיפוט של שותפו.

בן זוג משוכנע יודע שבחיים אין ביטוח, אין ודאות ואין ביטחון. אבל הוא יודע גם ששותפו המהסס לא יודע את זה, ושהוא מאמין שהתחייבות מקבלים רק כשבטוחים שזה יצליח. לכן בן זוג משוכנע יראה לשותפו המהסס שלבטים הם דבר לגיטימי, ושזאת זכותו המלאה. רק כך הוא יכול לעזור לו להשלים עם הדברים שמהם הוא הוא כל כך פוחד.

לאף אחד אין יכולת לשכנע שותף מהסס שהתפיסה שלו מוטעית. ובן זוג משוכנע צריך לזכור שהדרך הטובה ביותר לעזור למהסס לרדת מהגדר היא להראות לו שהזוגיות שהם יוצרים ביחד היא הם הדבר הקרוב ביותר לביטחון ולוודאות.

אז גם אם שעון החול שלנו מגיע לקצו, ואנחנו חוששים להחמיץ את הרכבת, לחץ מצדנו רק ירחיק את הסיכוי להרגיע את הפחדים של מהסס, ומתן לגיטימיות להיסוס שלו דווקא יעלה את הסיכוי שלנו להישאר ביחד.

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

אהבה היא לא מקרה, אהבה היא בחירה

אהבה היא לא עניין של מזל. אהבה היא עניין של יצירה. וכמו כל יצירה, היא מתחילה בתוכנו. אז מה אנחנו עושים שמרחיק מאתנו את האהבה? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לקרב אותה?

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות