שתף
שלח לחבר
אימייל
יחסים שמבוססים על התחייבות חד צדדית לא יחזיקו מעמד זמן רב. אבל זה בדיוק המצב בהרבה מאוד מערכות יחסים. מה אנחנו יכולים לעשות אם אחד מאתנו בטוח ומשוכנע, והשני מהסס ומתלבט?

התחייבות היא מעבר מ"אני חושב שאני רוצה את היחסים האלה", ל"אני בטוח שאני רוצה את היחסים האלה". זה הזמן שבו אנחנו נעים מהתלבטות לביטחון, מהיסוס להחלטה, מ"אולי" ל"כן". זה קורה אחרי שהיחסים עברו מספיק שלבים של הערכת מצב כדי שנרגיש שאנחנו יכולים לגבות את הבחירה שלנו בשכנוע מלא.

זה לא אומר שאין לנו יותר פחדים, או שאנחנו כבר בטוחים במאה אחוזים שזה יהיה סיפור הצלחה. זה רק אומר שחלק גדול בנו מאמין שזה נכון, והחלק האחר שבנו מוכן לקחת את הסיכון ולטעות.

אבל להתחייבות יש ערך רק כשהיא הדדית, ושום יחסים לא יחזיקו מעמד זמן רב עם התחייבות חד צדדית. העלבון והטינה יזחלו פנימה דרך כל החורים, וינקבו את האהבה עד שלא יישאר ממנה הרבה. והרבה זוגות סובלים אנושות בגלל התחייבות חד צדדית כי אחד מהם פוחד לטעות.

לכל אחד יש זיכרון כואב מהעבר במחסן האישי שלו על פגיעה ואכזבה. אבל לא כולנו עושים בזיכרון הזה אותו שימוש. אם אנחנו מבינים שכאב הוא חלק מהחיים, ואכזבה היא חלק מתהליך ההתחברות, נבין גם שהעבר נתן לנו הכשרה מצוינת להיות בני זוג טובים יותר. אבל אם אנחנו מלבישים על זיכרון הכאב החלטה של "לעולם לא אעשה את השטות הזאת פעם שניה", גדול הסיכוי שנהפוך לסרבני התחייבות.

המעבר מ"אולי" ל"כן" מתחיל אם כן בסליחה לעצמנו שהיינו טיפשים כאלה, או עיוורים כאלה, או חלשים כאלה. ואת העבודה הזאת של סליחה לעצמנו יכול כל אחד לעשות רק בעצמו, ולא בגלל דרישה של מישהו אחר. סליחה לעצמנו היא מסע של ריפוי עצמי, והיא תמיד טיסת סולו.

הדבר הגרוע ביותר שיכול הצד המשוכנע לעשות בינתיים הוא להיפגע, או לנסות לדרבן את המהסס לקבל החלטה, או לאיים עליו בפרידה, או לבקר אותו על חולשתו. זאת דרך בטוחה להגביר את הפחדים שלו, ולהטות באופן מוחלט את המאזניים הפנימיים שלו נגד התחייבות. ואילו הדבר הטוב ביותר שיכול בן הזוג המשוכנע לעשות בינתיים הוא להציע למהסס מקום בטוח, שבו הוא יוכל לפתוח את לבו ולדבר על הלבטים שלו בלי שיפוט של שותפו.

בן זוג משוכנע יודע שבחיים אין ביטוח, אין ודאות ואין ביטחון. אבל הוא יודע גם ששותפו המהסס לא יודע את זה, ושהוא מאמין שהתחייבות מקבלים רק כשבטוחים שזה יצליח. לכן בן זוג משוכנע יראה לשותפו המהסס שלבטים הם דבר לגיטימי, ושזאת זכותו המלאה. רק כך הוא יכול לעזור לו להשלים עם הדברים שמהם הוא הוא כל כך פוחד.

לאף אחד אין יכולת לשכנע שותף מהסס שהתפיסה שלו מוטעית. ובן זוג משוכנע צריך לזכור שהדרך הטובה ביותר לעזור למהסס לרדת מהגדר היא להראות לו שהזוגיות שהם יוצרים ביחד היא הם הדבר הקרוב ביותר לביטחון ולוודאות.

אז גם אם שעון החול שלנו מגיע לקצו, ואנחנו חוששים להחמיץ את הרכבת, לחץ מצדנו רק ירחיק את הסיכוי להרגיע את הפחדים של מהסס, ומתן לגיטימיות להיסוס שלו דווקא יעלה את הסיכוי שלנו להישאר ביחד.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

טיפול זוגי להפסקת מריבות

מריבות הן הדרך הקצרה והבטוחה ביותר להפסיד את האהבה והשמחה ביחסים ולקצר את חייהם. לכן הפסקת המריבות היא תנאי עיקרי להחזרת מה שהלך לאיבוד בדרך.

איך פוגעים פלירטוטים ביחסים

כמה מילים לפלרטטנים: קחו בחשבון שאתם משחקים באש כי חוסר האמון שאתם יוצרים הוא התולעים שלכם, שיעשו בזוגיות שלכם חורים עד שהיא תיראה כמו גבינה שוויצרית.

כעס מריבות ואיבוד שליטה

אז בואו נראה אם גם לכם יש בעיה של כעס. האם אתם רבים לעתים קרובות? האם אתם מגיעים לטונים צרחניים ומילים פוגעות? האם אפשר להגדיר אתכם “זוג לוחמני?” אם כן, אתם חלק מהבעיה.

ראשית, כדאי שתכירו בכך שיש לכם בעיה של כעס, ולא סתם “מזג רע” או “אופי קשה”. להשתולל, לפגוע, להרוס, לאיים ולהפחיד כי משהו לא נעשה כפי שאנחנו מצפים – זה לא אופי קשה, זאת בעיה. לאבד את השליטה בחיה הרעה שבתוכנו ולהרשות לה לזרוע הרס – זה לא מזג רע, זאת בעיה.

האם אנחנו אמפתים?

כולנו בטוחים שאנחנו אמפתיים כי אנחנו מוכנים לעזור ולתמוך כאשר מישהו נקלע למצב קשה. אבל האם אנחנו תומכים בשני גם כשהמצוקה שלו היא בגלל ההתנהגות שלנו?

יחסים שמבוססים על התחייבות חד צדדית לא יחזיקו מעמד זמן רב. אבל זה בדיוק המצב בהרבה מאוד מערכות יחסים. מה אנחנו יכולים לעשות אם אחד מאתנו בטוח ומשוכנע, והשני מהסס ומתלבט?

התחייבות היא מעבר מ"אני חושב שאני רוצה את היחסים האלה", ל"אני בטוח שאני רוצה את היחסים האלה". זה הזמן שבו אנחנו נעים מהתלבטות לביטחון, מהיסוס להחלטה, מ"אולי" ל"כן". זה קורה אחרי שהיחסים עברו מספיק שלבים של הערכת מצב כדי שנרגיש שאנחנו יכולים לגבות את הבחירה שלנו בשכנוע מלא.

זה לא אומר שאין לנו יותר פחדים, או שאנחנו כבר בטוחים במאה אחוזים שזה יהיה סיפור הצלחה. זה רק אומר שחלק גדול בנו מאמין שזה נכון, והחלק האחר שבנו מוכן לקחת את הסיכון ולטעות.

אבל להתחייבות יש ערך רק כשהיא הדדית, ושום יחסים לא יחזיקו מעמד זמן רב עם התחייבות חד צדדית. העלבון והטינה יזחלו פנימה דרך כל החורים, וינקבו את האהבה עד שלא יישאר ממנה הרבה. והרבה זוגות סובלים אנושות בגלל התחייבות חד צדדית כי אחד מהם פוחד לטעות.

לכל אחד יש זיכרון כואב מהעבר במחסן האישי שלו על פגיעה ואכזבה. אבל לא כולנו עושים בזיכרון הזה אותו שימוש. אם אנחנו מבינים שכאב הוא חלק מהחיים, ואכזבה היא חלק מתהליך ההתחברות, נבין גם שהעבר נתן לנו הכשרה מצוינת להיות בני זוג טובים יותר. אבל אם אנחנו מלבישים על זיכרון הכאב החלטה של "לעולם לא אעשה את השטות הזאת פעם שניה", גדול הסיכוי שנהפוך לסרבני התחייבות.

המעבר מ"אולי" ל"כן" מתחיל אם כן בסליחה לעצמנו שהיינו טיפשים כאלה, או עיוורים כאלה, או חלשים כאלה. ואת העבודה הזאת של סליחה לעצמנו יכול כל אחד לעשות רק בעצמו, ולא בגלל דרישה של מישהו אחר. סליחה לעצמנו היא מסע של ריפוי עצמי, והיא תמיד טיסת סולו.

הדבר הגרוע ביותר שיכול הצד המשוכנע לעשות בינתיים הוא להיפגע, או לנסות לדרבן את המהסס לקבל החלטה, או לאיים עליו בפרידה, או לבקר אותו על חולשתו. זאת דרך בטוחה להגביר את הפחדים שלו, ולהטות באופן מוחלט את המאזניים הפנימיים שלו נגד התחייבות. ואילו הדבר הטוב ביותר שיכול בן הזוג המשוכנע לעשות בינתיים הוא להציע למהסס מקום בטוח, שבו הוא יוכל לפתוח את לבו ולדבר על הלבטים שלו בלי שיפוט של שותפו.

בן זוג משוכנע יודע שבחיים אין ביטוח, אין ודאות ואין ביטחון. אבל הוא יודע גם ששותפו המהסס לא יודע את זה, ושהוא מאמין שהתחייבות מקבלים רק כשבטוחים שזה יצליח. לכן בן זוג משוכנע יראה לשותפו המהסס שלבטים הם דבר לגיטימי, ושזאת זכותו המלאה. רק כך הוא יכול לעזור לו להשלים עם הדברים שמהם הוא הוא כל כך פוחד.

לאף אחד אין יכולת לשכנע שותף מהסס שהתפיסה שלו מוטעית. ובן זוג משוכנע צריך לזכור שהדרך הטובה ביותר לעזור למהסס לרדת מהגדר היא להראות לו שהזוגיות שהם יוצרים ביחד היא הם הדבר הקרוב ביותר לביטחון ולוודאות.

אז גם אם שעון החול שלנו מגיע לקצו, ואנחנו חוששים להחמיץ את הרכבת, לחץ מצדנו רק ירחיק את הסיכוי להרגיע את הפחדים של מהסס, ומתן לגיטימיות להיסוס שלו דווקא יעלה את הסיכוי שלנו להישאר ביחד.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מגוחכים וצבועים

אילו יכולנו לראות את עצמנו מהצד, בהרבה דברים לא היינו גאים: במאמצים שלנו להרשים, בשמחה לאיד שאנחנו מרגישים, בביקורת שאנחנו מותחים, באטימות שאנחנו מגלים. ויש עוד.

אהבה או תשוקה

אהבה היא צורך בסיסי של כל אדם. בכל אחד מאתנו מקננת תשוקה חזקה לאהוב ולהעניק אהבה. אבל אנשים רבים דיכאו את הצורך הטבעי הזה. לכן אנשים רבים לא מתנסים באהבה אמיתית, אלא חווים רק תחליפים מזויפים שלה: אובססיה, תלות, פחד מבדידות, הרגל. ולכל אחד מהתחליפים האלה יש עוצמה מספיק חזקה כדי לגרום לנו לחשוב בטעות שזה הדבר האמיתי.

אולי אנחנו בעצם נהנים ממריבות?

האם יכול להיות שאתם רבים הרבה כי אתם פשוט אוהבים לריב? התשובה היא אולי כן, והנה גם סימנים שתוכלו להשתמש בהם כדי לברר את השאלה הזאת עם עצמכם.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות